משפחת סימפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא הערך מכיל בליל של פרטים, רבים מהם טפלים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

משפחת סימפסון

מארג', הומר, מגי, בארט, ליסה העוזר הקטן של סנטה, סנואובול 2
ז'אנר	אנימציה\סאטירה\קומדית מצבים
אורך פרק	23-21 דקות.
יוצרים	ג'יימס ברוקס מאט גריינינג
מדובבים	דן קסטלנטה, ג'ולי קבנר, ירדלי סמית', ננסי קארטרייט, האנק עזריה, הארי שירר, מרשה וואלאס, טרס מק'ניל פאמלה היידן ועוד.
מדובבים בשפה העברית	אינה מדובבת לעברית.
ארץ מקור	ארצות הברית.
רשת שידור	פוקס(FOX)
רשת שידור בארץ	הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית	17 בדצמבר 1989 – עדיין רצה.
מספר עונות	מתוכננות 19 נכון ל2007
מספר פרקים	392 פרקים, נכון למרץ 2007.

משפחת סימפסון (באנגלית: The Simpsons) היא קומדיית מצבים סאטירית מצוירת על משפחה אמריקנית ממוצעת, המשודרת בערוצי טלוויזיה ברחבי העולם מאז 1989. הסדרה מציגה באור הומוריסטי סטריאוטיפים של דרך החיים האמריקנית, כגון שתיית בירה, אכילת מזון מהיר, צפיה בטלוויזיה ואמונה דתית. הסידרה צברה פופולריות רבה, ושודרה במשך 18 עונות (נכון לשנת 2007).

הסדרה נוצרה על ידי מאט גריינינג (באנגלית Groening) וג'יימס ל. ברוקס ובחלק מהפרקים הופקה על ידי בראד בירד. הסדרה היא קומדיית המצבים ששודרה לאורך הזמן הרב ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה, עם יותר מ-378 פרקים לאורך 18 עונות, מאז 1989.

בארץ הסידרה משודרת בערוצים סטאר וורלד, הערוץ הראשון ומשנת 2004 בערוץ ביפ.

[עריכה] סקירה כללית

הסדרה עוסקת במשפחה שגרה בעיר דמיונית בשם ספרינגפילד. ספרינגפילד היא שם נפוץ לעיר בארצות הברית - ישנן 33 ערים בשם זה בארצות הברית, כולל בירת אילינוי, ולפעמים רומזים שזו בכלל ספרינגפילד אחרת. בדרך כלל כשמראים היכן העיר על המפה, אחת הדמויות על המסך מסתירה את המפה, (אם כי נאמר פעם אחת שהיא רחוקה משיקאגו) וכשהם נוסעים לבקר בעיר הבירה של המדינה, הם קוראים לה "עיר הבירה" (Capital City) כאילו כדי לא להסגיר את מיקומם. בפרק 2X02, "סימפסון ודלילה", בפוליסת הביטוח של הומר נכתב "Springfeild, NE", אבל קיצור זה אינו תואם אף אחד מ-50 מדינות ארצות הברית. העיר בעלת שני אזורי חיוג שונים (החל מאמצע עונה 12): 939 ו-636. נוסדה ב-18/2/1796. פרט לשכונה של הסימפסונים ושכונת העשירים הוזכרו גם שכונות של מיעוטים: "צ'יינטאון", "טיבט טאון", "איטליה הקטנה", רובע לטיני וגטו יהודי (כולל בית כנסת בשם "בית ספרינגפילד", Beth Springfield באנגלית). לקבוצת הבייסבול קוראים "איזוטופי ספרינגפילד", המתחרה עם קבוצות מהאזור בשם "שלבילאווילים" (מהעיר שלבילויל, שונה בהמשך ל"כרישים"), "מקובלי סיילם" ו"סוחפי בורלינגטון". היא גם זכתה פעם אחת באליפות הליגה האזורית, מה שגרם להומר ולחבריו להרוס את בית הספר בשמחת הניצחון.

