גרפיקה וקטורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דוגמה שמדגימה ההבדל בין הגדלה מבוסס פיקסלים (רסטר) ווקטורים. (a) התמונה הווקטורית המקורית; (b) הגדלה כפול 8 בתור תמונת ווקטורים; (c) התמונה הוגדלה בתור תמונת רסטר. איכות תמונות רסטר יורדת עם הגדלה, ולעומת זאת ניתן להגדיל תמונות וקטריות ללא הגבלה מבלי לפגוע באיכותהן.

בגרפיקה ממוחשבת, גרפיקה וקטורית היא שיטה לתיאור תמונה דיגיטלית באמצעות וקטורים.

בטכניקה הנפוצה יותר לתיאור תמונה באופן דיגיטלי, תמונת מפת סיביות ^[1], הרישום נעשה באמצעות סקלרים, המייצגים ערך בנקודה מסוימת, ואילו הווקטור מייצג גם כיוון.

ציור של קו, למשל, יוצג בצורת רצף נקודות או כווקטור בגודל של 10 יחידות (פיקסל, ס"מ, אינטש, מ"מ) שפונה לכיוון 35 מעלות ימינה.

ניתן גם להגדיר בצורה שבה הווקטור מיוצג על ידי נקודת התחלה וסיום וזו הצורה שבה באמת מוגדר הווקטור במחשב.

וקטור תמיד יוצג עם שני ערכים להגדרתו המתמטית ועוד מספר ערכים להגדרתו הגרפית במחשב כמו מיקום, צבע, מילוי ועוד, תלוי בתוכנה אשר משתמשים בה.

איורים בגרפיקה וקטורית מורכבים מצורות בסיסיות שבהן המחשב מסוגל לטפל כמו נקודה, קו, אליפסה וקשת. התיאור של כל מרכיבים התמונה נשמר בזכרון המחשב.

כאשר מעוניינים להציג תמונה על המסך או להדפיס אותה, המחשב מבצע תהליך "רינדור" (מהמלה האנגלית Rendering) היוצר תמונת מפת סיביות בהפרדה הנדרשת מתוך האיור הווקטורי.

יתרונה העיקרי של גרפיקה וקטורית הוא ביכולת לשנות את ממדי התמונה (להרחיב אותה או לכווץ אותה) בלא כל פגיעה באיכות התמונה שלא כמו תמונת מפת סיביות. כמו-כן, כאשר מדובר באיורים יחסית פשוטים, נפח האחסון הנדרש בייצוג וקטורי הוא קטן משמעותית לעומת מפת סיביות.