סולם מינורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסולם המינורי הוא אחד משני סוגי הסולמות העיקריים במוזיקה מערבית קלאסית. מקורו במודוס האאולי העתיק. גם הסולם המינורי, כמו הסולם המאז'ורי, מקבל את שמו לפי הטוניקה (התו הראשון). אם מסתכלים בפסנתר על הסולם הזה, ומתחילים מלה, אז צליליו של הסולם יהיו על הקלידים הלבנים: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה.
[עריכה] שימוש בסולם מינורי
ישנם שלושה אופני שימוש בסולם המינורי במוזיקה המסורתית קלאסית. סולם המינור הטבעי הוא המודוס האאולי הנקי, ללא שינויים. הוא מורכב מהמרווחים הטונליים הבאים: פרימה זכה, סקונדה גדולה, טרצה קטנה, קוורטה זכה, קווינטה זכה, סקסטה קטנה, ספטימה קטנה (ובניסוח טכני טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון). למשל, המדרגות בלה מינור טבעי הן - לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה.
שימוש בסולם מינור טבעי משרה תחושה מודאלית על אוזניהם של מאזינים מערביים, עקב היעדרותו של הטון המוביל. מאחר והחל מהמאה ה-16 שאפו מלחינים קלאסיים להלחין מוזיקה פונקציונאלית וטונאלית (בה יש משיכה אל הטוניקה), החלו מלחינים להשתמש בסולם המינור בשילוב עם טון מוביל (היינו, מדרגה שביעית מוגבהת). מאחר והגבהת המדרגה השביעית על מנת שתהווה טון מוביל מהווה פונקציה הרמונית – אקורד הדומיננטה במהלכים קדנציאליים הוא אקורד מז'ורי, ובכך הטרצה של האקורד היא טון מוביל אל הטוניקה – מכונה הסולם מינור הרמוני.
אם כן, סולם לה מינור הרמוני יכיל את אותם צלילים שמכיל סולם לה מינור טבעי, אך המדרגה השביעית של הסולם תוגבה על מנת לשמש כטון מוביל אל צליל הטוניקה. את ההגבהה של המדרגה השביעית אין מסמנים במפתח, אלא בגוף היצירה. לדוגמה:
המרווח שנוצר בין המדרגה השישית לטון המוביל הוא מרווח של סקונדה מוגדלת (מרווח של טון וחצי, שהוא אנהרמוני לטרצה קטנה), אשר נשמע חריף ולא מערבי. על מנת שתהיה אפשרות לכתוב קו מלודי עולה בלי שתווצר סקונדה מוגדלת, החלו מלחינים להגביה בחצי טון גם את המדרגה השישית של הסולם, כך שלמעשה נוצר טטרקורד מז'ורי מהמדרגה החמישית אל המדרגה הראשונה של הסולם (בסולם לה מינור יהיו אלה הצלילים מי-פה דיאז-סול דיאז-לה). מאחר ושינויים אלה נובעים על מנת למלא פוקנציה מלודית, מכונה הסולם מינור מלודי.
אמנם, כאשר ישנו קו מלודי אשר יורד מצליל הטוניקה דרך המדרגה השביעית, נהוג להשתמש במצב הטבעי של הסולם המינורי ולא במדרגות השביעית והשישית המוגבהות. ניתן בכל זאת למצוא דוגמאות רבות בספרות המוזיקה לשימוש בסולם המינור המלודי גם בירידה, כך למשל בנושא של המנחה המוזיקלית מאת באך.
דוגמה לסולם לה מינור מלודי בעלייה ובירידה:
(גם בשימוש במינור מלודי אין מסמנים את השינויים במפתח אלא בגוף היצירה.)
ראוי לציין ששלושת המצבים של הסולם המינורי הם חלק אינטגרלי מן השימוש בסולם המינורי במוזיקה הקלאסית. אין יצירות שכתובות אך ורק במינור טבעי, במינור הרמוני או במינור מלודי. יצירה שכתובה בסולם מינורי עושה שימוש בשלושת מצבי הסולם, ולמעשה השימוש התדיר ביותר הוא בסולם המינור ההרמוני.
