יוזף דיטריך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף "זפ" דיטריך (28 במאי 1892 - 22 באפריל 1966), גנרל גרמני-נאצי בוואפן אס אס בדרגת אוברסטגרופנפיהרר. נשפט כפושע מלחמה ונדון למאסר עולם.
[עריכה] לפני מלחמת העולם השנייה
יוזף דיטריך נולד בבוואריה למשפחה קתולית, הוא היה הבכור מבין שישה ילדים ואביו עבד כמחסנאי בבית חרושת לגבינות. בגלל קשיים כלכלים של המשפחה דיטריך נאלץ לצאת לעבודה בגיל צעיר.
דיטריך עבד כקצב עד שנת 1911. באותה שנה התגייס לצבא הבווארי. במלחמת העולם הראשונה שירת כסמל ונפצע פעמיים. ב1917 היה מהחיילים הראשונים ששירתו בכוחות השריון הגרמנים שאך זה הוקמו.
לאחר המלחמה הצטרף דיטריך לזמן קצר לפרייקורפס, במסגרתם נלחם, במאי 1919, נגד הרפובליקה הסובייטית הבווארית. הוא נדד מעבודה לעבודה, וב1928 הצטרף למפלגה הנאצית. בשנת 1930 נבחר דיטריך לרייכסטאג כנציג המפלגה.
בשנת 1933 דיטריך מונה למפקד הלייבשטנדרטה אס אס אדולף היטלר, יחידת שומרי הראש של אדולף היטלר, שהפכה מאוחר יותר, לאחר תחילת המלחמה, לדיוויזיה הראשונה של הוואפן אס אס.
בשנת 1934 השתתף דיטריך בליל הסכינים הארוכות, שבו חיסל היטלר את ארגון האס אה (SA). המתקפה על האס אה בוצעה על ידי הארגון המתחרה, האס אס; דיטריך, כקצין בכיר בארגון, נטל חלק פעיל באירועים, והיה אחראי להוצאתם להורג של מספר קציני אס אה. לאחר ליל הסכינים הארוכות קודם דיטריך לדרגת אוברגרופנפיהרר, דרגה המקבילה לדרגת גנרל.
דיטריך פיקד על הלייבשטנדרטה בזמן כניסתם לאוסטריה (האנשלוס) בשנת 1938 וכיבוש צ'כוסלובקיה בשנת 1939.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה דיטריך מפקד הלייבשטנדרטה. הוא פיקד על יחידה זו בעת ההתקפה על פריז ובקרב סביב דנקרק. הוא המשיך לפקד על הלייבשטנדרטה בזמן המתקפה על יוון ויוגוסלביה, ובמבצע ברברוסה. בשנת 1943 קודם והתמנה כמפקד קורפוס הפנצר הראשון של האס אס.
דיטריך פיקד על יחידה זו בזמן פלישת בעלות הברית לנורמנדי. כתוצאה מהצלחתו הוא קיבל פיקוד על ארמיית הפנצר השישית של האס אס בזמן קרב הארדנים בשנת 1944, והיה אחראי להוצאתם להורג של שבויי מלחמה אמריקאים בטבח מלמדי.
בנקודה זאת יחסיו עם היטלר התחילו להתערער, כתוצגה מסירובו של היטלר לתת למפקדיו מרחב פעולה והוראתו שכתוצאה מכישלון מתקפת הנגד הגרמנית בהונגריה חייליו של דיטריך היו צריכים להסיר את סרט השרוול של יחידתם ממדיהם, הוראה שדיטריך התעלם ממנה ולא העביר אותה הלאה.
דיטריך פיקד על יחידות שריון בווינה אבל נכשל בניסיון למנוע את כיבוש העיר על ידי הסובייטים. יחד עם כל גרמניה הנאצית, נכנע לחיילי ארצות הברית ב-8 במאי 1945.
במהלך שירותו דיטריך עוטר בצלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים, אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של גרמניה הנאצית.
[עריכה] אחרי המלחמה
בשנת 1946 העיד דיטריך במשפטי נירנברג, ולאחר מכן נשפט בעצמו על אחריותו לטבח מלמדי. תחילה נגזר עליו עונש מוות, אבל לאחר מתן עדויות לטובתו מצד קצינים גרמנים העונש הומתק למאסר עולם.
בשנת 1956 שוחרר דיטריך לאחר עשר שנים בכלא, אבל נעצר שוב ונשפט על ידי בית משפט גרמני על חלקו בליל הסכינים הארוכות, ונגזרה עליו תקופת מאסר של 19 חודשים.
אחרי שיחרורו מהכלא בשנת 1957 הצטרף והיה פעיל ב-HIAG (ארגון ותיקי הוואפן אס אס) ונלחם להכרה בחברי הוואפן אס אס לשעבר כחיילים לגיטימיים ולהשוואת זכויותהם לאלו של ותיקי הוורמאכט.
דיטריך מת מהתקף לב בלודוויגסברג בגיל 73, אלפים מחבריו לנשק לשעבר השתתפו בהלוויתו.
