ג'יני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יני הוא השם שניתן לילדה שגדלה בבידוד, והתגלתה ב-4 בנובמבר 1970 על ידי הרשויות בעירה ארקדיה, קליפורניה. שמה האמיתי נותר עלום. הוריה, שניהם לא יציבים מבחינה נפשית, כלאו אותה בחדרה הקטן, עד שהתגלתה על ידי הרשויות בגיל 13.
תוכן עניינים |
[עריכה] הבידוד
ג'יני בילתה את 13 שנותיה הראשונות נעולה בחדר השינה שלה. בני המשפחה לא הורשו על ידי האב לשוחח עמה או ליצור איתה קשר. בלילות היא ישנה בתוך לול לפעוטות, ופיה נסתם באופן מלאכותי, כדי שלא תרעיש. אביה נהג להפחידה על ידי שאגות וצרחות כאשר דיברה. בשל כך היא הפכה לאילמת כמעט לחלוטין, והצליחה לומר מילים מעטות ובסיסיות בלבד.
[עריכה] הגילוי
ב-4 בנובמבר 1970 הגיעה אמה של ג'יני, שסבלה מקטרקט והייתה עיוורת למחצה, למשרד הרווחה (Welfare) בעיר טמפל סיטי, קליפורניה. היא לקחה איתה את ג'יני. האם סיפרה לעובדת הסוציאלית שקיבלה את פני השתיים שבעלה נמצא בבית ומשתולל והן למעשה בורחות מפניו. היא ביקשה עבורה סיוע בשל מחלתה.
הילדה עוררה את חשדה של העובדת הסוציאלית. היא הייתה משוכנעת שג'יני בת 6 או 7 וסובלת מאוטיזם, אך אמה אמרה לו שגילה האמיתי הוא 13 שנים. העובדת הזעיקה את האחראי עליה, שהזעיק את המשטרה במהרה.
ג'יני נלקחה לטיפול בבית חולים לילדים בלוס אנג'לס. הוריה הואשמו בהתעללות בילדים, בעוד שהאם טענה שהייתה בעצמה קורבן להתעללות - מצד בעלה. האב ביצע התאבדות זמן קצר לאחר הגילוי.
[עריכה] ההתפתחות
ג'יני נראתה קטנה לגילה והתנהגה כבעלת פיגור שכלי. היא פיתחה הליכה מרושלת ולא יציבה הדומה להליכה של ארנב. היא שמרה על ידיים בקדמת הגוף כאשר הלכה בכדי לשמור על יציבות. היא נהגה לרחרח דברים שנקרו בדרכה ופלטה רוק לעתים תכופות כמו פעוטה בת יומה. במשך היום היא אוננה הרבה, מה שהפך במהרה להתנהגות אנטי-חברתית מובהקת.
עם הזמן ההתעניינות במקרה של ג'יני גדלה. היא הפכה למוקד עניין לפסיכולוגים. ג'יני לא הצליחה ללמוד מילים חדשות ובטח לא להרכיב משפטים או לנהל שיחה. בעקבות זאת נערכו מחקרים העונים על השאלה - האם ישנו גיל מינימלי לרכישת שפה? גם חוקרי תקשורת ערכו מחקרים בנושא באנטי-חברתיות שאפיינה אותה.
[עריכה] החיים אצל משפחות אומנות
המשפחה האומנת הראשונה של ג'יני הייתה משפחתה של ג'ין באטלר, המורה שלה בבית החולים לילדים. באטלר שמרה על פרטיותה של ג'יני בקנאות, ולא איפשרה לשאר הצוות שטיפל בה לבקרה. שהותה של ג'יני בביתה של באטלר הפכה לזמנית, ולאחר זמן קצר נלקחה ממנה לבית החולים. מניעיה של באטלר לאחזקתה של ג'יני בביתה ובבידוד יחסי לא נודעו, אך היא מעולם לא הסתירה את העובדה שהיא קיוותה שהילדה המיוחדת תהפוך אותה למפורסמת. עם זאת, ייתכן שהיא פשוט נקשרה אליה והפכה לאובססיבית בעניין הצלתה.
הבית השני בו גרה היה ביתו של דייוויד רינגלר, אחד ממטפליה בבית החולים. אשתו מרילין לקחה על עצמה להיות המורה של ג'יני. היא לימדה אותה לצייר, לחייך ואפילו לדבר קצת, הן באנגלית והן בשפת הסימנים. בארבע השנים בהם חייתה בבית משפחת רינגלר היא הצליחה אך בקושי לתאר את שנות ההתעללות שעברה.
[עריכה] החזרה לחיק אמה
ב-1975 ביקשה אמה של ג'יני להמשיך ולטפל בה לאחר שזוכתה מההאשמה של התעללות בילדים. לאחר חודשים ספורים בלבד היא גילתה שהטיפול בג'יני קשה מאוד, והיא העבירה אותה לשש משפחות אומנות בהמשך. בחלק מהבתים היא סבלה גם כן מהתעללויות פיזיות. היא שבה לסגור את פיה באופן קבוע, וחדלה לדבר מפחד מעונשים.
אמה תבעה את צוות המחקר על הזנחתה של ג'יני, אך התיק נסגר.
[עריכה] ג'יני כיום
כיום ג'יני מוחזקת בבית של משפחה אומנת, שהוא לפחות הבית השישי שלה. יש לה אח גדול שעדיין בין החיים.
