ג'ון לוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ג'ון לוק | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 29 באוגוסט 1632 |
| תאריך פטירה | 28 באוקטובר 1704 |
| זרם | אמפריציזם |
| הושפע על ידי | אפלטון, אריסטו, תומס אקווינס, רנה דקארט, תומס הובס |
| השפיע על | דייוויד יום, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, תומס ג'פרסון, תומס פיין |
- ערך זה עוסק בפילוסוף האנגלי. לערך העוסק בדמות מהסדרה "אבודים", ראו ג'ון לוק (אבודים).
ג'ון לוק (באנגלית: John Locke) (29 באוגוסט 1632 - 28 באוקטובר 1704) פילוסוף אנגלי, עסק במטאפיזיקה ובאפיסטמולוגיה כמו-גם בפילוסופיה פוליטית; תרומתו בתחום האחרון היא המפורסמת ביותר כיום. ספרו הידוע בתחום- "על הממשל המדיני", שנכתב בשנות ה־80 של המאה ה־17, לפני המהפכה המהוללת, "מהפכת הקטיפה", של 1688, שהתפרסמה בכך שהתנהלה ללא שפיכות דמים. לוק נחשב לאבי הליברליזם, אבי המשטר הדמוקרטי בעת החדשה. הוא גם השפיע מאוד על התפיסה הליברלית-דמוקרטית האמריקנית ועל חוקתה. תומס ג'פרסון נקב בשמו כאחד משלושת האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.
חיבורו העיקרי של לוק "מסה על שכל האדם" (Essay concerning Human Understanding) התפרסם בארבעה כרכים שיצאו מ-1690 עד 1700. בפתח הספר הוא מציג את עצמו ואת מטרת חיבורו:
- It is ambition enough to be employed as an under-labourer in clearing the ground a little, and removing some of the rubbish that lies on the way to knowledge
במסה זו הוא עוסק בתפישותיו האפיסטמולוגיות בסוגיות מציאות, לשון והכרה. לוק היה אמפיריציסט, ויש המכנים אותו "אבי האמפיריציזם".
תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני-האדם" (שמוצגת בפרק ב' של "על הממשל המדיני") מנוגדת לראייתו של בן-תקופתו תומס הובס. בניגוד לדברי הובס, לדבריו לאדם שנמצא במצב הטבעי יש זכויות. כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני-חברתי הוא מוותר על חלק מזכויות אלו לטובת הריבון. כל תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות אלה. ברגע שנפגע עיקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה. לוק טוען שבמצב חברתי בני האדם יסייעו האחד לשני. לוק טוען (שוב, בניגוד להובס) שאדם מטבעו הוא טוב ולכן שואל: מדוע יש לקיים מדינה? תשובתו היא שתמיד יהיו יחידים בודדים שינסו לפגוע בזכויות, לא יכבדו את האחר ולכן יש צורך בשלטון מדיני.
לוק קורא לאמנה חברתית בין בני האדם. כל אדם מתחייב להישמע לשליט כל עוד זה שומר על זכויותיו הבסיסיות - הזכות לחיים, הזכות לחירות פיזית והזכות לקניין. תכלית השלטון - הגנה על זכויות האזרחים. הובס, מנגד, חשש להחליף את השלטון, כדי שלא תהיה מלחמת כל בכל. לוק שואף לפרק המדינה, להביא לסדר חברתי חדש, לא מושלם אבל שואף לטוב. מקור סמכות השלטון הוא הסכמת האזרחים. מה שהאדם מייצר, משקיע ומרוויח שייך לו, ללא התערבות בני-קהילה אחרים שלא ייצרו, לא השקיעו ולכן לא זכאים להרוויח. אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות הנ"ל לא נפגעות. לוק מדבר על טובת הכלל אבל לא תומך בפגיעה בזכויות הפרט כדי להגיע לכך.
לוק תומך בהפרדת רשויות לשלוש, במידה רבה בדומה לדגם הפרדת הרשויות שהתפתח מאוחר יותר אצל מונטסקיה. הפרדה זו נועדה על מנת שלא לאפשר שלטון אבסולוטי. עקרון הפרדת הרשויות אצל לוק:
- רשות מבצעת: רשות שהיא גם שופטת וגם מבצעת פנימה כלפי המדינה.
- רשות מחוקקת: הסמכות ניתנת על ידי הציבור. נחקקים חוקים על מנת לקבוע את חיי הקהילה.
- רשות פדרטיבית: עוסקת בעניינים שמחוץ למדינה.
לוק הבדיל בין "שייכות" (posession) ל"קניין" (property). קניין, אומר לוק, הוא רכוש שנקבע על פי חוק המדינה. האמנה בין המלך לבין האנשים צריכה להבטיח שלושה דברים:
- זכות קניין
- ביטחון
- הזכות לצאת נגד דיכוי.
לפי לוק אם המלך איננו ממלא את ההסכם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו. לוק ייצג את הרעיון של המונרכיה הקונסטיטוציונית.
באשר ליחסים בין הדת לבין הרשות המדינית, לוק סבור שאין תכלית האדם לדאוג למילוי צורכי נפשו העליונים. גם דת כפויה לא יכולה לתרום לכך. בטבע יש מצב של שלום, כיבוד הדדי וסיוע. לשם אמונה בדת, האדם אינו זקוק למדינה או לכנסייה. הוא מפרט דעות אלו בספרו "איגרות על הסובלנות"; לוק עצמו, לפי הספר, הוא אדם דתי, והוא מעגן את תמיכתו בסובלנות דתית בציטוטים רבים מהברית החדשה.
[עריכה] מספריו שתורגמו לעברית
- איגרות על הסובלנות מאנגלית יורם ברונובסקי, הוצאת מאגנס, 1990.
- על הממשל המדיני המסכת השנייה מאנגלית יוסף אור, הוצאת מאגנס, 1948.
[עריכה] איזכורים לג'ון לוק בספרות
בסידרת הספרים המשחק של אנדר של אורסון סקוט קארד, אחיו של אנדר, פיטר, עומד מאחורי זהות וירטואלית בכינוי לוק, ומנהל ויכוחים פוליטיים שמשנים את העולם.
