וו שו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וו-שו (Wu-shu) או שו, גו שו, וו יי ושמות אחרים הם השמות הסיניים לענף אמנויות לחימה מזרחיות, סיניות. 武) wu) - צבאי, שייך ללחימה. 術) shu) - טכניקה, אומנות.
על פי המסורת של תורה זו, מייסד ה"וו-שו" היה נזיר הודי בשם בודהידהרמה שהגיע לסין במאה החמישית על מנת להפיץ את הזן בודהיזם, לפי אחת הגרסאות לאגדה, עקב התנגדות השלטונות לתורתו, מצא מקלט במנזר שאולין, ושם עסק במדיטציה במשך תשע שנים, עד שהנזירים השתכנעו בגדולתו.
אחדות הגוף והנפש היא העקרון הבסיסי של תורות הוו-שו, על מנת לעזור לנזירים להשאר ערים במהלך המדיטציה, על הנזירים לעסוק בהתעמלות. עקב רדיפת הנזירים מחד, והאיסור לשאת נשק מאידך, התפתח האימון הגופני באו-שו לטכניקת לחימה, המשלבת חפצים זמינים. ענף הוו שו כולל מספר רב של סגנונות לחימה המשלבות פילוסופיה עם תרגול גופני.
סגנונות וו שו התפתחו בקרב אנשי מקצוע כמו שומרי ראש, מאבטחי שיירות, חיילים ושוטרים. היו סגנונות שהשתייכו לאליטות ואצולה קיסרית, (כמו לחימה עם חרב ישרה וגמישה ג'יאן). היו שיטות שפותחו על ידי נזירים להגנה עצמית ולשימור הבריאות (כמו סגנונות מקבוצת שאולין או מקבוצת אמיי). היו סגנונות שהתבססו על ידע אזוטרי-מיסטי של תורת טאו ג'יא, (כמו זרם וודאנג או זרם קונלון). קיים תחום של סגנונות משפחתיים כמו סגנונות טאי צ'י למיניהם (צ'ן, יאנג, סון, וו ואחרים) או סגנון הונגאר (הונג ג'יא צ'ואן), סגנון צ'א צ'ואן.
במסגרת האימוץ המערבי של פילוסופיות מזרחיות, "גילה" המערב גם את הוו-שו, והפך אותו לספורט תחרותי.
חלר מהסגנונות העתיקים אבדו, חלק נוסף מנסים לשחזר בסין העכשווית. חלק, כמו סגנון יונג צ'ואן (ידוע במערב בשם וינג צ'ון) נשמר רק מחוץ ליבשת הסינית בהונג קונג ווייטנאם. קיימים כמה חיקויים או יצירות של מאסטרים מודרניים במערב שלפעמים בטעות משייכים לתחום וו שו.
כמות גדולה של טכניקות קטלניות ושיטות אימון עתיקות לא נמצאות בשימוש היום בבתי הספר של וו שו היות וקשה עד בלתי אפשרי להטמיע טכניקות כאלה בחברה מערבית נאורה. רוב האסכולות של וו שו כיום נוקטות בצורות אימון משופרות ומותאמות לדרישות העולם המודרני, שמות דגש על שיפור בריאותי וקידום רוחני ופחות מדגישות את הפן הקטלני וההרסני של התרגילים המסורתיים.
משנות ה-50 של המאה ה-20 עוסקת סין בקידום והפצה של וו שו תחרותי הנבנה על ידי מיטב המאסטרים על בסיס המסורת העתיקה. קיימות תחרויות טאו לו - ביצוע של תבניות ברצף עם תרגילי אקרובטיקה, יציבות וגמישות מתקדמים וכן תחרויות סאן דא - קרבות תחרותיים במגע מלא עם מכות אגרופים, בעיטות מכל סוג, הפלות והטלות.
נבחרת ישראל לנוער נחשבת כאחת הנבחרות הטובות בעולם, למרות שהענף אינו זוכה כמעט לעידוד מטעם ההתאחדויות לספורט והוועד האולימפי הישראלי.
מספר סגנונות לחימה מתוך וו שו, כמו וינג צון, שאולין צ'ואן, וודאנג צ'ואן, הונגאר, מוכרים במערב כ"קונג פו" או "גונג פו" בעקבות היצירה הקולנועית של הונג קונג בשנות ה-60.
| אמנויות לחימה בספורט |
|
טאי צ'י | קונג פו | פא קואה | סינג איי | ג'יו ג'יטסו | אייקידו | ג'ודו | קראטה | נינג'יטסו | מואי טאי | אגרוף תאילנדי | קפואירה | איגרוף | טאיקוונדו | היאבקות | קרב מגע | פאנקרטיון | וו שו |
