ג'ורג' וושינגטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בנשיא הראשון של ארצות הברית. לערך העוסק בערכים בעלי שם זהה, ראו וושינגטון.
|
|||||||||||||||||||||
ג'ורג' וושינגטון (22 בפברואר 1732 - 14 בדצמבר 1799), נתפס כ"אבי האומה" האמריקאית, והיה נשיא ארצות הברית הראשון.
וושינגטון היה חבר באליטה התרבותית והכלכלית של בעלי העבדים במטעי מדינת וירג'יניה. הוריו, אוגוסטין וושינגטון (1693 - 12 באפריל 1743) ומארי בול (1708 - 25 באוגוסט 1789) היו שניהם ממוצא אנגלי.
את תחילת הקריירה שלו עשה וושינגטון - המהפכן האמריקאי הגדול - דווקא בשירותו של הכתר הבריטי. כקצין צעיר, הוא נשלח על ידי מושל וירג'יניה מטעם בריטניה לחקור את ארצות המערב שמעבר להרי האלגנים. לאחר מכן לקח חלק בשירותה של בריטניה במלחמה שנודעה כמלחמת הצרפתים והאינדיאנים. בהמשך מונה למפקד המיליצייה של המושבה וירג'יניה, עדיין בכפוף לכתר הבריטי. וושינגטון, על אף שלא השתווה בניסיונו הצבאי לקציני צבא הקבע האנגליים הוותיקים, היה למעשה לחייל המקצועי ביותר מבין בני המושבות.
כאשר החריף המשבר עם הממשלה הבריטית סביב שאלת סמכותה לאכוף מיסים ומכסים על המושבות האמריקניות, החל וושינגטון - שעד לאותו שלב נהנה ממוניטין בעיקר בוירג'יניה - להתבלט ולזכות בהכרה בכל המושבות. בזכות כושר מנהיגותו ועמדתו הנחרצת, הוא התקבע במהרה כמנהיג המאבק האמריקני בממשל הבריטי. תרמה לכך גם עובדת היותו החייל המקצועי והבכיר ביותר מבין בני המושבות, שכן בשלב מסוים היה ברור שהעימות מתדרדר בכיוון של התנגשות צבאית.
החל מ-1775 עמד בראש הצבא הקונטיננטלי המורד, במלחמת העצמאות של ארצות הברית. בניגוד לבריטים, שהחליפו מספר פעמים את המפקד העליון של כוחותיהם במלחמה, וושינגטון הנהיג את הצבא הקונטיננטלי מראשיתה של המערכה ועד לסיומה לאחר הניצחון הגדול ביורקטאון. במהלך תקופה זו התמודד עם קשיים עצומים, שנבעו בעיקר מחוסר מקצועיותו של הצבא הקונטיננטלי על חייליו וקציניו, ומהעידרה של ממשלה ריכוזית חזקה שתוכל לכפות את סמכותה בכל הקשור לכינון הצבא. כך קרה, שהמושבות האמריקאיות, שבשלב מוקדם זה של עצמאות עדיין תפקדו במידה רבה כיחידות נפרדות, לא ניאותו להעמיד את כוח האדם והמשאבים הכלכליים הדרושים למלחמה באימפריה העצומה של בריטניה ובצבאה המקצועי. וושינגטון עשה ככל יכולתו על מנת להחדיר משמעת ומקצועיות בצבא החדש, וחזר והפציר בנציגי הקונגרס הקונטיננטלי וכן בראשי הממשל ב - 13 המדינות המייסדות להקצות את המשאבים הדרושים לצבא. אף שקיבל מספר לא מבוטל של החלטות טקטיות שגויות, ואף נחל מפלות צבאיות לא פשוטות כגון התבוסה בניו יורק, הנכס העיקרי של וושינגטון היה קור רוחו, שבא לידי ביטוי בעצבי ברזל ובשליטה עצמית אובססיבית כמעט, גם ברגעים הקשים ביותר. וושינגטון נסמך רבות על חבורה צעירה של קצינים אמריקאים שהיו למעשה חובבים מוכשרים ובעלי כושר למידה מהיר, וביניהם ניתן למנות בייחוד את נתנאל גרין מרוד איילנד והנרי נוקס ממסצ'וסטס (נוקס שרת לאחר מכן כמזכיר המלחמה בקבינט של וושינגטון). לאחר שתמה הלחימה והכתר הבריטי הכיר בעצמאותה של האומה הצעירה (בהסכם שנחתם בפריז, בשנת 1783), לא ניסה להשתמש במעמדו הצבאי כדי לתפוס עמדת מנהיגות, ופרש מתפקידו.
וושינגטון האמין באמת ובתמים כי הפרק הציבורי של חייו תם ונשלם, ובכוונתו היה לבלות את שנותיו הנותרות בפרישה רגועה באחוזתו האהובה מאונט ורנון. אחד משיקוליו העיקריים בעד הפרישה הייתה התחושה כי השלים את תפקידו ההיסטורי כמעט ללא רבב, ועכשיו, כאשר נהנה ממעמד של גיבור בעל מוניטין עולמיים, לא רצה להוסיף ולפעול בזירה הציבורית מחשש שפעולותיו העתידיות עלולות לפגום בקונצנזוס ההרואי שנרקם סביבו.
אולם המציאות כפתה על וושינגטון לחזור לבימה הציבורית. בתוך ארצות הברית הצעירה התפתח מאבק רעיוני ואינטרסנטי בין שתי סיעות שהלכו והתגבשו באותן שנים: הרפובליקנים, והפדרליסטים. הסיעה הרפובליקנית ראתה בכל סממן של ממשל מרכזי חזק ביטוי לעריצות שלטונית - אותה עריצות בדיוק שכנגדה קמה המהפכה האמריקאית. הסיעה הפדרליסטית לעומת זאת, לא ראתה את מהות המהפכה כהתנגדות כללית לכל שלטון מרכזי באשר הוא, אלא דגלה בסילוקם של נציגי הממשל הבריטי לטובת החלפתם בממשל אמריקני מרכזי חזק ויעיל. במצב הדברים כפי שהיה מאז סיום מלחמת העצמאות, היה הממשל הפדרלי חלש מאוד, ונשען על "סעיפי הקונפדרציה" - מעין טרום חוקה חלולה ומעוקרת שלא איפשרה תפקוד יעיל וריכוזי. כאשר הצליחו הפדרליסטים להביא לכינוסה של וועידת חוקה, שנועדה להחליף את סעיפי הקונפדרציה, ברור היה כי עומד להתרחש מאבק מכריע על המשך דמותו של האיחוד. וושינגטון, שאופיו, כמו גם נסיונו כמפקד הצבא הקונטיננטלי בימי מלחמת המהפכה, הביאו אותו לצדד בגישה הפדרליסטית, נקרא לשוב אל הדגל, ולאחר מסע לחצים כביר, נעתר לבסוף והסכים להתייצב בראש וועידת החוקה על מנת להאציל עליה מסמכותו ומיוקרתו האדירה, במטרה ברורה שההסדר החדש שיגובש בה יאפשר כינונו של ממשל פדרלי חזק ויעיל. ב-1787 היה בין מנסחיה של החוקה האמריקאית, וב-4 בפברואר 1789, נבחר לנשיאה הראשון של ארצות הברית; האלקטורים בחרו בו פה אחד, הישג שחזר עליו ב-1792. כבוד זה לא נפל שוב בחלקו של אף נשיא נבחר עד היום.
אף שהיה חבר בכנסייה האפיסקופלית, הייתה הנצרות רחוקה מלבו של וושינגטון, שאמונתו הייתה קרובה יותר לדאיזם (כלומר, האמין ביקום שבראו אל, שלא שב להתערב בנעשה בו, מרגע הבריאה). הוא נודע בסובלנותו הדתית וקידם מדיניות של פלורליזם דתי בארצות הברית.
מפורסם במיוחד בהקשר זה הוא מכתב התגובה למכתב הברכה ששלחה לו הקהילה היהודית של רוד איילנד, לרגל היבחרו לנשיא, בו כתב בין השאר:
"מי יתן וילדי אברהם השוכנים בארץ זו ימשיכו להנות מרצונם הטוב של תושביה האחרים, וכל איש יוכל לשבת תחת עץ גפנו ותאנתו, בלא שיהיה דבר שיגרום לו לפחד".
ב-1797 לאחר שתי כהונות כנשיא, פרש מתפקידו. בצוואתו הורה וושינגטון לשחרר את עבדיו.
[עריכה] מורשתו
ג'ורג' וושינגטון נחשב לגיבור העל הראשי של ההווייה האמריקנית, ולגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. עוד בחייו נרקמה סביבו הילה מיתית, ופקודיו בצבא הקונטיננטלי פנו אליו בתואר "הוד מעלתו". לאחר מותו הלך והתעצם המיתוס, וספח אליו גם אגדות רבות על האיש הדגול. מורשתו הפוליטית של וושינגטון מזוהה עם כמה נושאים עיקריים: הוא נחשב לדמות המרכזית במהפכה האמריקאית, ולהתגלמות האנושית של ערכיה. בשל כך גם היה ער לסתירה הצורמת שבין ערכי המהפכה לסוגיית העבדות, שהטרידה אותו רבות, ולבסוף גמר אומר עם עצמו לשחרר את כל עבדיו מייד לאחר מותו. וושינגטון גם מזוהה יותר מכל דמות אחרת עם יצירתה של האומה האמריקאית - עניין שכלל לא היה מובן מאליו בימי המהפכה של סוף המאה ה - 18 ובשנים הראשונות שלאחר מלחמת העצמאות. בהקשר לכך גם העדיף תמיד את האינטרס הכלל אמריקאי על פני האינטרסים הנפרדים של המדינות השונות שהרכיבו את האיחוד, וכנשיא המשיך בפעילותו למען כינון ממשל פדרלי חזק וסמכותי. ניתן לומר, אם כן, כי וושינגטון יכול להיחשב בצדק ל "אמריקאי הראשון" - הן מבחינת חשיבותו ההיסטורית, והן מבחינת תפיסת עולמו ומורשתו.
דמותו של וושינגטון מופיעה על שטר הדולר האמריקני ועל מטבע של רבע-דולר (quarter) והוא אחד מארבעה נשיאים אמריקאים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
עיר הבירה האמריקנית, וושינגטון הבירה, נקראה על-שמו, ובה ממוקמת גם אנדרטת וושינגטון לזכרו.
בנוסף מדינת וושינגטון נקראה על-שמו, והיא המדינה היחידה בארצות הברית שנקראה על-שם נשיא אמריקני.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גוזף ג' אליס, הוד מעלתו ג'ורג' וושינגטון, הוצאת עם עובד, 2006.
| הקודם: --- |
נשיאי ארצות הברית 1797-1789 |
הבא: ג'ון אדמס |
