גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון, חזרה על דברים, קטעי טקסט שנראים לא נכונים (תפס את הפיקוד במצוות הסנאט?! וזה ברומא הקיסרית?) וכיוצא באלה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

גֵרְמַאנִיקוּס יוּלִיוּס קְלַאוּדִיאַנוּס קֵיִסַר, ייתכן כי שמו היה נִירוֹן קְלַאוּדִיוּס דְרוּסוּס גֵרְמַאנִיקוּס טרם לאימוצו למשפחה היוליו-קלודיאנית (15 לפנה"ס – 19 לסה"נ). הוריו היו נירון קלאודיוס דרוסוס, בן ליוויה אוגסטה, אשת אוגוסטוס קיסר, ואנטוניה בת מרקוס אנטוניוס. אחיו היה הקיסר קלאודיוס.

[עריכה] נישואיו ושירותו המוקדם

גרמניקוס נשא את אגריפינה, נכדת אוגוסטוס, והשניים הביאו לעולם תשעה ילדים, שלושה מתוכם מתו בילדותם. האחרים היו דרוסילה, יוליה ליוויה, אגריפינילה (אם נירון קיסר), דרוסוס קיסר ונירון קיסר (קורבנות ההוצאות להורג בימי טיבריוס) וגאיוס קיסר, הוא הקיסר קליגולה.

גרמאניקוס היה מקובל מאוד בקרב אזרחי רומא, שחגגו בהתרגשות רבה את כל נצחונותיו. יתר על כן, היה חביב אוגוסטוס, ואף נראה כיורש הכס האימפריאלי לתקופה קצרה. לבסוף נבחר טיבריוס כיורש אוגוסטוס, אך טיבריוס הוכרח לאמץ את גרמניקוס למשפחתו, ולמנות אותו ליורשו. גרמאניקוס הנהיג מספר משלחות צבאיות בפאנוניה ודלמטיה. הוא היה למצביא מוצלח ואהוד בידי הלגיונות, ומונה לתפקיד הקונסול בשנת 12 אחר חמש כהונות כקווסטור.

[עריכה] המרד על הריין ומותו

גרמאניקוס תפס את הפיקוד על צבא הריין עם מות אוגסטוס, במצוות הסנאט. לאחר תקופה קצרה של זמן הלגיונות מרדו עקב ירושת השלטון בידי טיבריוס, ושמו לעצמם מטרה להכתיר את גרמאניקוס כקיסר האימפריה. גרמאניקוס, מתוך כבוד לאוגוסטוס ואביו המאמץ, סירב להצעה ודיכא את המרד. אחר דיכוי המרד יצא למספר מערכות נגד השבטים הגרמניים, ובהם קרב נהר הוזר. קרב שהיה, מעבר לכל, נקמה על הפסד הרומאי המחפיר בימי פובליוס קוינקטיליוס וארוס בקרב יער טאוטובורג, בו הושמדו הלגיונות ה-17, ה-18 וה-19. גרמניקוס החזיר שניים מהנשרים, סמלי הלגיונות, שנבזזו אחר ההפסד הרומי, והביא לקבורה נאותה את נופלי "שואת וארוס".

אחר נצחונותיו בגרמניה נשלח לאסיה, היכן שהכניע את ממלכות קפדוקיה וקומגנה, והפכן לפרובינציות רומאיות. כעבור שנה מת גרמניקוס באלכסנדריה, מצרים. מותו הוקף בחשדות רבים, ואישתו האשימה את הקיסר ברצח. כמו כן הואשם המושל הסורי דאז, גנאיוס קאלפורניוס פיסו, במעורבות ברצח. פיסו הוצא להורג. סווטוניוס ציין כי הסיבה לרצח נבעה מחששות טיבריוס מכוחו ופופלאריותו הגדלים של בנו המאומץ, בעיקר לאור דברי אחד מסגניו, איליוס סיאנוס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרמאניקוס