זבולון המר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

זבולון המר

תאריך לידה	31 במאי 1936
תאריך פטירה	20 בינואר 1998
ממשלות	17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 27
כנסות	7-14
סיעות	מפד"ל, גשר - מרכז ציוני דתי
תפקידים בולטים	סגן ראש הממשלה שר החינוך, התרבות והספורט שר הדתות שר הסעד

זבולון המר (31 במאי 1936 - 20 בינואר 1998), חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.

נולד בחיפה בט' בסיון ה'תרצ"ו (1936), למד בתיכון יבנה בחיפה, היה חבר בתנועת בני עקיבא, קומונר, וחבר ההנהלה הארצית. שירת בחיל השריון של צה"ל במסגרת הנח"ל.

בוגר תואר ראשון ביהדות ותנ"ך מאוניברסיטת בר אילן. בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן, ישיבה יונברסיטי בניו יורק, טורו קולג' והאוניברסיטה הפתוחה.

נישא למנחמיה ולהם ארבעה ילדים.

את דרכו הפוליטית החל כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. כחבר בתנועת המפד"ל, נמנה יחד עם חברו יהודה בן-מאיר על ראשי "הצעירים" שקראו תגר על המנהיגות הוותיקה - יוסף בורג, זרח ורהפטיג ואחרים. נבחר לכנסת השביעית ומאז כיהן כח"כ כיהן עד יום מותו. בפברואר 1974 היה ממקימי "גוש אמונים", אך בהמשך דרכו הפוליטית ובמיוחד מאז מונה לשר בממשלה התמתנו דעותיו לכיוון הפלג המרכזי המתון בתנועה.

בנובמבר 1975, מספר חודשים לאחר פטירת השר יעקב מיכאל חזני, נבחר המר למלא את מקומו, ונכנס לראשונה לממשלה כשר הסעד. הוא פרש יחד עם שרי המפד"ל ב-22 בדצמבר 1976. לאחר המהפך מונה זבולון המר לתפקיד שר החינוך, וכיהן בתפקיד במשך 7 שנים. המר היה ידוע כאישיות פדגוגית. הוא הצליח לבטל את שכר הלימוד בתיכון ולהנהיג חינוך חינם כבר בקדנציה הראשונה שלו. ב-1984 פרש יחד עם יהודה בן-מאיר ממפד"ל עמו הקים סיעה בשם גשר - מרכז ציוני דתי, אך הסיעה שבה והתאחדה עם המפד"ל לאחר זמן קצר. המר כיהן 4 שנים כשר הדתות (1986-1990), ולאחר התרגיל המסריח, בשנת 1990, שב לכהונה נוספת בת שנתיים במשרד החינוך.

בשנת 1996 נבחר המר לכהן כהונה שלישית כשר החינוך. נוסף לכך כיהן המר כסגן ראש הממשלה, ובחלק מהקדנציה גם כשר הדתות. המר כיהן בתפקידים אלו עד יום פטירתו.

לפי אתר הכנסת, המר כשר חינוך ביצע מספר רב של פעולות לעיצוב סדר היום החינוכי של תלמידי ישראל: הוא יזם את יום הלימודים הארוך, הכניס לספרי הלימוד את תולדות מורשת יהדות המזרח, החינוך היהודי בתפוצות והקשר לישראל. הוא הקים תנועה של בתי-ספר קהילתיים, האמין וטיפח מתן אוטונומיה חינוכית לבתי-ספר, יזם הקמת רשת של מוסדות חינוך ותרבות יהודיים במדינות חבר-העמים והניח את היסודות לפרויקט נעל"ה (נוער עולה ללא הורים).

בבוקר כ"ב בטבת ה'תשנ"ח, 20 בינואר 1998 נפטר ממחלת הסרטן בירושלים בגיל 62.