יהדות ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הקהילה היהודית הראשונה בגודלה בעולם נמצאת בארצות הברית (אחריה זו שבישראל). על אף שמשקלה היחסי באוכלוסית ארצות הברית קטן, מעמדה שם רם, והוא מעניק לה השפעה רבה הן על מדיניות ארצות הברית והן על העם היהודי בעולם.

[עריכה] ראשית התיישבות היהודים בארצות הברית

יהודים החלו להגר לארצות הברית כבר במאה ה-16 עם התחלת ההתיישבות "הלבנה" באזור. במאה ה-17 והמאה ה-18 היגרו לארצות הברית צאצאי גולי ספרד ופורטוגל שבאו מברזיל, הולנד ואנגליה וכן מעט מיוצאי אשכנז (פולין בעיקר) שבאו ישירות מארצם או דרך אנגליה. היישוב מנה בערך 2000 איש ב-1776 כשהוקמה ארצות הברית, והם היו מרוכזים בעיקר בניופורט, ניו יורק ופילדלפיה. מצבם הכלכלי היה טוב ואצל חלקם מצוין. הם עסקו במגוון תחומים - מסחר טבק ועד גידול קני סוכר.

מבחינה חוקית וחברתית לא התעוררו כמעט בעיות - מלבד מספר גילויים שליליים נגד היהודים מצד המהגרים הנוצרים שעתידים להפוך לאנטישמיות והסתגרות נוצרית מפני היהודים. היהודים קיבלו זכויות מלאות וקיימו קשרים חברתיים עם שכניהם. היהודים התערו בחיים הכלכליים והמדיניים ואיישו משרות אזרחיות וצבאיות (עוד במלחמת העצמאות חלקם השתתפו כקצינים וחיילים). ההשתלבות הביאה לנישואי תערובת רבים כך שילדי המהגרים חונכו ליהדות באופן מצומצם ביותר (רק בבית הכנסת ולא במוסדות חינוך). בנוסף לכך דלילות אוכלוסיית היישוב - הפיזור בשטח ומספר היהודים המועט - הביאו להיטמעות רבים מהיהודים.

בתקופת מלחמת האזרחים, תמכו יהודים רבים מטנסי, מיסיסיפי וקנטאקי, בהצטרפות לקונפדרציית המדינות של אמריקה. את מחיר ההזדהות עם מדינות הקונפדרציה שילמו היהודים עם כיבושה על ידי צבא האיחוד של מדינות הצפון, בראשות הגנרל יוליסס גרנט, בשנת 1862. מיד לאחר הכיבוש גרנט חתם על פקודת גירוש מיידי של כל יהודי טנסי, מיסיסיפי וקנטאקי, פקודת גירוש היהודים היחידה בתולדות ארצות הברית. למרבית המזל, מפקדו העליון של גרנט, הנשיא לינקולן ביטל חיש-מהר את הפקודה האנטישמית.

בזמן כהונתו כנשיא של יוליסס גרנט (שירת כנשיא שתי כהונות מ 1869 עד 1877), היה מעורב בעניינו של אדגרדו מורטארה, ילד יהודי שנחטף על ידי רשויות האפיפיור באיטליה במטרה לגדלו כקתולי, וכתב לאפיפיור פאיוס התשיעי בבקשה לשחררו, בקשה שזכתה להתעלמות מצידו של האפיפיור האנטישמי.

בתחילת המאה ה-19 הגיע לארצות הברית גל הגירה חדש מפולין, גרמניה ומדינות מרכז אירופה. הגל נמשך עד 1880 ובמהלך הזמן הגיעו לארצות הברית 300,000 יהודים שכבר באמצע המאה הפכו לרוב על פני היהודים הוותיקים, יוצאי ספרד. המהגרים הגיעו מכיוון שהתייאשו מ"אביב העמים" שלא הצליח (מבחינת היהודים לפחות) ומהמגבלות החדשות בארצות מוצאם. מהגרים אלו עסקו בעיקר ברוכלות אך גם במלאכה בעיקר בענף ההלבשה. חלקם נדדו מערב לצד החקלאים האמריקאים, וכך היישוב היהודי התפשט עד לסן פרנסיסקו - הוקמו קהילות בערים הגדולות שבארצות הברית, ובעיירות רבות התיישבה משפחה יהודית. עד מהרה הצטרפו למשפחה משפחות נוספות ונוצרו קהילות בכל רחבי ארצות הברית.

