ג'יימס ג'ויס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס (2 בפברואר 1882 - 13 בינואר 1941), סופר ומשורר אירי גולה, נחשב לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה העשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
ג'יימס ג'ויס נולד בדבלין למשפחה קתולית שסבלה מקשיים כלכליים וירדה לעוני. הוא למד ספרות באוניברסיטת דבלין, שם נטש את הדת הקתולית.
ג'ויס עבר לפריז בשנת 1902 כדי ללמוד רפואה, במהלך שהותו הוא לקח חלק בתנועה האמנותית המתפתחת במונפארנס ובמונמארט באותו הזמן. ב-1903 הוא נקרא לחזור לאירלנד עקב גסיסתה של אימו. שם פגש ב-16 ביוני 1904 את נורה בארנקל, חדרנית. מאחר וחוקי אירלנד אסרו על מגורים משותפים ללא נישואים, ומאחר וג'ויס לא האמין במוסד הנישואין, עזב הזוג לגלות (מחזהו היחיד של ג'ויס נקרא "גולים") בציריך, פולה, רומא וטריאסט שבצפון איטליה של היום. הוא עבר לפריז ב-1920 בעקבות בקשתו של עזרא פאונד, ושם נשאר, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אז אולץ לעזוב את העיר. בדצמבר של 1940 הצליח ג'ויס להגיע לציריך כשהוא סובל מאולקוס, מה שגרר את מותו בינואר 1941.
[עריכה] יצירתו
נסיון החיים של ג'ויס באירלנד חיוני לכתיבתו, והיווה רקע לסיפוריו וכן תרם הרבה לנושאים עליהם כתב. הכרך המוקדם של סיפורים קצרים, "דבלינאים", הוא ניתוח חודר של הקפאון והשיתוק בחברה הדבלינאית. הסיפורים הם אפיפאנים, מילה שהשתמש בה ג'ויס, ומשמעותה מודעות פתאומית ל"נשמה" של משהו.
"דיוקן האמן כאיש צעיר", בעיקרו אוטוביוגרפי, מציג את התהליך של התבגרות ורכישת מודעות עצמית של איש צעיר ומוכשר. הדמות הראשית היא סטפן דדאלוס, ייצוג של ג'ויס שלו עצמו. ביצירה זו יש רמזים לסגנון הכתיבה המאוחר יותר של ג'ויס, בשימוש במונולוג פנימי ובהתעסקות בנפש יותר מאשר במציאות החיצונית.
בספרו "יוליסס", ג'ויס משתמש בזרם התודעה, פארודיה, הומור ולמעשה כל טכניקה ספרותית בהצגת דמויותיו. העלילה של הרומן, המתרחש במשך יום בודד, ה-16 ביוני 1904, מציבה את המיתוס העתיק של יוליסס, פנלופה וטלמאכוס בדבלין המודרנית, ומציגה אותם באופן פארודי בתור ובניגוד לדמויות ליאופולד בלום, אשתו מולי בלום וסטפן דדאלוס. הרומן חוקר את חיי העיר דבלין, בדגש על עליבותה וחדגוניותה.
שיטתו של ג'ויס של זרם התודעה, רמיזות מילוליות ואסוציאציה דמיונית חופשית הגיעה לשיאה ב-Finnegans Wake, שנטש כל מבנה מקובל של עלילה ודמויות, וכתוב בשפה מוזרה ומעורפלת, המבוססת בעיקר על משחקי מילים מורכבים (גישתו כאן דומה, אך הרבה יותר נרחבת, לזו של לואיס קרול בפואמה ג'ברווקי Jabberwocky).
יצירותיו של ג'ויס מסתכמות באוסף סיפורים קצרים ושלושה רומנים, שלושתם נבחרו כחלק ממאה הרומנים הטובים ביותר בשפה האנגלית של המאה העשרים על ידי המערכת של American Modern Library. על פי בחירתם נבחר "יוליסס" כספר הראשון, ושני האחרים במקומות 3 ו-77.
ג'ויס כתב גם מחזה ושני אוספים של שירה:
- גולים - המחזה
- Chamber music
- Pomes Penyeach
עבודתו של ג'ויס הייתה נושא לניתוח אינטנסיבי על ידי מומחים מכל הסוגים, והוא אחד מהכותבים המוזכרים ביותר במאה העשרים. ספרו Finnegans Wake הוא המקור למילה "קווארק" בעולם הפיזיקה, שמו של אחד החלקיקים האלמנטריים העיקריים. הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה כתב ספר על השימוש בשפה ב"יוליסס", והפילוסוף האמריקאי דונלד דוידסון כתב השוואה בין Finnegans Wake ללואיס קרול. הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס תיאר גם הוא רבות את ג'ויס.
ג'יימס ג'ויס מת ב-13 בינואר 1941 בציריך, שווייץ ונקבר בבית הקברות פלונטרן שבציריך עם אשתו, נורה.
חייו של ג'ויס נחגגים מדי שנה ב-16 ביוני - בלומסדיי (היום בו התרחשה העלילה של "יוליסס") בדבלין ובמספר הולך וגדל של ערים בעולם.
[עריכה] ספרי ג'ויס בעברית
- האחיות ; המתים, סיפורי ג’יימס ג’ויס, תירגום - אברהם יבין, תל אביב, משרד הבטחון, 1982.
- דבלינאים, סיפורים, מאנגלית - אברהם יבין, הקיבוץ המאוחד, 1971.
- דיוקן האמן כאיש צעיר, תורגם מאנגלית בידי אברהם יבין ודניאל דורון, עם עובד, 1977.
- החתול והשטן, לילדים, ציורים - רוג’ר בלאשון, תירגם אברהם יבין, עם עובד, 1981.
- יוליסס, תרגמה מאנגלית - יעל רנן, זמורה ביתן, 1985.
- מוזיקה קמרית, שירים, תרגם משה הנעמי, ציירה פנינה ג., מחברות לספרות, 1972.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מרדכי שלו, גונבים את הבשורה, "מחכים לגודו" לסמואל בקט כמשקף את המתח היהודי-נוצרי מאז ימי ישו ועד השואה, והשפעת "יוליסס" לג’ויס על בקט בעניין, נדפס באלפיים, 1, תשמ"ט 1989.
- גיל רובינשטיין, הערות ישראליות על "יוליסס" בעברית, נדפס בדבר, מרס 1985.
[עריכה] ציטוטים
[עריכה] של ג'ויס
- "Art is the human disposition of sensible or intelligible matter for an esthetic end." — סטפן דדאלוס, מתוך "דיוקנו של האומן כאיש צעיר"
- "They lived and laughed and loved and left." — Finnegans Wake
- הסוף של המונולוג הפנימי של מולי בלום, המילים האחרונות מתוך "יוליסס" (ככל הנראה המפורסמות ביותר):
השפעה של מילים אלו אפשר לראות בשירה של קייט בוש, The Sensual world.
[עריכה] על ג'ויס
- "ג'יימס ג'ויס - ביסודו איש פרטי שרצה שאדישותו המוחלטת לציבור תהיה ידועה באופן כלל עולמי" - טום סטופארד
[עריכה] ראו גם
- ספרות
- ספרות אנגלית
- ספרות אירית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ציטוטים יצירתיים של ג'יימס ג'ויס
- פרויקט גוטנברג - טקסט אלקטרוני של עבודות של ג'יימס ג'ויס
- אודיסאוס האירי - כמה נקודות סביב ספרו של ג'ויס יוליסס
