המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המלחמה האיטלקית-אתיופית השניה התרחשה בשנים 1935-1936 עקב השאיפות האימפריאליסטיות של איטליה.

עמדה איטלקית באתיופיה 1935

[עריכה] גורמים

איטליה פנתה לכיבוש אתיופיה ממספר סיבות. הייתה זו אחת משתי המדינות העצמאיות היחידות באפריקה (השנייה הייתה ליבריה). היא עשירה באוצרות-טבע ושכנה בין שתי מושבות איטלקיות - סומליה ואריתריאה. האיטלקים שאפו למחיקת "חרפת אדואה" (1896), אז הפסידו לאתיופים ולא הצליחו לכבוש את אתיופיה. בנוסף התפשטות טריטוריאלית הייתה מימוש האידאולוגיה הפשיסטית.

בחירת העיתוי גם היא לא הייתה מקרית. אותה תקופה צרפת הייתה זקוקה לתמיכת איטליה באירופה, ולכן תמורת התמיכה הזו הייתה מוכנה לוותר למוסוליני באתיופיה. מוסוליני גם היה מודע לחולשת חבר הלאומים, כפי שהוכח למשל, באי-מניעת פלישת יפן למנצ'וריה ב1931.

[עריכה] מהלך המלחמה

תקרית גבול בדצמבר 1934 בין סיור אתיופי לאיטלקי שבה נהרגו כמה חיילים איטלקיים נתנה תירוץ לתביעות איטלקיות כלפי אתיופיה. אתיופיה פנתה לאיטליה על מנת לפתור את הסכסוך בהתאם לחוזה ביניהם, אך איטליה הגישה אולטימטום. אי לכך אתיופיה פנתה לחבר-הלאומים שבו הייתה חברה. בריטניה וצרפת ניסו לפייס את מוסוליני בכוחות עצמן. בריטניה אף הציעה בסודיות לתת שטח מאתיופיה לאיטליה ובכך לסיים את המשבר (הסכם לוואל-הור). הניסיונות נחלו כשלון.

צבאות איטליה החלו לפלוש לאתיופיה מצפון באוקטובר 1935, ללא התנגדות כבדה. בתגובה חבר-הלאומים הכריז על איטליה כעל תוקפן והטיל עליה סנקציות כלכליות אשר לא השפיעו על מוסוליני, בעיקר בגלל אי-ההסכמה בנוגע ליחס לאיטליה בין בריטניה וצרפת, אשר לא רצו לקרב את מוסוליני להיטלר ואי-התערבות ארצות הברית.

מוסליני התחזק מהצלחתו, והפלישה התרחבה לשתי חזיתות עד שבאפריל 1936 נכבשה אדיס אבבה, והקיסר האתיופי, היילה סלאסי נמלט. אתיופיה, סומליה ואריתריאה אוחדו ל"אפריקה המזרחית האיטלקית".

[עריכה] השלכות

מוסליני נהנה מהערצה אדירה באיטליה והפשיזם האיטלקי הגיע לשיא. היה זה הישג בינלאומי לכוח הפשיסטי, אשר נתן עידוד למוסוליני להתערב במלחמת האזרחים בספרד ולעזור בהשתלטות הפשיסטים שם. איטליה פרשה מחבר הלאומים, והתקרבה לגרמניה (ציר רומא-ברלין, 1936).

הוכח מחדש כי חבר הלאומים אינו מסוגל להשכין שלום ולמנוע כיבושים, ובכך מעודדת תוקפנותן של מדינות. המערב נראה כמשותק מפני החשש שפעולותיו יחזקו את היטלר. המדינות הדמוקרטיות לא יכלו לגבש קו אחיד, והאשימו זו את זו במשבר.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%94/%D7%9E/%D7%9C/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94.html

קטגוריות: אתיופיה: היסטוריה | מלחמות איטליה | פשיזם