ספרות חובבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ספרות חובבים (ידועה גם כפאנפיקשן, מהצירוף Fan Fiction באנגלית - ספרות חובבים, לעתים גם ספרות מעריצים) היא ספרות הנכתבת על ידי מעריציה של יצירה מקורית כלשהי, המכונה פאנדום, כגון ספר, סרט, סדרת טלוויזיה וכו', תוך העשרת היצירה החדשה מפֵרות רוחו של המחבר באמצעות שימוש באלמנטים מהיצירה המקורית, תוך דיאלוג מובהק עמה.^[1] יצירות אלה, המכונות "יצירות חובבים" (או, באנגלית, fanfics; מקובל גם התעתיק "פאנפיקים"), מקבלות את עיקר פרסומן דרך האינטרנט (ובעברית, מרשתת).

יצירות החובבים מתבססות על עולמה של היצירה המקורית ועל רקעה - דמויות או עלילה - תוך הוספת אלמנטים מדמיונו של המחבר שמקורם מחוץ ליצירה המקורית. אורכן של יצירות החובבים אינו קבוע. יש טקסטים הכוללים משפטים אחדים בלבד, אך יש גם יצירות מרובות פרקים וכרכים.

הפאנדומים העיקריים הנכתבים בארץ ובעולם הם לרוב מסוגת הפנטזיה והמדע הבדיוני, מפני שהם מספקים למחבר עולם פנטסטי מוכן, ובו "חורים" המאפשרים פיתוח נוסף של העלילה והדמויות. בין הפאנדומים הפופולריים נכללים הפאנדום הפוטריסטי והטולקינאי, כמו גם יצירות הנכתבות תחת השפעה ברורה של משחקי תפקידים.

יצירות חובבים מתחום האמנות החזותית מכונות "אמנות חובבים" או, בשם האנגלי הנפוץ יותר, "fanart".

[עריכה] סוגי פאנפיקים

נהוג לחלק את ספרות המעריצים לסוגות משנה על פי מספר קריטריונים עיקריים: יצירת המקור מעוררת ההשראה; היחסים שבין הדמויות; מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור, ודירוג גיל קהל היעד של היצירה. נהוג לחלק את היצירות באופן זה:

יצירת המקור - ה"פאנדום". נוהגים למיין את יצירות החובבים לפי יצירות המקור שעליהן הן מתבססות, למשל: יצירות בהשראת העולם הטולקינאי, יצירות בהשראת הארי פוטר וכדומה. יצירת חובבים בעלת קשר מוצהר ליותר מיצירת מקור אחת מכונה "קרוסאובר" (באנגלית "Crossover").
מערכות היחסים שבין הדמויות - נהוג לבצע חלוקה גסה בין יצירות שבמרכז עלילתן מערכת יחסים רומנטית בין דמויות - שאחת מהן לפחות מופיעה ביצירת המקור (דמויות 'קאנוניות') - לבין יצירות שעלילתן עוסקת בנושאים אחרים. הסוג הראשון מכונה "שיפ", הגזור מ-Relationship (באנגלית, מערכת יחסים), ואילו היצירות מהסוג השני מכונות "ג'ן" מ-General (באנגלית, כללי). בקרב יצירות ה"שיפ" מקובלת החלוקה בין יצירות "הט" העוסקות במערכת יחסים הטרוסקסואלית לבין יצירות "סלאש"^[2] העוסקות במערכת יחסים הומוסקסואלית, עבור יצירות המתרכזות במערכת יחסים בין שתי דמויות נקביות נטבע המושג "פמסלאש".
מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור - כאן מקובל להבחין בין יצירות המקדימות את עלילת היצירה המקורית, ליצירות המתרחשות בזמן העלילה המקורית וליצירות המתרחשות לאחריה. ביצירות אשר ממוקמות על ציר הזמן לאחר היצירה המקורית מקובל להבדיל בין "המשך ישיר" ל"המשך עצמאי". יצירת ההמשך הישיר שואפת להמשיך את עלילת היצירה המקורית, לרוב תוך שימוש בנקודת מבט, בסגנון ובקו עלילתי דומים לאלה של יצירת המקור. כנגד סוגה זה מועלית לעתים ביקורת הטוענת כי הוא לוקה במידת מקוריותה ואמינותה. במקביל יש גם יצירות "המשך עצמאי", שעלילתן מתקיימת לאחר עלילת המקור והן משתמשות לעתים בעולמה של היצירה גם כדי לנסות ולסגור "חורים" בעלילת המקור.
דירוג גיל קהל היעד של היצירה - יש הנוהגים להוסיף לכל יצירה "דירוג גיל" המציין את קהל היעד שלה לפי גובה מינוני השפה הבוטה וריבוי התכנים של אלימות ומיניות. דירוג צפייה זה מתבסס על זה המקובל בארצות הברית.^[3]

