בודיקיאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בודיקיאה או בודיקה (באנגלית: Budicca, Boudica, Boadicea, Buduica, או Bonduca) (נולדה בשנת 26 לספירה ונפטרה ככל הנראה בשנת 61 לספירה), הייתה ראש שבט איקני, והייתה למעשה המלכה של בריטניה בתקופה זו. בודיקיאה הנהיגה מרד נגד השלטון הרומאי ששלט באיים, בשנת 60 לספירה (תקופת שלטונו של הקיסר נירון).
מרד זה מתואר בספרייהם של ההיסטוריונים טקיטוס (בספריו דברי הימים ואגריקולה) ודיו קסיוס בספרו "ההיסטוריה הרומאית".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המלך פרסוטאגוס, בעלה של בודיקיאה, היה מלכם של שבט האיקני, שבט ששכן באזור של אנגליה הקרוי כיום נורפוק. שטח זה היה מחוץ לאזור השלטון הרומי, ומאחר והשבט תמך ברומאים בזמן הכיבוש הרומי בשנת 43, זכה השבט לאוטונומיה מסוימת מהקיסר קלאודיוס. בשנת 47, עת המושל הרומאי פובליוס אוסטוריוס ניסה לקחת מהאיקנים את נשקם מרדו האיקנים, אולם מרד זה דוכא על ידי המושל. ככל הנראה מונה פרוסטאגוס למלך על ידי המושל בשל דעותיו ובשל תמיכתו בשלטון הרומי. פרוסטאגוס, משיקולים פוליטיים, הכריז כי הקיסר הרומי היה היורש של ממלכתו, יחד עם שתי בנותיו.
יש לציין כי נוהג זה היה מקובל באימפריה הרומית - השלטון ניתן למלך מסוים רק לימי חייו ולא על מנת שיקים שושלת (ראו לדוגמה שלטונו של הורדוס אגריפס ביהודה, באותה תקופה).
מאחר והחוק הרומי התיר ירושה רק לגברים, לאחר מותו סופחה ממלכתו לתחום השלטון הרומאי, ובהתאם איבדו האצילים את מעמדם ורכוש המלך הפך רכוש המושל הרומי. על פי טקיטוס, בודיקיאה הולקתה, ובנותיה נאנסו. בספרו של דיו קאסיוס מצוין כי המלווים הרומיים (ובהם סנקה הצעיר) דרשו את תשלום כל חובותיהם - ככל הנראה פרוסטאגוס חי בפאר רב במימון הלוואות רומאיות ולכן עם מותו הפכו נתיניו חייבים של המלווים.
בשנת 60 או שנת 61 לספירה, בעת שהמושל הרומי גאיוס סואטוניוס פאולינוס יצא במסע צבאי נגד הדרואידים באי אנגלסי בצפון ויילס, מרדו האיקני בראש קואליציה של שבטים (ובהם השבט השכן - טרינובאנטס) נגד השלטון הרומי. בראש כוחות המורדים עמדה בודיקיאה.
מסעם הראשון של המורדים היה נגד העיר קאמולודונום (כיום קולצ'סטר), שם התגוררו ותיקי הצבא הרומי שהתיישבו במקום, והתייחסו בעויונות לתושבים המקומיים, וגבו מהם מיסים גבוהים אשר שימשו לבניית מקדש לקיסר (שלאחר מותו נחשב בעיניהם לאל) קלודיאוס. בעיר לא היו כוחות צבא רבים שיגינו עליה, ולא היו לה מערכי ביצורים. מגיני העיר התבצרו במקדש קלודיאוס, ולאחר שני ימי מצור נכבש המקדש ונשרף. המושל לעתיד של בריטניה קווינטוס פטיליוס קריאליס ניסה להגיע אל העיר עם הליגיון התשיעי המכונה "היספניה", אולם כוחותיו הותקפו בדרכם אל העיר.
לאחר שהמושל הרומי שמע על המרד, מיהר דרך רחוב ווטלינג לעבר לונדיניום (כיום לונדון), על מנת להגיע אל המורדים. נציב העיר לונדון, קאטוס דסיאנוס, החליט שלא להילחם במורדים ונטש את העיר, וזו נשרפה על ידי כוחותיה של בודיקיאה (עדויות ארכיאולוגיות מראות שיכבת שריפה עבה משנה זו) אשר טבחו בתושבי העיר הרומיים שנשארו.