המהגרים החדשים השתלבו היטב הן בכלכלה - רבים היו סוחרים גדולים, בנקאים ותעשיינים - והן במדינה - במלחמת האזרחים, למשל, לחמו אלפי יהודים, רובם לצד הצפון. מבחינה דתית-פנימית המהגרים החדשים היו פחות אדוקים בדתם מהוותיקים וזאת בנוסף לפער החברתי-כלכלי ביניהם הביא לקרע עמוק בין יהודי ארצות הברית. המהגרים החדשים הנהיגו רפורמות בדת, הקימו מוסדות שונים - בתי-חולים, מוסדות צדקה, "היכלות" לתפילה (כתחליף דמוי-נוצרי לבתי כנסת) ודאגו לחינוך יהודי ולשימור התרבות. הוקמו תנועות, ארגונים וכתבי-עת שמטרותיהם לאחד את היישוב ולקרבו לתרבות האמריקאית תוך שמירה על המסורת, או להדגיש את המוסר וההומניזם שביהדות.

[עריכה] גל ההתיישבות העיקרי

גלוית שנה טובה, מתחת לסמל האימפריה הרוסית( נשר דו-ראשי) מהגרים יהודים מרוסיה לבושים בלבוש מסורתי עם מטלטליהם, קו החוף האירופאי נושק לקו החוף האמריקאי. הנשר האמריקאי מחזיק כרזה בה כתוב: "ובצל כנפיך תסתירני" (תהילים י"ז) מתחתו קרוביהם האמריקאים-תחילת המאה ה-20

גל ההגירה השלישי היה רחב ההיקף ביותר מבין שלושת גלי ההגירה. בין השנים 1881 ל-1914,בעקבות חוקי מאי, היגרו לארצות הברית 2,000,000 יהודים (עשירית מכלל המהגרים לארצות הברית, שני שליש מהמהגרים היהודים בעולם) רובם ממזרח אירופה (האימפריה הרוסית). המהגרים החדשים פנו לעבוד בחרושת ומלאכה וברוכלות ומסחר. רק מיעוט קטן פנה ל"מקצועות החופשיים" משום שדרישת השוק האמריקאי הייתה לעבודה פיזית בתעשייה. מעטים אף פנו לחקלאות ברוח הסוציאליסטית מרוסיה, אך רק חקלאות מעורבת במלאכה הצליחה לקיים מושבות.

מהגרים אלה הקימו ארגונים רבים: בתחום הסוציאלי הוקמו איגודים מקצועיים ותנועות פועלים ובתחום הכלכלי והתרבותי הוקמו איגודי מהגרים לפי מקום המוצא - הלאנדסמאנשפטים - שתמכו במהגרים כלכלית וחברתית (על ידי טיפוח הרגשת כלל-ישראל, מיזוג יהדות ואמריקניות, צדקה וכו') ובהם נשמרו מנהגים והליכות מארצות המוצא.

[עריכה] קשיים

הקושי העיקרי אצל המהגרים החדשים היה כלכלי. מכיוון שרוב המהגרים היו במקור זעיר-בורגנים ואילו המשק בארצות הברית היה זקוק, כאמור, לפועלים ובעלי-מלאכה, המהגרים היו צריכים להסתגל לעבודה פיזית קשה (אם צלחו את הקושי במציאת עבודה). שיטת העבודה המקובלת בתעשייה האמריקאית אז (ה-sweating system, הידועה לשמצה) הייתה כרוכה בעמל רב, תחת תנאים גרועים ותמורת שכר נמוך (כתוצאה מריבוי המהגרים וחמדנות המעבידים). נוסף על כך מהגרים רבים בגל זה התרכזו בניו יורק (שהייתה מרובת אוכלוסין וצפופה גם ככה) ובעקבות זאת נוצר שם לחץ כלכלי גדול, אליו התווספה בעיית הצפיפות ותנאי המחיה הנמוכים ברבעים בהם התרכזו היהודים.

מבחינה חברתית היהודים נקלטו בצורה די טובה, ולמרות זאת התרחשו מספר גילויי אנטישמיות כגון איסור על כניסת יהודים למועדונים ובתי מלון מסוימים, פעילות "ארגון העבודה האמריקאי" שפחד מ"השתלטות" היהודים חסרי הניסיון והארגון על מקורות הפרנסה ומהורדת השכר בעקבות "השתלטות" זאת וגורמים מצד "ותיקי" ארצות הברית שלא שמחו על "קיבוץ הגלויות" בארצות הברית (למרות שלשם כך אבותיהם הקימו אותה).

