המלכים הקתוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המלכים הקתוליים (בספרדית: los Reyes Católicos) הוא תוארם המשותף של בני הזוג פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה. התארים "מלך קתולי" ו"מלכה קתולית" הוענקו להם בידי האפיפיור אלכסנדר השישי, כפיצוי ואיזון להכתרתו את שושלת מלכי צרפת בתואר "מלך נוצרי".

בני הזוג נישאו ביום ה-19 באוקטובר, 1469 ובנישואיהם איחדו את ספרד ליישות פוליטית אחת, ממלכת ספרד. למלכים הקתוליים היו שלושה ילדים: קתרינה מאראגון, חואנה מקסטיליה וחואן מארגון וקסטיליה.

המלכים הקתוליים נודעו כמלכיה של ספרד בתקופת המעבר מימי הביניים לעת החדשה. הם ייסדו את האינקוויזיציה הספרדית, ביססו את כוחם של הכתר והמדינה לעומת הכנסייה להאצולה, השלימו את הרקונקיסטה עם כיבוש גרנדה, גירשו את יהודי ספרד, אישרו את מסעותיו של כריסטופר קולומבוס, שבראשון שבהם גילה את העולם החדש, וניצחו על שלביה הראשונים של הקמת המערכת הקולוניאלית בעולם החדש. בפעולותיהם אלו הם הפכו את ספרד לכוח עולה ודומיננטי באירופה ובעולם כולו למשך מאתיים השנים שלאחר מכן.

סמלם של המלכים הקתוליים היה עול ואגודת חיצים (בספרדית: el yugo y las flechas), אשר מהווים גם את ראשי התיבות של שמות המלכים הקתוליים (האיות הארכאי של השם איזבלה הוא עם האות Y).