העיר ורולאמיום (כיום סנט אלבנס) נשרפה גם כן. מקורות היסטוריים טוענים כי בשלוש הערים שנכבשו ונשרפו, רצחו המורדים בין 70 ל- 80 אלף תושבים.
המושל הרומי איחד כוחותיו, למעט הליגיון השני בראשותו של פוסטומוס אשר לא הגיע אל המושל, ויצא בראש כוח של כ- 10,000 חיילים לדכא את המרד. כוחות המורדים הבריטיים כללו כ- 230,000 לוחמים, אולם בשל היות החיילים הרומיים מאומנים ומצויידים בכלי נשק טובים יותר ניצחו הרומיים בקרב הידוע כיום כקרב רחוב וולטינג. השבטים הבריטים ניסו לברוח מהכוחות הרומיים, אולם בשל העובדה שכל בני השבט נכחו בקרב - נשותיהם וטפם של הלוחמים עמדו בשולי שדה הקרב, לא יכלו הבריטים לברוח, והחיילים הרומיים טבחו בהם. על פי טקיטוס, נהרגו בקרב 80,000 בריטנים ו- 400 חיילים רומיים. טקיטוס מספר שבודיקיאה הרעילה עצמה על מנת שלא ליפול בידי הרומיים.
מיקום הקרב המדויק אינו ידוע. מסורות בריטיות משייכות את מקום הקרב למקום בו נמצא כיום קינגס קרוס בלונדון, ועל שם הקרב קרוי רחוב בקירבת התחנה. מסורות אחרות מספרות שבודיקיאה קבורה במקום בו נמצאת כיום תחנת הרכבת קינגס קרוס. לפי מסורות אחרות היא קבורה במאנדואסדום במקום בו נמצאת העיר את'רסטון בוורוויקשייר.
כאשר פוסטומוס שמע על הניצחון הרומי, התאבד בנפילה על חרבו. קאטוס דסיאנוס נמלט לגאליה והוחלף על ידי המושל. גאיוס ג'וליוס אלפינוס קלאסיקיאנוס מונה לנציב הרומאי (procurator) של העיר. המושל הרומי סואטוניוס יצא במסע עונשין, אולם בשל ביקורות שהטיל נגדו קלאסיקיאנוס, פתח הקיסר נרון בחקירה ובסיומה הדיח את סואטוניוס ומינה את פובליוס פטרוניוס טורפיליאנוס למושל בריטניה במקומו.
[עריכה] מקורות היסטוריים
טקיטוס, שהיה החשוב בהיסטוריוני רומא במאה הראשונה לספירה, התעניין במיוחד במרד בבריטניה מאחר שגנאוס ג'וליוס אגריקולה - חתנו והנושא של ספרו הראשון, שירת בבריטניה מספר פעמים. קרוב משפחה זה נתן לטקיטוס "דיווחים מהשטח" אשר שימשו מקור לספריו ההיסטוריים ולתיאור מרד בודיקיאה.
מקורותיו של דיו קאסיוס פחות ידועים, וככל הנראה התבסס על טקיטוס. דיו קאסיוס מתאר את בודיקיאה כאישה גבוהה עם קול רם ושיער אדום ארוך המגיע עד ברכיה. תיאור נוסף שהוא מביא מתאר את לבושה - שרשרת זהב, ושמלה מרובת צבעים וכן גלימה המוחזקת על ידי תליון. לדבריו היא נהגה לשאת חנית ארוכה.
[עריכה] בודיקה או בודיקיאה?
עד לאחרונה היה נפוץ יותר הכינוי בודיקיאה, המתבסס על כתביו של טקיטוס. כיום משערים כי מקור שמה היה במילה הקלטית "בודה" שמשמעה "ניצחון", ועל כן התעתיק הנכון יותר צריך להיות "בודיקה".