אף שהסדרה מופקת כבר שנים רבות, גילם של גיבורי הסדרה נותר יציב (יתרון ממנו נהנית הסדרה לעומת סדרות שאינן מצוירות). לעתים מופיעים בסדרה קטעי פלאשבק, המציגים את עברם של גיבוריה, ולפעמים משודרים פרקים על עתיד הדמויות (שבהם ליסה היא נשיאת ארצות הברית, בארט הוא היפי מגוחך, ועדיין לא שומעים מילה ממגי).

היוצרים הודיעו בשנת 2005 כי תוך 3 שנים מסיום הסדרה יצא לאקרנים סרט באורך מלא המבוסס עליה, אך למרות שהסדרה עדיין לא הסתיימה, בסוף מרץ 2006 שודר לראשונה קדימון לסרט, בו נאמר שהסרט יצא ב־27 ביולי, 2007 [1]. אין עדיין פרטים על תוכן עלילת הסרט, אולם הוא כבר הוזכר בסצינת הפתיחה של הסדרה, במסגרת העונש התמידי של בארט - על גבי הלוח בכיתה. בנובמבר 2006 הוצג קדימון חדש שיורד על סרטי התלת-מימד. בקדימון עצמו מראים ארנב ופרחים מרקדים, המצויירים בטכנולוגיית תלת-מימד, ואחר כך את מו הורג את הארנב ואומר "משפחת סימפסון בדו-מימד".

[עריכה] היסטוריית הסדרה

משפחת סימפסון הופיעה בפעם הראשונה כסדרת קטעים קצרצרים ב"התוכנית של טרייסי אולמן". הקטע הראשון, "לילה טוב", שודר ב-19 באפריל, 1987. לאחר כשנתיים וחצי הפכה המשפחה הפופולרית בעזרת בית ההפקה "קלסקי-קסופו", לסדרת טלוויזיה שבועית ברשת "פוקס". משפחת סימפסון הפכה לסדרה המצליחה הראשונה של רשת פוקס. הייתה זו הסדרה הראשונה של הרשת אשר הצליחה להתברג לרשימת 20 התוכניות הנצפות ביותר בטלוויזיה האמריקאית.

הסדרה עוררה פולמוס ציבורי בנוגע לדמותו של בארט סימפסון, שמתואר בה כנער בעייתי ומרדן שגורם לצרות ומצליח להתחמק מעונש עליהן. ארגוני הורים בארצות הברית טענו שבארט הוא מודל חיקוי שלילי לילדים הצופים בתוכנית. כאשר חולצה של הסדרה ועליה תמונתו של בארט והכיתוב "לא מגיע להישגים וגאה בכך, אחי!" החלה להמכר, אסרו בתי ספר רבים את לבישתה בתחומיהם.

התיחסות למחלוקת בנוגע לדמותו של בארט הייתה בפרק הפותח של העונה השנייה של התוכנית. בפרק זה בית ספרו של בארט רצה שהוא יחזור על לימודיו בכיתה ד', כאשר יועץ בית הספר אף ציטט מן החולצה ואמר "הוא לא מגיע להישגים... וגאה בכך!".

בספטמבר, 1990 אמרה ברברה בוש שלדעתה משפחת סימפסון היא התוכנית המטומטמת ביותר שהיא ראתה. שש שנים לאחר מכן שודר פרק בו ג'ורג' בוש האב וברברה עוברים לגור בספרינגפילד ועוזבים לאחר שג'ורג' רב עם הומר סימפסון. את ג'ורג' וברברה דיבבו שחקני קול. באחד מאוספי ה-DVD של הסדרה מוצגים מכתבים שנשלחו בין ברברה בוש וצוות הסדרה.

