וידוי (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

וידוי הוא הודאה בפשע או בחטא שאותם ביצע האדם. ביהדות מהווה הווידוי שלב חשוב בתהליך התשובה.

תוכן עניינים

1 מהו הוידוי
2 סדר הווידוי
3 בתפילה
4 נוסח וידוי קטן
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] מהו הוידוי

הווידוי על חטא בין אדם למקום נעשה בין האדם לבין האלוהים ולא בפני אדם אחר. וידוי על מעשה חטא בפני אדם אחר מוגדר בגמרא כ"חוצפה". לעומת זאת על חטא בין אדם לחברו רצוי להתוודות בציבור, והרמב"ם קורא לווידוי כזה "שבח גדול". הווידוי כשלעצמו אינו מכפר על החטא, אלא הוא מהווה חלק מתהליך שכולל גם את הבעת צער על החטא, כרת החטא, עזיבת החטא וקבלה לעתיד. הוידוי צריך להעשות בדיבור, ואינו מספיק בהרהור ובמחשבה. על פי רב נחמן מברסלב, יש חשיבות לוידוי דברים לפני תלמיד חכם.

[עריכה] סדר הווידוי

הרמב"ם בספרו היד החזקה כותב:

	"כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
-- משנה תורה, הלכות תשובה פרק א' הלכה א'

[עריכה] בתפילה

בנוסף לווידוי האישי של כל אדם, ביהדות הווידוי הוא חלק מהתפילה. ישנם שני נוסחים של הווידוי, הקרויים "וידוי קטן" ו"וידוי גדול". שניהם מהווים רשימה של חטאים המסודרים בסדר אלפביתי; הווידוי הקטן מונה חטא אחד לכל אות, ואילו הווידוי הגדול - שניים.

הווידוי הקטן הוא חלק מה"תחנון" נאמר תוך כדי הכאה על החזה מול הלב (ומכאן הביטוי "מכה על חטא"), בימי החול, חוץ מימים יוצאי דופן, בתפילת שחרית לאחר חזרת הש"ץ ונאמר בעמידה ובלחש. בראש השנה ויום כיפור, נוהגים לומר אותו בקול רם, ובקהילות בעיקר אשכנזיות, אף לשיר אותו.

הווידוי הגדול נאמר רק בתפילת יום הכיפורים.

[עריכה] נוסח וידוי קטן

אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר. יעצנו רע. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. ניאצנו. סררנו. עווינו.
פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו. תעתענו.