[עריכה] השפעתה של בודיקיאה על התרבות
[עריכה] היסטוריה וספרות
זכרה של בודיקה נשכח במהלך השנים, ובכתבי ימי הביניים, וביחוד ב"היסטוריה של מלכי בריטניה" של ג'פרי ממונמות' ובספרים ההיסטריה בריטונום והמאבינוגיון אין היא מוזכרת. לאחר גילוים המחודש של כתבי טקיטוס ודיו קאסיוס בשנת 1534 התגלתה המלכה מחדש וחזרה למקומה בהיסטוריה של בריטניה. בשל טעות, פולידורה וירגיל, מגלה הכתבים, לא הבין כי "ואודיקיאה" (Voadicea) בספרי טקיטוס ו"בונדואיקה" (Bunduica) בכתבי דיו קאסיוס הן אותה מלכה, וחשב שמדובר בשתי מלכות נפרדות.
סיפורה של בוקידה נכלל בספרו של רפאל הולינשד - "דברי הימים" והשפיע על ג'ון פלטצ'ר לכתוב מחזה על חייה בשנת 1610 שנקרא "בונדוקה". המשורר ויליאם קוופר כתב עליה בשנת 1782 אודה.
בתקופה הוויקטוריאנית זכתה בודיקיאה לפופולריות רבה. המשורר אלפרד לורד טניסון כתב עליה, והנסיך אלפרד מסקס קובורג גוטה, בעלה של המלכה ויקטוריה הזמין פסל לכבודה. הפסל בוצע על ידי תומס תורניקרופט, והושלם בשנת 1905 וניצב כיום ליד בניין הפרלמנט הבריטי בקירבת גשר וסטמינסטר. מעניין לציין כי המלכה שמרדה באימפריאליזם הרומי הפכה להיות מזוהה עם המלכה העומדת בראש האימפריה הבריטית.
בשנת 1979 כתבה רוזמרי סוטקליף את "השיר למלכה האפילה" (Song for a Dark Queen) רומן היסטורי לילדים המספר את סיפור חייה.
בשנת 2002 כתבה ג'וייס דורה את "רוש" (Hemlock) - רומן היסטורי המתאר את חייה ומציע כי נישבתה ונלקחה לרומא, שם פגשה את הקיסר נירון והוכרחה לשתות רעל העשוי מרוש.
יש הטוענים כי גם בספרי הארי פוטר של הסופרת ג'ואן קת'לין רולינג יש רמז למלכה בודיקה - רכבת הוגוורטס אקספרס יוצאת מלונדון מרציף תשע ושלושת רבע בתחנת הרכבת קינגס קרוס - וכאמור לעיל, ישנה מסורת לפיה בודיקה קבורה תחת רציף, 9 או 10 של תחנת הרכבת.
הסופרת מנדה סקוט כתבה מספר רומנים המבוססים על חייה של המלכה.
[עריכה] סרטים וסרטי טלוויזיה
- הסרט "בודיקיאה" משנת 1928 בכיכובה של פיליס נילסון טרי וכן הסרט "בודיקה" משנת 2003 מתארים את חייה של המלכה. וכן הסדרה "המלכה הלוחמת" משנת 1978 בכיכובה של שאן פיליפס בתפקיד בודיקה ונייג'ל הות'ורן בתפקיד קאטוס דסיאנוס.
[עריכה] מוזיקה
- אחד מן השירים בתקליט הקלטים משנת 1992 של הזמרת האירית אניה, נקרא "בודיקה". שיר זה צוטט בשירם של להקת הראפ הפוגי'ס בשירם "Ready or Not", וכן צוטט על ידי הזמר פאף דדי בשירו "I Don't Wanna Know" משנת 2004. שירה של אניה שימש חלק מפס הקול של הסרט "Sleepwalkers".
- הזמר הסקוטי סטיב מקדונלד בתקליטו משנת 1997 "Stone of Destiny" כתב שיר בשם "בודיקה" המתאר את חייה ומותה של המלכה.
- להקת הרוק הבריטית "הליברטינס" מתייחסת למלכה בוקיאיה בשירם "The Good Old Days".
- הלהקה הבריטת באל סאגות מספרים בשירם "Blood Slakes the Sand at the Circus Maximus" על לוחם איקני מצבאה של בודיקה שנתפס ונלקח לרומא כשבוי.
[עריכה] השפעות נוספות
החל מאמצע המאה ה-19 הופיעו פרסומים בדבר טענות של אנשים ממחוז לינקולנשייר אשר טוענים שראו את רוחה של בודיקה רכובה על מרכבתה.
[עריכה] ראו גם:
- קרב רחוב ווטלינג