[עריכה] התבוללות בארצות הברית

ה"אמריקניזציה" התבטאה בעיקר בהתחזקות הזרם הרפורמי ביהדות ובהתנתקות טוטאלית מהדת. לאמריקניזציה היה גם ביטוי פוליטי - היהודים נעשו יותר ויותר מעורבים בקלחת הפוליטית והמדינית בארצות הברית בין אם מדובר בהרצאות שנשאו פוליטיקאים במסדרים היהודיים (="לוג'ות"), בין אם מדובר בהתערבות ארגונים יהודיים ("הוועד היהודי האמריקאי" במיוחד) במדיניות ארצות הברית הנוגעת ליהודים - לדוגמה איסור כניסת יהודים (גם אזרחי ארצות הברית) לרוסיה. בקרב צאצאי המהגרים, האמריקניזציה הייתה חזקה במיוחד מכיוון שגדלו באמריקה וחונכו בבי"ס כללי בדרך כלל, לצד לא יהודים והושפעו מהם. כשהתבגרו פנו לעתים למקצועות שונים מהוריהם, כמו מקצועות חופשיים. למרות תהליך האמריקניזציה, נשמר יחוד חברתי ותרבותי אצל המהגרים ובניהם. הגורמים לכך הם ההתרכזות הגאוגרפית של היהודים. ארגונים שונים - הלוג'ות הם הבולטים ביותר - קיימו פעילות חינוך וחברה, ערכו מפגשים ודיונים במטרה לתת למהגרים יהודים חיי חברה ייחודיים. זאת בנוסף לרגש הלאומי של היהודים הספיקו כדי לשמור על אחדותם, למרות השפעות האיגודים המקצועיים בהם חברו. אצל הדור השני, הפעילות החינוכית יהודית (לימוד בחדר, sunday schools) - שהייתה ברמה נמוכה - לא עמדה בפני השפעת החינוך הכללי והסביבה בה עבדו וחיו. ההשפעה בלטה אצל בעלי המקצועות החופשיים, אך הופיעה אפילו אצל העובדים בארגונים יהודיים (אלה היו נתונים גם להשפעת האמריקניזציה של היהודים הוותיקים יוצאי מרכז אירופה וספרד).

[עריכה] השוואה בין שלושת הזרמים הדתיים העיקריים ביהדות ארצות הברית לפני מלחמת העולם הראשונה

נקודות השוואה	רפורמים	קונסרבטיבים	אורתודוקסים
סיבות	רצון להשתלב בחברה האמריקאית תוך שמירה על הדת. קידום הדת לעידן המודרני (ברוח הרפורמציה בנצרות).	התנגדות לקיצוניות הרפורמים. שאיפה לקדם את הדת תוך התבססות על ההלכה.	רצון לשמור על הדת והמנהגים בדיוק כפי שהיו באירופה (בתקופת ימי הביניים)
ציון	החזרה לא"י תתרחש באחרית הימים ולא מפעילות תנועה לאומית - ארצית. פיזור העם מכוון על ידי ה'.	כמו הרפורמים (משיחיות)
יהדות ומצוות	הדגישו את המוסר שבתורה ואת המצוות המעשיות העוזרות בחיי היומיום. מצוות אחרות, שאינן ברוח התקופה, בוטלו.	שאפו לשמור על היהדות "ההיסטורית", שהוגדרה בדת משה ופרשה במקרא ובתלמוד, אך עם-זאת להתקדם ברוח התקופה.	לקיים את דיני ההלכה והתלמוד ללא יוצא מן הכלל וללא עוררין.
ארגונים	"ועידת הרבנים הרפורמיים" – הנהגה "Union of American hebrew congregations התאחדות הקהילות איגודי נוער לשני המינים Hebrew union college" בסינסניטי- מוסד להסמכת רבנים רפורמיים "The united synagogue of America"- התאחדות קהילות	"Jewish theological seminary" - בית המדרש לרבנים

[עריכה] הגורמים לקבלת היהודים

העובדה שבארצות-הברית מצויה הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל אינה מקרית. היהודים השתלבו היטב בחברה האמריקנית מכמה וכמה סיבות:

הפרדה בין דת ומדינה - בארצות-הברית נהוגה הפרדה חוקית בין דת ומדינה וקיימת סובלנות בסיסית כלפי בני דתות שונות.