משפחת סימפסון, כפי שהופיעו לראשונה ב"התוכנית של טרייסי אולמן"

ב-9 בפברואר 1997, עקפה "משפחת סימפסון" את "משפחת קדמוני (הפלינטסטונס)" כסדרת האנימציה ששודרה בפריים-טיים לאורך התקופה הארוכה ביותר. ב-2004 הפכה הסדרה לקומדית המצבים הארוכה ביותר בהיסטוריה לאחר שעקפה את "הרפתקאות אוזי והרייט" ששודרה בשנות ה-50 וה-60. באוקטובר 2004 עקפה אותה הסידרה "סקובי דו" כסידרת האנימציה האמריקנית בעלת מספר הפרקים הגדול ביותר, אולם לאחר ש"סקובי-דו" ירדה מהמסכים באפריל 2005, "משפחת סימפסון" השיבה לעצמה את הבכורה בסוף העונה ה-17 עם 378 פרקים. מחוץ לארצות הברית ישנן סדרות אנימציה בעלות מספר פרקים גדול עוד יותר, כמו סידרת האנימה דורימון.

גיליון של המגזין טיים מ-1998, שעסק בהישגים הגדולים באמנות ובתרבות של המאה ה-20, הכתיר את משפחת סימפסון כסדרה הטובה ביותר של המאה. באותו גיליון נבחר בארט סימפסון לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם, הדמות הבידיונית היחידה ברשימה.

הסדרה זכתה בפרסים רבים וביניהם 21 פרסי אמי. כמו כן זכתה הסידרה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

יוצרי הסדרה הרבו לשלב בה הופעות-אורח של סלבריטאים, ערכו פארודיות רבות על סרטים קלאסיים ובנוסף שזרו בדברי הגיבורים בדיחות רבות עם קריצה לצופים. האזרח קיין והסנדק הם שני סרטים אשר נעשו עליהם פארודיות רבות במהלך הסדרה.

[עריכה] קטע הפתיחה

קטע הפתיחה של הסדרה הוא אחד מסימני ההיכר שלה. כמעט כל פרק נפתח עם עננים בתנועה, ודרכם קלוז אפ על בית הספר בו בארט לומד, שם ניתן לראות את בארט כותב משפט פעמים רבות, כעונש על משהו שהוא עשה. הומר נראה עוזב את תחנת הכוח הגרעינית בה הוא עובד. את מארג' ומגי רואים בסופרמרקט קונות וכאשר מגי עוברת בקופה מופיע הסכום $847.63, שהיה הממוצע השנתי לגידול תינוק בארצות הברית כאשר הסידרה עלתה לשידור. לאחר מכן רואים את ליסה עוזבת חזרות של להקה בעודה מנגנת סולו על הסקסופון שלה. לבסוף רואים את המשפחה בדרכם הביתה כאשר כולם מצליחים להגיע בו זמנית למרות כל הסכנות שארבו להם בדרך. כאשר הם נכנסים הביתה הם רצים לספה שבסלון כדי לצפות בטלוויזיה, במעין הקבלה על הצופים שהתיישבו לראות את מעלליהם בפרק הנוכחי.

בכל פרק שונה הפתיחה במקצת: בארט כותב בכל פרק משפט אחר על הלוח, ליסה מנגנת סולו שונה בסקסופון שלה ולמשפחה קורה משהו סוריאליסטי (בדרך כלל) בזמן שהיא מנסה להתיישב על הספה שבסלון. התקרית הסוריאליסטית משתנה באורכה בהתאם לרצון הכותבים לפצות על זמן שחסר לפרק. לרוב קטע הספה אורך כ-5 שניות אך בשיאו הוא הגיע ל-46 שניות [2].
בפרומו שהופק לקראת העונה ה-17 בידי רשת SKY1 הבריטית, צולמה סצינת הפתיחה בהשתתפות שחקנים חיים [3]. יוצרי הסדרה השתמשו בפרומו הזה כשיר הפתיחה בשידור בארצות הברית של הפרק "Homer Simpson, This Is Your Wife" (הפרק החמישה-עשר בעונה השבע-עשרה).
קטע הפתיחה אף הופק בגירסת תלת מימד, על ידי מעריצים [4].

את המוזיקה שמלווה את קטע הפתיחה כתב המוזיקאי דני אלפמן, המוזיקאי שמלווה גם את מרבית סרטיו של הבמאי טים ברטון, ואת המוזיקה של סדרת הטלוויזיה המצליחה "עקרות בית נואשות".

