מישור החוף הצפוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישור החוף הצפוני הוא אחד משלושת חלקיו של מישור החוף והוא הצפוני שבהם ומכאן שמו.
מישור החוף הצפוני משתרע מראש הנקרה שבצפון, דרומה דרך אזור עכו ועמק זבולון, באזור חיפה הוא הדק ביותר שכן לאחר כמה מאות מטרים מקו החוף מתחיל רכס הכרמל. לאחר חיפה ממשיך מישור החוף הצפוני דרך אזורי עתלית וזכרון יעקב עד לאזור נחל תנינים, בו נהוג לקבוע את הגבול הדרומי של חלק זה ממישור החוף.
מבין שלושת חלקי מישור החוף השונים, רצועת מישור החוף הצפוני הינה הצרה ביותר, דבר הנובע מהעובדה שבסמוך למישור החוף עוברים רכסי ההרים, של הגליל והכרמל ועל כן אין רוחב רב לרצועה זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] חלוקת מישור החוף הצפוני לאזורים גאוגרפיים מרכזיים
מישור החוף הצפוני מתחלק באופן טבעי לשניים:
- הגליל המערבי - (בעיקר חלקו המישורי), הנמשך מראש הנקרה בצפון ועד לגבול הדרומי של עמק זבולון בדרום.
- חוף הכרמל - רצועת חוף הנמשכת מאזור חיפה בצפון ועד אזור זכרון יעקב בדרום.
[עריכה] חקלאות והתיישבות באזור
מבחינה התיישבותית, הוקמו במקום יישובים קדומים, בגלל הקרבה לים וכן הנוחות לגידולים חקלאיים בחלק מקטעי מישור זה. יישובים קדומים שהוקמו הם בעיקר שוני, עתלית ועכו. עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, בסוף המאה ה-19, הוקמה באזור המושבה זכרון יעקב ולאחר מכן בנימינה. מאוחר יותר הוקמו (לפי הסדר) נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, נהריה וקריית ים, כולן בשנות ה-30 ושנות ה-40. עם הזמן הוקמו באזור מושבים וקיבוצים שונים והחקלאות באזור התפתחה, בעיקר בתחומי הדיג, וגידול בננות ואבוקדו בגלל האקלים במקום המתאים לכך. היישובים בחיפה ועכו הוקמו עוד לפני העלייה היהודית לארץ ישראל אך ההבדל ביניהם הוא שהיישוב בעכו הוקם בתקופת קדומות ועם הזמן הוא התעבה אך מאז קומו התקיים רק למישור החוף, היישוב בחיפה, תחילה לאו דווקא יהודי, אלא יותר ערבי ומאוחר יותר יותר יהודי מערבי, הוקם תחילה על רכס הכרמל ורק עם הזמן, עם הגידול במספר התושבים והחלת השימוש החשוב בנמל חיפה החלה ההתיישבות גם בקטע בצר של מישור החוף לחופה חיפה.
[עריכה] מישור החוף הצפוני מבחינה צבאית והיסטורית
עם כיבוש שטחי ארץ כנען על ידי שבטי ישראל נכבש רוב אזור הגליל המערבי על ידי שבט אשר ועוד חלקים נכבשו על ידי השבטים זבולון ומנשה. בעת כיבוש צפון הארץ על ידי ממלכת אשור נכבש גם מישור החוף הצפוני ובשנת 725 לפנה"ס נערך במקום, באזור עכו, המרד של הצורים והצידונים בשלמנאסר החמישי, מלך אשור. מבין כל יישובי מישור החוף הצפוני, השתתפה עכו בהכי הרב קרבות מבין אלו שלמד האזור.
בתקופת בית תלמי התרחשו באזור הגליל המערבי קרבות רבים של היוונים בחשמונאים וברובם ניצחו החשמונאים שהצליחו לדחוק את רגלי היוונים ברוב הקרבות עד לרצועת החוף הדקה בקרבת נהריה ועכו.
בשנת 638 נכבש מישור החוף הצפוני, ובכללו העיר עכו על ידי הערבים. בשנת 1104 נכבש האזור על ידי הצלבנים בראשות בולדווין הראשון. בשנת 1187 כבר סלאח א-דין את האזור מידי הצלבנים ובשנת 1191 נכבש שנית על ידי הצלבנים בראות ריצ'רד לב הארי. מבצר צלבני נוסף באזור מישור החוף הצפוני היה בעתלית. בשנת 1291 נכבש האזור על ידי הממלוכים בראשון מאליק אל-אשרף.
