מעוז צור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעוז צור הינו פיוט שנהוג לזמר בחג החנוכה, לאחר הדלקת נרות החג. יש השרים רק את הבית הראשון, אך בבתים רבים נהוג לשיר את כל הפיוט.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ככל הנראה נכתב הפיוט במאה ה-13 בגרמניה, בתקופת מסעות הצלב. האות הראשונה בחמשת הבתים הראשונים מהווה אקרוסטיכון של שם המחבר - מרדכי. הפיוט משחזר את הפעמים הרבות שבהן נגאל עם ישראל מעם גולה: הבית השני מספר על יציאת מצרים, הבית השלישי מספר על סוף גלות בבל, הבית הרביעי מספר על נס פורים, והבית החמישי מספר על נצחון החשמונאים. הבית הראשון והבית האחרון כתובים בלשון הווה, כלומר בעת שנכתב הפיוט. הבית הראשון מביע תקווה לבניית בית המקדש (תיכון בית תפילתי) ומייחל טבח לאויבי ישראל, המכונים בזלזול כלבים (מנבח, כלומר נובח ככלב). הבית האחרון חוזר ומבקש נקמה כנגד אויבי ישראל. יש הסוברים ש"אדמון" שמוזכר בבית זה רומז על מנהיג צלבני בשם פרידריך ברברוסה (שפרושו "אדום הזקן" בלטינית). אחרים טוענים כי הביטוי "אדמון בצל צלמון" אינו מתייחס בהכרח לדמות ספציפית, והא שם כינוי לכלל הנוצרים: הנצרות מזוהה במסורת חז"ל עם עשו (שהיה אדום שיער) וממלכת אדום - "אדמון", הנמצאת בצל הצלב, המכונה גם צלם - "צלמון". בשל חשש מתגובת הנוצרים הושמט בית זה בהוצאות רבות של הפיוט.
במהלך הדורות היו שניסו לחבר בית נוסף לפיוט, בית שעסק בגלות וגאולה של בני אותו דור. כך למשל נתחבר בית כזה העוסק בשואת יהודי אירופה.
בהשראת הפיוט חיברה והלחינה נעמי שמר את השיר "שבחי מעוז", שביצעה להקת פיקוד דרום ב-1969. בשיר זה יצרה שמר הקבלה בין הפיוט היהודי לבין המעוזים (המוצבים) שהותקפו במלחמת ההתשה שהייתה באותה עת.
בספרה "והגדת לבנך" מסבירה מיכל גור-אריה מדוע שרים את הפיוט דווקא בחנוכה ולא בפורים או בפסח שמוזכרים אף הם בפיוט:
- "בפסח אנו קוראים בהגדה: 'בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.' ובפורים, לאחר מקרא מגילה בבית-הכנסת מברכים 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם. האל המושיע.' לא נותר לשיר 'מעוז צור' אלא בחנוכה."
כמקובל בפיוטים אחרים, גם בפיוט זה ראשי התיבות של השורה הראשונה בבית האחרון הן "חזק" כברכה למחבר.
הלחן הידוע ביותר כיום הוא כפי הנראה לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה - לא זו בלבד, אלא שכל אחד מממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. לחן שני מופיע אצל בנדטו מרצ'לו (ראו תמונה), ויש ויכוח בקרב מוזיקולוגים אם הוא לחן עצמאי או גלגול מרוחק של הלחן הגרמני המוכר. גרסה שלישית, במפעם מהיר ואופי נמרץ יותר, ידועה בקהילת גוריציה, על הגבול בין איטליה ואוסטרו-הונגריה.
[עריכה] מילות הפיוט
השיר מכיל שני אקרוסטיכונים:
- צירוף האות הראשונה מכל בית יוצר את המילה "מרדכי", שזהו ככל הנראה שם המחבר.
- הבית האחרון נוסף מאוחר יותר וצירוף האותיות הראשונות של שלושת המילים הראשונות בבית יוצר את המילה "חזק", כנראה כברכה למשורר.
מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח,
תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח,
לעת תכין מטבח מצר המנבח,
אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח.
רעות שבעה נפשי, ביגון כוחי כילה,
חיי מררו בקשי, בשעבוד מלכות עגלה,
ובידו הגדולה, הוציא את הסגולה,
חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה,
דביר קדשו הביאני וגם שם לא שקטתי,
ובא נוגש והגלני, כי זרים עבדתי,
ויין רעל מסכתי, כמעט שעברתי,
קץ בבל זרבבל, לקץ שבעים נושעתי.
כרות קומת ברוש בקש, אגגי בן המדתא,
ונהייתה לו לפח ולמוקש, וגאוותו נשבתה,
ראש ימיני נשאת, ואויב שמו מחית
רוב בניו וקנייניו על העץ תלית.
יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים,
ופרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים,
ומנותר קנקנים, נעשה נס לשושנים,
בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים.
חשוף זרוע קדשך, וקרב קץ הישועה,
נקום נקמת דם עבדיך, מאומה הרשעה,
כי ארכה לנו השעה, ואין קץ לימי הרעה,
דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה.
[עריכה] חידוש הפיוט
לאחר מלחמת ששת הימים עלתה דרישה בכמה קהילות להוסיף עוד בתים לפיוט העתיק.
הצעה שהתקבלה ומושרת בכמה קהילות:
- זר מנאץ אל גופנו דרש בתחילתא דגאולה,
- זקנים נערים נשים וטף,במיתה משונה ואיומה,
- ואוד מוצל מאש- תשובת ציון תקומה ומדינה,
- נשלים קומת ירושלם, נבנה את מזבח הבחירה.
- בית זה מתחיל באות ז כהמשך לאות ח בבית הקודם בכדי ליצור עוד מילת חזק.
- מילות הבית מתייחסות לנאצים ולשואת אירופה.
- לאחר מכן מילות הבית מזכירות את ניצולי השואה שהקימו את מדינת ישראל.
- בשורה האחרונה מובעת תקווה לבניית בית המקדש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שרה פרידלנד בן-ארזה, מעוז צור ישועתי - עיון בפיוט, באתר "הזמנה לפיוט"
- ביצועים שונים של "מעוז צור", באתר "הזמנה לפיוט"
- האזנה להקלטות וקובצי קול להורדה של ביצוע "מעוז צור" בנוסחים שונים מאוספי הפונותיקה הלאומית
- הרב דוד חי הכהן, מעוז צור ישועתי
- יוסף רוט רותם, מחשבות לחנוכה על מה עוז צור ישועתי, באתר של מכללת "בית ברל"
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מעוז צור |
