סמיון פטליורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סמיון פטליורה (אוקראינית: Си́мон Васи́льович Петлю́ра, נהגה: סִימוֹן וַסִילוֹבִיץ' פֶּטְליוּרַה) (17 במאי 1879 - 25 במאי 1926) היה מדינאי אוקראיני ונשיאה האחרון של הרפובליקה העממית של אוקראינה, היישות המדינית האוקראינית שהוקמה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, אשר קרסה זמן קצר לאחר מכן. אף כי באוקראינה יש המוקירים את זכרו, בקרב העם היהודי זכור פטליורה כצורר שחייליו ערכו פוגרומים בהם נרצחו עשרות אלפי יהודים. הדבר גם היווה את המניע של שלום שוורצבארד לרציחתו של פטליורה כאשר זה שהה בגלות בפריז.

סמיון פטליורה נולד בפולטבה שבמזרח אוקראינה. בשנת 1905 השתתף בהקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית באוקראינה. משנת 1906 ערך את היומון "Рада" (מועצה), בין 1907 ו־1908 ערך את כתב העת הסוציאל-דמוקרטי "Слово" (מילה) שעסק בענייני חוק ומשפט, ומ־1912 ערך את כתב העת "Украинская Жизнь" (חיים אוקראיניים).

ביולי 1917, עם קריסת שלטון הצאר ברוסיה, התמנה לשר המלחמה במועצה המרכזית של הרפובליקה העממית של אוקראינה. כיהן זמן קצר בתפקיד זה, ולא היה פעיל בעת הכיבוש הגרמני (פברואר - נובמבר 1918). בפברואר 1919 נתמנה לעמוד בראש קבינט של חמישה ששלט באוקראינה, וכן היה מפקד עליון של הצבא.

נלחם בצבא האדום ובצבא הלבן, שניסו שניהם לכבוש את אוקראינה. צבאו הובס על-ידי הצבא האדום, ופרק את זעמו על יהודי המדינה. במשך שישה שבועות התחוללו כשישים פוגרומים, שבהם נרצחו עשרות אלפי יהודים. פטליורה לא עשה דבר להפסקת הפוגרומים.

באחד הפוגרומים, שנערך ב-15 בפברואר 1919 בפרוסקרוב, נרצחו 1,200 יהודים והובאו לקבר אחים. אלה שברחו על נפשם נרצחו בירייה, אלה שנותרו בבתיהם נרצחו בנשק קר, כדי לחסוך בתחמושת.

ויקטור יושצ'נקו עם אשתו ליד קברו של פטליורה בפריז בשנת 2005

באוקטובר 1919 נמלט פטליורה לפולין. ב-1921 חתם הסכם עם זאב ז'בוטינסקי, לפיו אם יחזור לשלטון באוקראינה, יאפשר הקמת מיליציית הגנה יהודית.

ב-1924 עבר פטליורה לפריז. ב-25 במאי 1926 התנקש בחייו, בחמש יריות אקדח, שען יהודי בשם שלום שוורצבארד, כנקמה על הפוגרומים ועל רצח בני משפחתו. שוורצבארד הועמד לדין בפני חבר מושבעים ויצא זכאי.

אוהדיו של פטליורה, ובפרט לאומנים אוקראיניים הרואים בפטליורה לוחם חופש, מנסים להמעיט מאחריותו לפוגרומים שנערכו בתקופת שלטונו. הם טוענים שפטליורה לא היה אנטישמי, ומביאים כראיה את העובדה שבממשלתו היו שרים יהודים. את הפוגרומים הם מייחסים לאובדן שליטה של פטליורה בצבאו ובהמוני העם האוקראינים.