וילהלם קנריס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמירל וילהלם קנריס (1 בינואר 1887 - 9 באפריל 1945), איש מודיעין גרמני ומראשי הפעילים במסגרת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם.
בשנת 1935 התמנה קנריס לראשות שירות המודיעין הגרמני, האבווהר. בתפקידו זה עשה ככל האפשר על מנת לחתור תחת שלטון המפלגה הנאצית. קנריס, וסגנו הגנרל הנס אוסטר, היו שניהם אנטי-נאצים מובהקים, וריכזו באבווהר חבורה של אנשים כהנס פון דוהנאני ודיטריך פון בונהופר, שהיו אנשי מצפון וניסו להפיל את המשטר.
כבר ב-1938 היה קנריס מעורב במזימה פעילה להפיל את היטלר מן השלטון אם זה יורה על פלישה לחבל הסודטים, שהייתה גורמת לפריצת מלחמה, במאזן כוחות שנטה אז לרעת גרמניה. הצלחתו של היטלר לקבל לידיו את חבל הסודטים ללא קרב בועידת מינכן גרמה לכשלונו של הקשר. קנריס היה מעורב בניסיון נוסף מסוג זה בשנת 1939, שנכשל בנסיבות דומות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מצא עצמו קנריס במצב עדין של ראש שירות מודיעין צבאי בעת מלחמה, העושה כל שביכולתו כדי לגרום לכישלון הצבא באותה מלחמה עצמה. סגנו, הנס אוסטר, היה צינור פעיל להעברת ידיעות על תנועות הצבא הגרמני לצבאות בעלות הברית. לשיא הגיעו הדברים כאשר אוסטר מסר לנספח הצבאי הבלגי, הקולונל סאס, התרעה מוקדמת על פלישת גרמניה להולנד ולארצות השפלה, התרעה אשר לא הועילה.
בשנת 1943 היה אוסטר מעורב בניסיונם של הגנרל הנינג פון טרסקו וכן ואנשי "קבוצת ארמיות המרכז" ברוסיה, לרצוח את היטלר באמצעות פצצה שהוטמנה במטוסו. הניסיון נכשל.
קיימות דעות שונות באשר לחלקו של קנריס בפעילויות אלו. יש האומרים כי היה בקשר ישיר עם ראשי קשר העשרים ביולי, ויש האומרים כי נמנע ממעורבות אישית, אך ידע היטב כי פעולות אלו מתרחשות בקרבתו. מכל מקום, האבווהר תחת פיקודו שימש כ"חממה" ומסווה לבכירי הקושרים, אשר ניצלו היטב את העובדה כי מטבע הדברים פעילויותיו של ארגון מודיעין כרוכים בהכנת ניירות מזויפים, חומרי חבלה, וגישה ישירה לחוץ לארץ, שלושה אלמנטים שהקושרים היו זקוקים להם במיוחד.
קנריס דיבר ספרדית שוטפת, ונפגש מספר פעמים עם פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור הספרדי. מניחים כי בפגישות אלו העריך בפניו קנריס כי גרמניה תפסיד במלחמה, דבר שהיה אחד הגורמים לכך שספרד לא הצטרפה למלחמה לצד מעצמות הציר, אף שאלו סייעו לפרנקו מספר שנים לפני כן בעת מלחמת האזרחים הספרדית.
בשנת 1943 היה קנריס מעורב במבצע בשם "U7" שבו נשלחו שלושה עשר יהודים לשווייץ לכאורה כדיפלומטים וכסוכנים, ולמעשה על מנת להצילם מן השואה. שני משתתפים אחרים במבצע זה, הנס פון דוהנאני ודיטריך פון בונהופר, נעצרו בעקבותיו.
קנריס המשיך בפעילות. במהלך אותה שנה שיכנע את היטלר כי בעלות הברית אינן מתכוונות לפלוש לאנציו (אף שבפועל ידע על הפלישה המתוכננת). כן שיכנע את היטלר כי יש סכנה להתקוממות מיליוני עובדי כפייה, דבר שדרש הכנת תוכנית בשם "ואלקירי" להזרמת כוחות צבא לבירה ברלין בעת ההתקוממות. תוכנית זו היוותה את השלד המבצעי לתוכניות הקושרים להשתלט על הבירה, שכן הכנתה הוטלה על הקולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג, מראשי הקושרים.
חנו של קנריס סר בעיני היטלר בפברואר 1944, בעקבות עריקת סוכנים של האבווהר לצדן של בעלות הברית בתורכיה. הוא פוטר, ולאחר זמן מה הושם במעצר בית, דווקא בתקופה קריטית לתוכניות להפלת השלטון. האבווהר הוכפף למנגנון ה-RSHA בראשות הנאצי הקנאי ארנסט קלטנברונר. מחליפו של קנריס בראשות האבווהר היה גנרל בשם הנזן, אשר ניסה להמשיך בפעולות ההתנגדות למשטר, ולקדם את הקשר כנגד היטלר.
עם כישלון קשר העשרים ביולי הושם קנריס במעצר, אך לא הוצא להורג עד ל-9 באפריל 1945, ימים ספורים לפני קריסתו של הרייך השלישי. ידידו של קנריס, הגנרל וילהלם קייטל, התערב למענו ומנע את העמדתו לדין בפני "בית הדין העממי" שהיה פוסק גזרי דין מוות מהירים. נקבע כי יישפט בבית משפט של האס אס בהליך מקוצר, אך גם הליך זה השתהה. בסופו של דבר נשפט והוצא להורג יחד עם הנס אוסטר במחנה הריכוז פלוסנבורג. באותו היום הוצאו להורג גם בונהופר ודוהנאני. זמן רב לא היה גורלו ידוע, עד שבשנת 1955 העיד קצין דני בשם לונדינג, שהיה אסיר בפלוסנבורג, כי ראה אותו נגרר עירום אל הגרדום.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ויליאם ל. שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, שוקן, 1976.
