הלווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הלווין

הלווין (Helloween, שילוב של המילים "גיהנום" ו"ליל כל הקדושים" באנגלית) היא להקת הבי/פאוור מטאל גרמנית מצליחה ומוערכת משנות השמונים. נמנית על מייסדות זרם הפאוור מטאל.

הדלעת הכתומה של ליל כל הקדושים, אשר חרוט עליה פרצוף, מהווה את סמלה של הלהקה, אשר חוזר על עצמו בכל אלבומיה בצורות שונות.

[עריכה] היסטוריה

בשנת 1984 חתמה להקת הלווין על עסקה עם חברת התקליטים "נויז רקורדס". בשנת 1985 הקליטה הלווין את תקליטה הראשון, מיניאלבום שהכיל 5 רצועות שמע. לאחר הצלחת המיניאלבום, במהלך אותה שנה יצא אלבומם הראשון Walls of Jericho ("חומות יריחו"). מבחינה מוזיקלית, האלבום מאופיין בסגנון ת'רש/הבי, דהיינו מאוד מהיר וטכני, עם דגש חזק על הכלים ועל סולואים של גיטרה חשמלית. יחד עם זאת, בניגוד מוחלט ללהקות ת'רש אחרות, אשר הזניחו לחלוטין את השירה, זמר הלהקה, המוזיקאי המוערך קאיי האנסן (אשר היה גם הגיטריסט והמלחין), שר בקול גבוה, מלודי ומלא רגש. יש הטוענים כי האלבום "חומות יריחו" הוא אלבום אנטישמי, הן בשל עטיפתו, המציגה מפלצת, רשא טוענים כי היא מייצגת את בני ישראל , והן בשל השיר Judas אשר נכתב והולחן על ידי האנסן, ואשר מתאר את היהודים רודפי הבצע משתלטים על הכלכלה העולמית, אך טענות אלו לא קיבלו בסיס מעולם.

במהלך מסע ההופעות לאחר השקת האלבום התגלו קשיים אצל הגיטריסט והווקאליסט קאי האנסן (Kai Hansen) לנגן ולשיר באותו הזמן על כן החלה הלהקה בחיפושים אחר סולן חדש ללהקה. הסינגל "ג'ודאס" (Judas) שהוקלט ב-1986 עוד הוקלט עם קאי כנגן וכסולן, אך האלבום הבא "קיפר אוף ד'ה סבן קיז חלק ראשון" ("שומר שבעת המפתחות") (Keeper of the Seven Keys, Part 1) הוקלט ב-1987 עם סולן חדש כבר, מיכאל קיסקה (Michael Kiske). "שומר שבעת המפתחות" מהווה תפנית בסגנון של הלווין, מכיוון טכני וכבד של ת'רש לכיוון הרבה יותר עדין ומלודי של פאוור. למעשה, האלבום "שומר שבעת המפתחות" של הלווין נחשב לאלבום הפאוור מטאל הראשון בעולם.

האלבום קיפר אוף ד'ה סבן קיז, קיבע את מעמדה של הלווין כלהקת ההבי מטאל הפופולרית באירופה. ב-1988 השיקה הלהקה את החלק השני של קיפר אוף ד'ה סבן קיז שנחל הצלחה מסחררת וגרף שבחים רבים אף יותר מהראשון אך במהלך מסע ההופעות של אלבום זה פרש קאי הנסון מההרכב עקב סכסוך עם חברת התקליטים וקשיים בניהול אורך חיים של מסעות הופעות. הנסן המשיך לפרוח גם בלי הלווין, והקים את להקת הפאוור/הבי גמה ריי, אשר לא התרחקה בסגנונה מהלווין וזכתה אף היא להערכה רבה ולהצלחה מסחרית.

אומנם האלבום "פינק באבלס גו אייפ" (Pink Bubbles Go Ape), שהושק ב-1991 נחל כשלון צורב וגרף ביקורת נוקבת והאלבום "קמיליאון" (Chameleon), שהושק ב-1993 גרם לה לאבד את רוב מעריצי ההארדקור שלה עקב ההשפעות הפופיות באלבום אך ההרכב הציל את כבודו עם השקתו של אלבומם השישי, "מאסטר אוף ד'ה רינגס" (Master of the Rings) בשנת 1994, שנחל הצלחה.

במהלך מסע ההופעות לאחר השקת האלבום "קמיליאון" נפל המתופף, אינגו שביכטנברג (Ingo Schwichtenberg), מחברי ההרכב המקוריים למשכב עקב בעיות אישיות וסיבוכים כתוצאה משימוש בסמים מה שאילץ אותו לקחת פסק זמן מהלהקה. בשנת 1995 התאבד לבסוף שביכטנברג מאחר שמעולם לא הצליח להבריא מחוליו מה שזעזע את חברי ההרכב וחבריו לשעבר. לזכרו של שביכטנברג הוציאה הלהקה את אלבומה "ד'ה טיים אוף ד'ה אוות'" (The Time of the Oath), עת השבועה, אלבום שביסס מחדש את מעמדם כאחת מלהקות המטאל הפופולריות באירופה.