[עריכה] יחס מחברי יצירות המקור לפאנפיקשן

גישת המחברים היא אינדייווידואלית. יש מחברים הרואים ביצירות כאלה מחמאה ומעודדים את כתיבתן במסגרת "השימוש ההוגן" כדוגמת מחברת ספרי "הארי פוטר", ג'יי קיי רולינג.^[1] לעומתם, יש כותבים המתייחסים לתופעה בהסתייגות מסוימת, כמו פיליפ פולמן, מחבר טרילוגיית "חומריו האפלים".

[עריכה] הסוגיה המשפטית

מעצם הגדרתן לוקות יצירות חובבים רבות לכאורה בסוגיית זכויות יוצרים וזכויות הקניין הרוחני. הדבר מתבקש בשל נטילת אלמנטים מיצירת מקור והכנסתם ליצירה חדשה, ללא בקשה מבעלי הזכויות של היצירה המקורית (המחבר, יורשיו או גוף אחר המחזיק בזכויות כדין) וללא הסכמתם. הדברים נעשים בגלוי ובאופן מובהק, ויש בכך משום פגיעה בזכויותיהם של בעלי הזכויות על המקור.^[1] למרות זאת, היות שרוב היצירות מתפרסמות במרחב האינטרנטי, והמחבר החובב אינו זוכה לגמול חומרי כלשהו, נוטות הרשויות הרשמיות להעלים עין מהתופעה. אף שתביעות משפטיות מצד בעלי הזכויות נגד יצירות מרשתת (אינטרנט) קורות לעתים רחוקות, יש בכל זאת חריגים אחדים; ג'יי קיי רולינג, למשל, תבעה כמה כותבים שעשו שימוש באלמנטים מיצירתה. התביעות הופנו נגד יצירות הכוללות סצנות חריפות של מין ואלימות.^[1]

בארץ זכתה סוגיה זו לעיון משפטי בדיון ב"ספר המשך" של היצירה "חסמב"ה" ^[4]. התביעה יצאה נגד הקשר המוצהר והמובהק שיצרה המחברת בין המקור של מוסנזון לבין הפאנפיקשן במישור הדמויות ובמישור הזמן, תוך הצגת דמויות המקור באור שלילי. תביעה זו נדחתה בנימוק של נטילת המקור לצורכי ביקורת במסגרת השימוש ההוגן^[1].

[עריכה] ספרות חובבים בארץ

בארץ בולטים מספר פורומים ואתרים בתחום ספרות החובבים, ביניהם בעיקר אתר "המגדל הלבן" ופורום 'פאנפיקים' בפורטל "תפוז". חלק מקהילות החובבים בארץ מקיימות אף פעילויות חוץ-מרשתת כגון מפגשים חברתיים. בחלק מכנסי החובבים בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה בארץ, כגון "אייקון", "עולמות" או "מיתופיה", ישנו אף ייצוג תוכני גם לתחום ספרות החובבים.

[עריכה] הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 סימוכין: פאנפיקשן ודיני זכויות יוצרים - הפרה או אתגר?, מאמר מאת עו"ד גדעון אורבך, אתר המגדל הלבן
^ מקור המונח בסימן "/". יש הנוהגים לסמן שיפ בצורה "דמות א'"/"דמות ב'" כאשר במקומות המתאימים מופיעים שמות הדמויות העומדות במרכז היצירה.
^ בפרפראזה על החוק הנהוג בארצות הברית, ניתן להציג באופן סכמאטי את מיון הדירוג כדלהלן:
- G - ללא קללות, ללא מין וללא אלימות פיזית; יצירה ידידותית.
- PG - מוגבל לבני עשר ומעלה. ייתכנו ביטויים קלושים לכל היותר לשימוש בשפה בוטה, ללא קיום יחסי מין וללא אלימות פיזית.
- PG-13 - מוגבל לבני 13 ומעלה. ייתכנו גילויי שפה בוטה במינון נמוך, מיניות מוגבלת או אלימות קלה.
- R - מוגבל לבני 16-15 ומעלה. ייתכנו קללות קשות, יחסי מין שאינם מתוארים לפרטיהם או אלימות קשה, שגם היא אינה מוצגת בפועל.
- NC-17 - מוגבל לבני 18-17 ומעלה. ייתכנו קללות קשות, יחסי מין מפורטים או אלימות קשה המוצגת בפועל.
^ ת"א 1437/02 מוסנזון נ' האפרתי