הרולד מקמייקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרולד מקמייקל (1882 - 1969). הנציב העליון הבריטי החמישי על ארץ ישראל.

סר הרולד מקמייקל נולד בשנת 1882. בשנת 1905 נכנס לשירות הקולוניאלי הבריטי ושירת בחבל הנילוס הכחול בסודאן עד 1915. בשנה זו נתמנה למושל טנגניקה (כיום חלק מטנזניה).

בשנת 1938 נתמנה מקמייקל למושל עליון על ארץ ישראל.

לאור עברו הקולוניאלי בסודאן, האמין מקמייקל כי עתיד בריטניה קשור בברית עם העולם הערבי. את הענין היהודי לא הכיר, והיהודים נראו לו כנטע זר ומפריע במזרח התיכון. בהשקפתו זו, ובהיתו ביורוקרט צר אופק, הפך מקמייקל להיות לנציב העליון העויין ביותר כלפי היישוב היהודי מכל הנציבים העליונים וביצע את ההוראות של ממשלת לונדון בצורה קרה ואכזרית. במיוחד נתגלה במלוא רשעותו בפרשת הוצאתו להורג של שלמה בן יוסף, כשלא נעתר לבקשות הסוכנות היהודית וזאב ז'בוטינסקי לחוס על חייו, ובהשפעתו אישר מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל את עונש המוות שהטיל עליו בית הדין הצבאי ובן יוסף הוצא להורג ב־9 ביוני 1938. תחת שלטונו הרג קצין המשטרה הבריטית ג'פרי מורטון את אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י, לאחר שנתגלה מקום מחבואו ב־12 בפברואר 1942, דבר שהיה בגדר הוצאה להורג ללא משפט.

בדצמבר 1941 הושמה בהסגר בנמל איסטנבול אוניית המעפילים "סטרומה". האונייה, ועליה 769 מעפילים, פליטים רומנים הנמלטים משואת יהודי רומניה, נשלחה אל חופי הים השחור, לאחר שבמשך עשרה שבועות נעשו מאמצים לאפשר את הגעתה אל הארץ, ועליית הפליטים שעליה, אך השלטונות הבריטים הקשיחו את ליבם ולא איפשרו כניסת העולים, אפילו אם יקוזז מספר העולים ממכסת הסרטיפיקטים. לאחר עשרה שבועות בהסגר, בפברואר 1942 נשלחה האונייה ללב ים. בהיותה בלב ים טובעה האונייה, כפי הנראה בטעות, על ידי צוללת רוסית, ו־768 מנוסעיה ירדו למצולות. בעקבות פרשה זו פירסמו המחתרות את הכרוז הבא, הנושא את תמונתו של מקמייקל, בנוסח כרוזי ה"מבוקש" שפורסמו באשר ללוחמי המחתרות עצמם:

"רצח! סיר הארולד מק מייכל, הידוע כנציב העליון לפלסטינה (א"י),
מבוקש עבור רצח 800 פליטים יהודים במימי הים השחור באוניה "סטרומה".

ב־8 באוגוסט 1944 ניסו אנשי הלח"י להתנקש בחייו, אך נכשלו בכך. עשרה לוחמים בפיקודו של יהושע כהן ובהשתתפותו של אליהו חכים ארבו לו על הכביש הראשי ביציאה מירושלים, בסיבוב חד ליד הכפר ליפתא, כשהם מוסווים למודדי כבישים. בהגיע מכוניתו של הנציב, ומלפניה ומאחוריה מכוניות משטרה ובהם שוטרים חמושים, זרקו אנשי הלח"י בקבוק מולוטוב לכביש, שיצר חומת אש שעצרה את השיירה, ופתחו לעברה באש מקלעים. נהגו של הנציב הצליח למלט את המכונית לשטח ראות מת מעבר לצלע ההר וחיי הנציב נצלו, אך אשתו נפצעה.

זמן קצר לאחר מכן הוצב מקמייקל במלאיה (כיום מלזיה) ובשנת 1946 שירת שנה אחת במלטה.

דוד בן גוריון אמר עליו:

"מקמיקל הוא פקיד קולוניאלי שלא מהחשובים ביותר. אין לו כל יחס לארץ הזאת ולתושביה. לא ליהודים ולא לערבים. הארץ בעיניו אינה אלא חומר לניצול, ואת תפקידו היחיד הוא רואה במילוי הוראות הממשלה ושמירת האינטרסים האימפריאליים. שאיפותיהם, ריבותיהם וחייהם של התושבים - גם של היהודים וגם של הערבים אינם נוגעים לו. הם בעיניו רק אובייקט לשלוט בהם. הוא ממלא באמונה את פקודות ממשלתו מבלי לנסות לעצב את כיוונן מבחינה מדינית או אנושית"

מקמייקל מת בשנת 1969.

נציבים עליונים במנדט הבריטי