[עריכה] השחקנים

בכל הקרדיטים של הפרקים, פרט לפרק אחד, רשומים השחקנים ללא ציון הדמויות שהם מגלמים, כיוון ש-FOX וצוות ההפקה רצו לשמור את זהות המדובבים בסוד, בכדי למנוע מצופים לקשר בין הדמויות לבין זהות המדובבים. לנוכח המספר הרב של השאלות לגבי זהות המדובבים, החליטו צוות ההפקה לרשום את הרשימה המלאה של הדמויות, בפרק ה-17 בעונה השנייה [5].
יארדלי סמית', המדובבת של ליסה סימפסון, ומארשיה וואלאס, המדובבת של עדנה קראפאבל, הן היחידות אשר לא מדובבות דמויות נוספות באופן קבוע- אם כי שתיהן דיבבו דמויות אשר הופיעו רק בסצנה אחת. דן קסטלנטה מדובב את הומר סימפסון, את אביו, אברהם סימפסון, את קראסטי הליצן ועוד דמויות רבות. הוא היחיד מבין השחקנים, עד כה, אשר הופיע בסדרה בתפקיד עצמו. ג'ולי קאבנר מדובבת את מארג' סימפסון ואת אחיותיה, אמה ובפרק אחד גם את דודתה. היא ידועה גם כאחת אשר אינה מוכנה לבצע את קולה של מארג' בפומבי, על מנת שלא להרוס את המסתוריות של קולה של דמות מצוירת. ננסי קארטרייט מבצעת את קולו של בארט סימפסון ועוד ילדים רבים מביה"ס בו הוא לומד. האנק עזריה מדובב את מו, צ'יף וויגום, אפו ועוד דמויות רבות אחרות. הארי שירר מבצע, כנראה, את המגוון הגדול ביותר של דמויות- ביניהן מר ברנז, סמית'רס, המנהל סימור סקינר, אוטו מאן, לני לאונרד, נד פלאנדרס, הכומר לאבג'וי, ד"ר ג'וליוס היברט ועוד. בסדרה השתתפו גם כוכבים אורחים שונים.

[עריכה] הדמויות

ערך מורחב – משפחת סימפסון - דמויות

את שמות הדמויות בסדרה הביא גריינינג משמותיהם של אנשים ומקומות הקרובים אליו. הומר ומרגרט (מארג' בקצרה) הם שמות הוריו, וליסה ומרגרט (מגי בקצרה) הם שמות אחיותיו הקטנות. מאט מספר כי לא רצה לקרוא לילד במשפחה על שמו, ולכן קרא לו "בארט" ("Bart"), אנגרמה באנגלית של המילה "brat", שמשמעותה פרחח.
לגריינינג יש גם אח ואחות גדולים, מארק ופטי. לא ברור אם שמה של אחותה של מארג' בסדרה, פטי, מבוסס על שמה של אחותו. בראיון משנת 1995 ציין גריינינג, כי "מארק הוא ההשראה האמיתית לבארט".
שם משפחתו של השוטר וויגאם הוא שם נעוריה של אימו של גריינינג.
בנוסף, כמה מהדמויות בסידרה קרויות על שם רחובות בעיר מולדתו של גריינינג, פורטלנד שבמדינת אורגון: פלנדרס, לאבג'וי, פאוול, קירני וטרויליגר.

כמו גריינינג, בארט סימפסון הוא שמאלי, וכמותו גם דמויות נוספות בסדרה (מר ברנז, מו, ברני, אפו, אוטו, עדנה, לני, קווימבי, מל, ד"ר ריביירה, ד"ר היברט, סמית'רז, גב' לבג'וי, צ'יף ויגום ועוד). שכנם של הסימפסונים, נד פלנדרס, אף פתח חנות בשם "לפטוריום", המיועדת לאיטרי יד ימין. בסדרה מופיעים גם כוכבים אורחים, ודמויות נוספות.

[עריכה] ראו גם

פיוצ'רמה

[עריכה] לקריאה נוספת

William Irwin, Mark T. Conard and Aeon J. Skoble - editors, The Simpsons and Philosophy

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משפחת סימפסון
ציטוטים בוויקיציטוט: הומר סימפסון