בראשית המאה ה-16 נכבש האזור על ידי העות'מאנים. עלי ביי, ידידו דל דאהר אל-עומר, השליט הבדואי של הגליל, נלחם במקום כנגד העות'מאנים, על ידי כוח תגבור שקיבל מהאימפריה הרוסית ובו נכללו גם כ-3,000 לוחמים מאלבניה.
בשנת 1799 הגיע נפוליאון לעכו במסעותיו בארץ ישראל וניסה לכובשה מידי התורכים. במאה ה-19 ניסו המצרים לכבוש את העיר אך כוח משותף בריטי-אוסטרי שעזר לצבא התורכי במקום גירש את האיום המצרי.
בתחילת המאה ה-20 נערכו במקום חלק מקרבות מלחמת העולם הראשונה, בהם כבשה בריטניה את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. אחד ממוקדי הסיוע לבריטניה היה בזכרון יעקב בו פעלו חברי מחתרת ניל"י ובראשם אהרון אהרונסון.
לאחר כיבושו על ידי בריטניה התיישבו במקום יהודים מספר, באזור עמק זבולון, הגליל המערבי ואזור עתלית וזכרון יעקב. בשנות ה-40 שימשה עתלית כבסיס של המשטרה בריטית בעוצרה מעפילים יהודים שהגיעו לחופי ישראל. במאורעות תרפ"ט ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היו במקום קרבות של היהודים בערבים ונחרב היישוב היהודי בעכו אך עם הזמן הוקמו במקום יחידות הגנה יהודיות.
במלחמת העולם השנייה הופצצו אזורי חיפה והקריות על ידי מפציצים גרמנים בגלל הקרבה למפעלי הזיקוק בחיפה. היישוב היהודי, עם התקדמות הכוחות הגרמנים בצפון אפריקה, הכין תוכנית לפיה אם ייכנסו הגרמנים לארץ ישראל מכיוון דרום יתרכזו היהודים באזור ההררי שבין זכרון יעקב לחיפה על מנת להתגונן בשארית כוחות היישוב, אך בסוף לא יצאה התוכנית אל הפועל בכלל הכשלון הגרמני בקרב אל-עלמיין וההתקדמות הבריטית מערבה.
בליל הגשרים, ב16 ביוני, 1946, הופצצו מספר גשרים מרכזיים המקשרים את ארץ ישראל עם שכנותיה, פוצצו שני גשרים באזור אכזיב אך בפעולה זאת החל הצבא הבריטי לפתוח באש כלפי הלוחמים ונהרג במקום הלוחם יחיעם וייץ. הגש קרס בסופו של דבר אך נפצעו ונהרגו רבים במערכה לאחר קרב יריות ממושך עם הכוחות הבריטיים.
בשנת 1947, ב4 במאי פוצץ הכלא בעכו על ידי חיילי האצ"ל במטרה לשחרר לוחמים יהודים שהוחזקו בכלא.
במלחמת העצמאות היו באזור מישור החוף הצפוני המבצעים הבאים:
- מבצע בן עמי-מבצע כיבוש הגליל המערבי וכן כיבוש עכו על ידי חטיבת כרמלי
- מבצע נמל-במהלכו נכבש הכפר הערבי טנטורה שבקרבת חיפה ואשר היה הכפר הערבי היחיד באזור ושממנו יצאו ההתקפות על כביש זכרון יעקב-חיפה
- מבצע דקל-בו נכבשו שטחים נרחבים בגליל המערבי ואזור העיר שפרעם.
- מבצע שוטר-בו נכבש שטח שלושת הכפרים הערביים אשר על שטחיהם יושבים כיום היישובים כרם מהר"ל, עין איילה וגבע כרמל.
[עריכה] שיוך מוניציפלי
כיום ישנן באזור זה הערים:
מועצות מקומיות:
מועצות אזוריות:
| אזורים בארץ ישראל | |
|---|---|
| מישור החוף : מישור החוף הצפוני | מישור החוף הדרומי | |
| יהודה | השרון | השומרון | |
| הגליל : הגליל העליון | הגליל התחתון | |
| הנגב: הרי הנגב הדרומי | הרי הנגב הצפוני | הרי הנגב התיכון | |
| העמקים: עמק יזרעאל |בקעת הירדן | הערבה | |
| הבשן | חורן | טרכון | הגולן | |
| הגלעד | רמת אירביד | הרי מואב | הרי אדום |
