קרב מגע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קרב מגע היא אמנות לחימה שפותחה למטרות צבאיות ומשמשת להגנה עצמית. השיטה פותחה לראשונה על ידי צבא ההגנה לישראל, אך כעת היא מפורסמת בכל העולם ואף אומצה על ידי מספר כוחות לחימה מיוחדים של מדינות שונות.

[עריכה] היסטוריה

השיטה פותחה לראשונה בצ'כוסלובקיה בשנות השלושים על ידי אימי שדאור ליכטנפלד (Imi Lichtenfeld), מומחה ואלוף בהאבקות ובאגרוף. הוא הושפע בעיקר מאביו, שהיה בלש בכיר ומדריך להגנה עצמית בכוח המשטרתי. קרב המגע אורגן ונלמד לראשונה בברטיסלאבה במטרה להגן על הקהילה היהודית מפני התקפות פשיסטיות של המילציה.

כאשר הגיע ליכטנפלד לישוב היהודי בארץ (טרם קום המדינה), הוא החל ללמד בהגנה את תורת הלחימה ללא נשק. לאחר הקמת המדינה, אומץ קרב המגע על-ידי כוחות הצבא הישראליים והמשטרה כאומנות הלחימה המובחרת.

קרב המגע הגיע לצורתו הנוכחית זמן קצר לאחר קום המדינה.

הלחימה בקרב המגע מבוססת על טכניקות שונות מתחום הג'ודו, הקראטה, הג'יו ג'יטסו והאגרוף המערבי, לצד אלמנטים נוספים מתחום ההיאבקות.

קרב מגע הוא קרב חופשי, כל סוגי האגרופים, בעיטות, חניקות והפלות למיניהן אפשריים והמטרה היא ניטרול היריב בזמן הקצר ביותר. בניגוד לאומנויות לחימה תחרותית בהן יש לרוב הגבלה על פגיעה ביריב באזור המפשעה, פנים וצוואר. קרב מגע, עקב ייעודו אינו כפוף להגבלות אלו ולכן גם אינו מתאפיין בתחרויות או ייצוג אולימפי (ביצוע תחרות קרב מגע ללא הגבלות אלו עלול לגרום לפציעות קשות ואף מוות בקרב היריבים).

כיום ישנם שני סוגים של קרב מגע, ביניהם ק.מ.י - קרב מגן ישראלי.