לאומיות אזרחית - הלאומיות האמריקנית מבוססת על שותפות אזרחית וקבלת החוקה ולא על מוצא משותף. כל אדם מכל קבוצה אתנית או דת כלשהי יכול להיהפך לאמריקני בזהותו.

מדינת הגירה - ארצות הברית היא מדינת מהגרים המורכבת מקבוצות אתניות שונות. היהודים אינם נתפסים כחריגים אלא מהווים קבוצה אחת מני רבות.

תרומה חברתית - התרומה של יהודים רבים לחיי הכלכלה, המדע והתרבות באמריקה זכתה להערכה רבה.

רוב החברה האמריקאית הלא יהודית קיבלה את היהודים ברמה כלשהי. מבחינה כלכלית ופוליטית היהודים השתלבו היטב. גורמים לאנטישמיות בארצות הברית היו רבים, מלבד ההצלחה היחסית של היהודים (כביכול על חשבון אחרים) הגזענות הכללית הייתה רווחת בדרום ארצות הברית בעיקר - על אף תבוסתה במלחמת האזרחים - ארגונים דוגמת הקו קלוקס קלאן שיצגו את השמרנות הפרוטסטנטית. אחד האנטישמים הידועים ביותר היה הנרי פורד כאשר הוא אימץ את עלילות הדם של הספר הפרוטוקולים של זקני ציון. בנוסף חלקים נכבדים מאוד מאוכלוסיית הלבנים בארצות הברית מוצאה מגרמניה, בתקופת מלחמת העולם השנייה רבים לא רצו להצטרף למאמץ המלחמתי של בעלות הברית (בעיקר בריטניה וברית המועצות באותה תקופה) נגד גרמניה הנאצית. חוקי ההגירה של 1924 מנעו הגירה יהדות מסיבית ממזרח אירופה.

[עריכה] בין מלחמות העולם

[עריכה] בתחום הכלכלי והחברתי

התמורה בתחום זה הייתה גדולה ביותר ביחס לעבר. על הקהילה היהודית עבר תהליך "דיפרוליטאריזציה" - מעבר לעבודות פחות פיזיות (תהליך הפוך לזה שעבר על המהגרים בגל השלישי). בניהם של פועלים ובעלי מלאכה, חנוונים וסוחרים פנו לעבוד בבתי מסחר גדולים, במקצועות החופשיים ובמשרדים פרטיים וממשלתיים. גם חלק מההורים פנו לעבר עיסוקים אלו, למרות שנאבקו במשך דור על זכויות כלכליות וסוציאליות בעבודתם.

תהליך זה הביא לכך שבתקופת מלחמת העולם השנייה מחצית מהיהודים עסקו במסחר, רק 25% במלאכה ותעשייה (קלה), 12% במקצועות חופשיים (רפואה, חינוך, פקידות ועוד) והשאר בשירותים, חקלאות ותחבורה. השינוי בלט במיוחד בערי השדה ובעיירות (במקצועות החופשיים, למשל, חלקם של היהודים הגיע לפי 4 מאחוזם המספרי באוכלוסייה המקומית).

[עריכה] ארגונים בתחום החברתי

הארגון הבולט ביותר בתקופה זו היה ה"ג'וינט" שעסק בסעד ופילנתרופיה בעיקר באירופה. הוא הוקם במטרה לעזור ליהודים נפגעי מלחמת העולם הראשונה, אך המשיך לבצע פעילותו גם במלה"ע השנייה. פעילות הצדקה של יהודי ארצות הברית הייתה מרובה גם ברמה המקומית. רבים מהיהודים עסקו בצדקה, וארגונים ומוסדות צדקה הוקמו ברבות מהקהילות. כדי למנוע כפל פעולות ובזבוז כספים הוקמו גופים מרכזיים בכל קהילה שעסקו בנוסף לסעד גם בדת וחינוך. יש לציין שהלאנדסמאנשפטים והלוג'ות - מועדוני המהגרים ומסדרי האחים - המשיכו לפעול, הבולט מביניהם היה "בני-ברית". הגופים אוחדו ב-1932 ל"מועצת הפדרציות וקרנות הסעד" שהפכה בהדרגה לגוף הראשי לניהול העניינים הפנימיים של יהדות אמריקה.

בשנות ה-30 פעלו 3 ארגונים פילנתרופיים עיקריים ביהדות אמריקה: מועצת הפדרציות והג'וינט שהוזכרו, ומגבית א"י המאוחדת (איחוד קק"ל וקרן-היסוד). ב-1939 שלושת הארגונים התאחדו ל"מגבית היהודית המאוחדת".

