יהדות קוצ'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהדות קוצ'ין היא קהילה בת אלפיים שנה באזור עיר הנמל קוצ'ין שבמדינת קראלה בדרום-מערב הודו. בעבר מנתה הקהילה אלפים רבים, אך בשנת 2004 היא מנתה בהודו כ-60 נפשות בלבד. שפתם היא מליאלם ומבחינה גזעית הם דומים לילידי דרום הודו המתאפיינים, בין היתר, בצבע עורם החום כהה. רובם של בני הקהילה עלו לישראל.

[עריכה] ההיסטוריה של היהודים בקוצ'ין

משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900, מתוך האנציקלופדיה היהודית

ישנן גרסאות רבות בנוגע למקור היהודים בקוצ'ין. גרסאות מסוימות טוענות כי הם הגיעו בספינות בתקופת שלמה המלך, ואילו גרסאות אחרות טוענות כי הגיעו בתקופת גלות בבל. עם זאת, רוב החוקרים מסכימים כי הייתה קיימת קהילה יהודית של גולי אשור מצפון לקוצ'ין, שהגיעו אליה דרך תימן. העדות המוקדמת ביותר להימצאותם של יהודים בקראלה היא לוחות נחושת מן המאה העשירית שהעניק השליט ההינדי המקומי למנהיג היהודי יוסף רבן, המכילים את זכויותיהם של התושבים היהודים - בין השאר, פטור ממסים וחופש פולחן.

במאה ה-16 הגיעו לקוצ'ין יהודים מספרד ופורטוגל (בעקבות גירוש ספרד) וכמו כן מעיראק, תימן וגרמניה. אלה נקראו בפי הקהילה "פארדסים", כלומר "זרים" בשפת המלאיאלאם המקומית. בית הכנסת הראשון בקוצ'ין נבנה ב-1568 ליד ארמון המהרג'ה.

במאה ה-18 כבר היו בקראלה שמונה בתי כנסת, ויהודי קראלה זכו לשם "יהודי קוצ'ין". כל אחת משמונה הקהילות שנוצרו סביב לבתי הכנסת הייתה יחידה שיתופית, שהחברות בה עברה מאב לבנו.

מנהיגי העדה נקראו "חכמים", ומכיוון שלא היו רבנים, נועצו בשעת הצורך בירושלים ובקהיר בענייני הלכה.

[עריכה] העלייה לישראל

ההחלטה לעלות לישראל נתקבלה בקהילה ב-1918, בעקבות רצון לשפר את תנאי חייהם ולקיים אורח חיים יהודי מלא, וכמו כן מתוך אידאליזם ציוני ותחושת שליחות. המשורר בן הקהילה יצחק משה רובי ביטא תחושה זו בשירו מתחילת המאה העשרים:

"תקוותנו, תקווה עתיקת -יומין,

לחזור לארץ שהנחילנו אלוהינו האחד

עוד לא פסה."

בשנת 1930 הגיע לקוצ'ין ד"ר עמנואל אולסבנגר על מנת לעודד אותם לעלות לישראל. עליית יהודי קוצ'ין החלה בשנות ה-50, כשמרביתם עלו בשנת 1954, והשתקעו במושבים שונים ברחבי הארץ, שחמישה מהם מהווים עד ליום זה את מרכזי הקהילה: נבטים, מסילת-ציון, תעוז, אביעזר ויובל. ב-1982 התגוררו 75% מבני הקהילה בישראל באחד מחמשת המושבים האלה. ריכוזים נוספים של בני הקהילה ניתן למצוא בקריית ביאליק, ראשון לציון (בעיקר בשכונת רמת אליהו), אשדוד ובאר שבע.

היהודים הפארדסים בקוצ'ין עלו לישראל בשנות ה-80 כשהם מונים כ-200 נפשות, והם פזורים כיום ברחבי הארץ.

בית הכנסת במושב נבטים נבנה בסגנון המסורתי של יהדות קראלה, והוא מהווה את המרכז למורשת יהדות קוצ'ין.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

"בין יהודי בקוצ'ין" - תיאור ביקורו של אל"מ יוסף כרמל ביהדות קוצ'ין ב-1965.
יהודי קוצ'ין בישראל
יהדות קוצ'ין - אתר פרטי של בת העדה.
ג'ון ג' רולנד, זיכרונות אשה מקוצ'ין, פורסם בפעמים,71, אביב תשנ"ז, עמ' 129-132: חוברת שהוקדשה לתולדות יהודי עיראק והודו במאה העשרים
פ. מ. ג'וסאי, שירת אבריי, על השירה העממית של הנשים היהודיות בקוצ'ין, פורסם בפעמים, 13, תשמ"ב 1982, עמ' 84-95. חוברת שהוקדשה לתולדות הספרות של יהודי המזרח
בארבארה קוטל ג'ונסון, קראנגאנור, יוסף רבן וצ'ראמאן פרומאל - על התימה בדבר מוצאם של יהודי קוצ'ין, על-פי שירתם העממית, פורסם בפעמים, 13, תשמ"ב 1982, עמ' 71-83. חוברת שהוקדשה לתולדות הספרות של יהודי המזרח