מיתולוגיה קלטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדומה לעמים אחרים באירופה בתקופת הברזל, הקלטים היו פוליתאיסטים לפני שהמירו את דתם לנצרות. מעט מאוד מהמיתוסים הקלטיים שרדו בשלמותם, ועם זאת השפיעה המיתולוגיה הקלטית על התרבות האירופאית.
את המיתולוגיה הקלטית ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות, על פי אזורים גאוגרפים:
- גוידלית: המיתולוגיה האירית, של הסקוטים ושל תושבי האי מאן.
- בריטונים מבודדים: מאזור קורנוול וווילס
- בריטונים קונטיננטלים: משאר יבשת אירופה
חשוב לציין שהתרבות והדת הקלטית לא היו אחידות כמו התרבות הרומית או היוונית. ככל הידוע לנו כיום, לכל שבט באזורים הנרחבים בהם שלטה התרבות הקלטית היו אלים משלהם. מתוך מעל ל-300 אלים קלטים הידועים לחוקרים, רק בודדים זכו להכרה בקנה מידה גדול יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] אלים קלטים
[עריכה] דגדה
האל הבכיר ביותר בפנתאון הקלטי היה מכונה הדגדה. משמעות המילה דגדה היא "האל הכל-יכול". הדגדה מתואר בתור דמות אב, מגן השבט והאב-טיפוס של כל האלים הקלטים האחרים ממין זכר. האלים הקלטים היו אלים ללא התמחות מיוחדת ברובם, והיו יותר מעין שבט מאשר פנתאון של אלים. במובן מסוים היו האלים הקלטים דומים לאפולו היווני שלא ניתן לתארו כאל האחראי על תחום אחד בלבד.
האגדות האיריות מתארות את דגדה כדמות בעלת כח עצום החמוש באלה. באזור דורסט באנגליה נמצאה חריטה בגיר של ענק החמוש באלה. סוברים שדמות זו היא דמותו של דגדה. בקרב הגאלים דמותו של דגדה הופיעה בשם סאצלוס (Sucellos), החובט, המצוייד בפטיש וספל.
[עריכה] מוריגן
אלת המלחמה והמוות.
פטרונית הכוהנות והמכשפות. מוריגן מייצגת את היבט הזקנה (crone) של האלה, למרות שלפעמים היא נחשבת גם לאלה המשולשת (triple goddess) כמו בריג'ית. היא מגנה ונותנת כוח, היא אלה שולטת, מכשפה לוחמת ומגנה. היא מלמדת על בטחון עצמי, מוכנות ומודעות. לעתים קרובות מתוארת עם חנית בכל יד, ועם היכולת לשנות צורה לכל דבר, בדרך כלל לעורב. מוריגן היא המאהבת של הדגדה, עם הריטואל הנלווה לסמהיין. היא נושאת שתי חניתות בידיה ואיפה שיש מלחמה - היא שם. היא שרה רונות ומטילה כשפים בשביל לחזק את המועדפים עליה. נאמר כי בכי הקרב שלה הוא חזק יותר משל אלף גברים. לפעמים מתוארת עם שער אדום הקלוע לתשעה תמלים. היא הייתה האישה האולטימטיבית בשביל הקלטים.
מוריגן מבקשת שיהיה מקדש בשבילה. יש לשים על זה נוצה של עורב או חתיכה של בד אדום. היא מתכבדת בהקרבות של דם המחזור, שהוא סמל מושלם לחיים ולמוות, לפריון ולמלחמה. הציעו עצמכם לשירותה, היא תבוא לעזרתכם כשתצטרכו. היא יודעת מתי להלחם ומתי לרפא. היא יכולה להזהיר אותך ממה שקרב ובא. ראו עורבים ונוצות של עורבים כסימנים ממנה. במסווה שלה, מוריגן היא הכוהנת הגדולה של אבאלון ושל העולם התחתון. מוריגן היא אלה בעלת המון כוח והיא יכולה לגרום לאנשים להכיר בכישורי המאגיה שלהם ובכישוריהם לשנות צורה.
מוריגן הייתה אלת המלחמה הקלטית אשר הייתה מאושרת בשולחה גברים למלחמה. היא נלחמה בקרבות בעצמה, וגם ריחפה בצורת עורב מעל הגברים הלוחמים. היו לה יחסי שנאה-אהבה עם קוצ'וליין (cuchulain), שדחה אותה. מוריגן משתמשת בכשפים בשביל לעזור ללוחמים שלה, והיא מרחפת מעל שדה הקרב בשביל להשפיע על התוצאה. האופי שלה יכל להשיב קרבות כאשר הנשים עמדו מאחורי הגברים שלהן וצעקו, שרו, ועשו כשפים נגד האויב.