[עריכה] בתחום הפוליטי והמדיני

ייצוג היהודים כלפי חוץ - פעלו 2 ארגונים עיקריים: "הוועד היהודי האמריקאי" הוותיק שנקט בפעילות ושתדלנות כנגד אפליית יהודים. הוועד היה ארגון אליטיסטי של המהגרים מהגל השני, שחבריו לא נבחרו באופן דמוקרטי.

"הקונגרס היהודי האמריקאי" שהוקם ב-1918 בעקבות לחץ מצד אינטלקטואלים שעלו לפני המלחמה, שסחף רבים מבני ארצות מוצאם וכן מספר עסקנים ותיקים. נציגי גוף זה נבחרו בבחירות דמוקרטיות (הראשון מארגוני יהדות ארצות הברית שהיה דמוקרטי) ביהדות ארצות הברית. הבחירות הוחרמו מצד קיצונים במחנה הרפורמה וחברי הבונד. הארגון שם דגש על הבטחת זכויות ושוויון היהודים ברחבי העולם. בנוסף תמך הארגון בתנועה הציונית ושאף לכונן קונגרס יהודי עולמי על בסיס דמוקרטי (והצליח בכך).

[עריכה] שינויים בחיי הדת

בשלושת הזרמים חלו שינויים רבים. הפילוג לזרמים גרם להחלשת כוחה של הדת בחיי יהודי ארצות הברית ולכן ייסדו 3 הזרמים את "מועצת בתי הכנסת של אמריקה" לשם קידום היהדות וחיזוק השפעת בית הכנסת. ארגון זה משמש לעתים כדובר יהדות ארצות הברית.

קונסרבטיבים - אצל הקונסרבטיבים עצמם לא חל כמעט שינוי, אלא שהוקם תת-זרם חדש, הרקונסטרוקציה, על ידי הרב פרופ' מרדכי קפלן. הזרם תמך בציונות (כמעין המשך לציונות רוחנית של אחד העם), מתוך הרעיון שתכליתו של אדם להגיע לישועה, להיות "אנושי בתכלית" וזאת על ידי השתייכות למסגרת לאומית. הפרופ' ניסה להשתית את הדת לא על סמכות מוסדית והלכות אלא על שאיפת האדם לישועה. על אדם להשתייך למסגרת חברתית (לדוגמה, תנועה לאומית), ולהעשיר את חייו הרוחניים ולהשכיל על ידי קבלת ערכים ויסודות מן היהדות המסורתית בהתאם לרוח התקופה הנוכחית.

אורתודוקסים - בזרם זה נערכו בעיקר שיפורים בארגון - הוקם (בדומה לרפורמים ולקונסרבטיבים) ארגון ארצי של בתי כנסת ובית מדרש לחינוך רבנים. למרות השיפור הארגוני ריבוי הגוונים במחנה זה המשיך - מחסידי סאטמר הקיצוניים ואנטי ציוניים עד למקלים במצוות שאפילו מחזיקים חנויות פתוחות בשבת.

רפורמים - הזרם הרפורמי עבר שינוי אידאולוגי גדול. מהתנגדות גורפת ללאומיות וציונות, ואמונה ביהדות הנבואית לתמיכה פעילה בציונות ובניין ארץ ישראל כמקלט לנרדפים ומרכז רוחני, וחזרה אל ערכי המסורת, שמירת החגים וקיום המצוות (אעפ"י כן מס' קיצוניים המשיכו בשמירה על הרפורמה המסורתית).

[עריכה] התבוללות

הזיקה לזהות היהודית באמריקה נחלשת בתקופה זאת. נשואי תערובת, השתלבות חברתית וכלכלית של ילידי ארצות הברית בסביבה, והגבלת ההגירה לארצות הברית, כל אלו משפיעים על היהודים והתרבות היהודית (לדוגמה - מעמד היידיש נחלש מאוד בתקופה). יהודים מכל השכבות, מסופרים לסוחרים, איבדו קשר לאומתם, תרבותם ודתם.

האמריקניזציה רוסנה על ידי פעילות וארגונים חינוכיים וחברתיים - כמו המרכזים שלצד בתי הכנסת, בתיה"ס היהודיים ומסגרות חינוכיות שמכוונות ליהדות (בצורות שונות, לאו דווקא דתית) או משלבות חינוך כללי עם יהודי.