חומצה אספרטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חומצת אמינו: חומצה אספרטית | |
|---|---|
| שם לועזי | Aspartic acid |
| סימון ארוך | Asp |
| סימון קצר | D |
| נוסחה כימית | C4H6NO4 |
| משקל מולקולרי | 133 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 2.77 |
| שכיחות בחלבונים | 5.3% |
| pKa קרבוקסיל | 1.88 |
| pKa אמין | 9.6 |
| pKa שייר | 3.65 |
 |
 |
חומצה אספרטית (Aspratic acid, או: אספרטט, Aspartate) הינה אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
זוהי חומצת האמינו היחידה בעלת שייר חומצי, ביחד עם חומצה גלוטמית. השייר של חומצה אספרטית מורכב מקבוצת מתילן (CH2) אליה קשורה קבוצת קרבוקסיל (COOH). שייר זה זהה כמעט לזה של חומצה גלוטמית, למעט קבוצת מתילן נוספת הקיים בשייר של האחרונה.
קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן החומציות (חומצה מוגדרת כתרכובת הנוטה לאבד יוני מימן). כשזה מתרחש, נותר השייר בצורת יון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת אספרטט. ב-pH נייטרלי (7) נוטה חומצה אספרטית לאבד את אטום המימן ולהופיע בצורת האספרטט. המטען החשמלי של אספרטט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.
חומצת האמינו אספרגין הינה נגזרת של חומצה אספרטית. במקום קבוצת קרבוקסיל היא מכילה קבוצת אמיד (CONH); היא נוצרת כשחומצה אספרטית מגיבה עם אמוניה (NH3). עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין אספרגין או חומצה אספרטית - Asx - וכן סימול קצר - D. חומצה אספרטית קיבלה את שמה מאספרגין, אשר בתורה קיבלה את שמה מצמח האספרגוס, בו נתגלתה לראשונה.
| איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) |  |