[עריכה] בלנוס
בלנוס היה אל שסגדו לו באזורים מצומצמים יותר, בעיקר בצפון איטליה ובאזור החוף הים-תיכוני של הממלכה הגאלית. הוא היה בעיקר אל החקלאות. פסטיבל בשם בלתאן היה קשור לאל זה.
[עריכה] לוג
אל השמש הקלטי.
על חשיבותו של האל לוג (Lug, או לפעמים Lugh) בדת הקלטית ניתן ללמוד מהמספר הרב של מקומות שונים הנושאים את שמו. הידועים ביותר הם לוגדונום (שמה העתיק של העיר ליון בצרפת) ולוגדונום בטאבורום (שמה העתיק של לאידן בהולנד). הוא מתואר במיתוסים הקלטים כאל שהצטרף לרשימת האלים בשלב מאוחר יחסית ומופיע תמיד בדמותו של עלם צעיר. כלי נשקו היו חנית וקלע, ופסטיבל בשם לונאזה (Lughnasa) נחגג לכבודו.
[עריכה] אלים אחרים
הקלטים סגדו לאלים רבים. לגבי רובם איננו יודעים הרבה מעבר לשמם. ביניהם הייתה האלה בריג'ית (Brigit), ביתו של דגדה שהייתה אלת הטבע, ואפונה (Epona) אלת הסוסים. בין האלים ממין זכר נמנו גם קו רוי, המכשף משנה הצורה, וגויבניו, מבשל הבירה בן האלמוות.
קרנונוס (בעל הקרניים) היה כפי הניראה אל עתיק יומין, הקשור לפיריון ופוריות אך לא ידוע עליו הרבה מעבר לכך. כפי הניראה דמותו היא שמופיעה חרוטה על קערת הכסף שנמצאה בגונדסטרופ בהולנד, מהמאה ה-1 או ה-2 לפנה"ס. הסופר הרומי לוקאן, מהמאה ה-1 לספירה, הזכיר את האלים טראניס, טאוטטס ואסוס, אך אין עדות לכך שהיו אלו אלים קלטים בעלי חשיבות.
כמה מהאלים והאלות הללו היו כפי הניראה וריאציות שונות אחד של השני. אפונה, אלת הסוסים, לדוגמה, התפתחה כפי הניראה לדמותה של האלה ריאנון בווילס, ולאלה מאצ'ה לה סגדו באזור אולסטר באירלנד.
[עריכה] פולחנים קלטיים
הקלטים הקדומים לא הקימו מקדשים בכדי לסגוד לאליהם אלא הפכו חלקות עצים מסוימות למקומות קדושים בהם ראוי לסגוד לאלים. חלקם של העצים נחשבו לקדושים בעצמם. לעצים הייתה חשיבות רבה בתרבות הקלטית ושבטים גיבורים קלטים שונים נקראו על שם עצים. רק תחת ההשפעה הרומית החלו הקלטים לבנות מקדשים, מנהג שהעבירו בהמשך לשבטים הגרמנים שתפסו את מקומם.
הכותבים הרומים טענו בתוקף שהקלטים קיימו פולחנים של קורבנות אדם בהיקף נירחב ויש לטענה זו תמיכה מוגבלת בכמה מקורות איריים. עם זאת, רוב הסימוכין לטענה זו הן עדויות מיד שנייה או שמועות. ישנו מספר קטן ביותר של עדויות ארכיאולוגיות להקרבת קורבנות אדם, ומכיוון שכך רוב ההיסטוריונים סבורים כי מדובר בתופעה בעלת היקף מצומצם ביותר בתרבות הקלטית.
הקלטים נהגו לקבור את מתיהם ביחד עם נשק ואביזרי לבוש שונים, מה שמרמז על כך שכפי הניראה האמינו בחיים שלאחר המוות. לפני הקבורה הם נהגו לבתר את ראשיהם של המתים ולנפץ את גולגלתם בכדי למנוע מהרוח שלהם לשוטט.
ערך העוסק בתרבות הקלטית לא יהיה מן הסתם שלם בלי להזכיר את מסדר הדרואידים. מסדר דתי זה, הזוכה לתיאורים רומנטיים רבים בימינו, לא היה אלא מעמד העובר בירושה של שאמאנים (רופאי אליל) שאפיין את כל התרבויות האינדו-אירופאיות הקדומות. במילים אחרות, הדרואידים היו מקביליהם של הברהמינים בהודו והמאגי באיראן, ובדומה להם המתחו בשימוש בכשפים, הקרבת קורבנות וחיזוי העתיד. ידוע שהיה להם קשר לעץ האלון ולצמח הדבקון הלבן, כאשר באחרון אולי השתמשו לצורך רקיחת תרופות או סמי הזיה. סוברים כי מקור המילה דרואיד לקוח משמו הקלטי של עץ האלון, אם כי מילה זו שמשה בשפות הינדו-אירופאיות קדומות כמונח כללי המתאר חוסן.מיתולוגיה
