פנטזיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בז'אנר האומנותי. לערך העוסק בסרט בשם זה, ראו פנטסיה (סרט).
פנטזיה הוא ז'אנר ספרותי, טלוויזיוני וקולנועי, בו העלילה תלויה בקיומו של עולם שאיננו עונה על חוקי הטבע המוכרים לנו. ז'אנר זה שואב מקורותיו מאגדות, פולקלור, מיתוסים ומיתולוגיה ליצירת הרקע עליו מתבססת העלילה. ז'אנר זה קרוב לז'אנר המדע הבדיוני וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים המוזכרים לעיל כדוגמת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של ז'אנר הפנטסיה
הפנטזיה כז'אנר ספרותי מוכרת לנו כמאה שנה. רבים נוהגים לתארך את תחילתו של הז'אנר סביב זמן פרסום הספר שר הטבעות, אולם יש הרואים כבר במסעות גוליבר את ספר הפנטזיה הראשון. עד לגלגולה המודרני, התפתחה ספרות הפנטזיה במהלך השנים, לרוב על ידי עבודותיהם של יוצרים בודדים אשר יצרו פנטזיה באופן עצמאי. סופרים כמו לואיס קרול (הרפתקאות אליס בארץ הפלאות), סלמה לגרלף (מסע הפלאים של נילס הולגרסון), מיכאל אנדה (הסיפור שאינו נגמר, מומו) וג'.ר.ר. טולקין (ההוביט, שר הטבעות) נחשבים כמי שהניחו את היסודות לז'אנר הפנטזיה כפי שהוא מוכר בימינו.
קבלתו התרבותית של הז'אנר לא הייתה קלה. גורם מרכזי שעמד בדרכה של הפנטזיה היה ההתקפה של הראיליסטים על אנשי הדמיון: תנועות אידאולוגיות כמו המרקסיזם או האקזיסטנציאליזם תקפו את הספרות הבדיונית בהצגתם אותה כאסקפיסטית וכמתעלמת מהממשות. כמו כן, בחיבורו "על סיפורי פיות" טוען טולקין כי הפנטסיה "נזרקה אל חדר הילדים".
| למען האמת, הקישור בין ילדים לבין סיפורי-פיות הוא תאונה מקרית בהיסטוריה הביתית שלנו. בעולם המודרני היודע קרוא וכתוב, נשלחו סיפורי-הפיות לחדר הילדים כפי שמעבירים רהיטים רעועים או מיושנים לחדר המשחקים - בעיקר משום שהמבוגרים אינם רוצים בהם, ולא אכפת להם אם הריהוט ינזק. איש אינו שואל את פי הילדים. | ||
| -- ג'ון רונלד רעואל טולקין, מתוך מאמרו "על סיפורי פיות" | ||
שר הטבעות, יצירתו של טולקין, הייתה הראשונה לעורר שינוי תודעתי בקרב הקוראים. טולקין התבלט בכך שבנה במכוון עולם שהוא כולו דמיוני לחלוטין ועם זאת שומר על אמינות. היצירות העוסקות בעולם זה זכו לעניין רב בקרב הקוראים. העולם נבנה במקביל לשפה שטולקין המציא, כחלק מרצונו לבניית "מיתולוגיה אנגלית" מקורית, והספר התקבל על ידי פיתוח הכיוון העלילתי שהותווה בספרו הקודם, ההוביט ושילובו עם סיפורי הרקע הרבים שהעולם שיצר הציע. בכך ביטא טולקין את האפשרויות הרבות שהפנטזיה מסוגלת להציע כז'אנר ספרותי ויצר שינוי תודעתי בציבור, דבר אשר הוביל, בין היתר, לניסיונות לחקותו. אחד הקשיים אשר התעוררו בעקבות יצירותיו של טולקין היה הצורך לבניית עולם מפורט אך ורק לצורך כתיבת ספר.
אחת מן התגובות לקושי זה הופיעה בשנות השישים עם הופעת משחקי התפקידים, שעבורם נוצרו באופן מקצועי עולמות מערכה שלמים עם דמויות, גזעים ייחודיים, היסטוריה, קסמים וקווי עלילות. בהשפעתם, נכתבו מספר סדרות ספרים וספרים בודדים שמשתמשים בעולמות המוכנים מראש הללו. סדרת ספרי הפנטזיה הבולטת הראשונה שהתבססה על עולם מערכה שכזה הייתה סדרת ספרי "רומח הדרקון". סדרה זו וסדרות דומות לה ספגו ביקורת קשה שטענה כי רמת החידוש בהן נמוכה היות והם מתבססים על מערכת מוגדרת מראש של עקרונות בגבולות חוקי משחקי התפקידים וכ"חיקוי" לתבניות העלילתיות של טולקין: עולם בעל מספר גזעים, גיבורים בעלי קווי אופי כלליים זהים, הרפתקאה עולמית תוך מלחמה בין הטוב לרוע וגאולה בסופה של העלילה. בעקבות ביקורת זו, זכו יצירות אלו לכינוי "פנטזיה נוסחתית" או "פנטזיה גנרית", לעתים אף נעשה שימוש בכינוי הלעג "פנטזיה לעוסה". נכון לתחילת המאה ה-21 נראה כי חלקה הארי של ספרות הפנטזיה הינו עדיין פנטזיה גנרית וחלקה המרכזי של ספרות "מבוכים ודרקונים" ניכר.
במקביל ובנוסף לפנטסיה הגנרית, החלה להכתב פנטסיה אשר נסתה להבנות שלא תוך התבססות על תבניתיות ומשחקי תפקידים. פנטזיה זו מכונה "פנטזיה מקורית". יש המכנים סגנון זה "סיפורי פיות מודרניים", "פנטזיה גבוהה" או "פנטזיה עילית".
עם הזמן, גדל מספרם של הסגנונות השונים שאפיינו את ספרי הפנטזיה המקורית. בתור דוגמה, ניתן להביא את רוברט ג'ורדן שניסה ליצור עלילה הכוללת מהלך עולמי ולא רק הרפתקאה של גיבורים; בניגוד לסדרות כמו הבלגריאד או אפילו שוליית הרוצח, בסדרת ספרי כישור הזמן, ניסה ג'ורדן לבדוק כיצד מתחולל מהלך עולמי באמת ולא להתרכז רק בגיבורים. בחלק מספריו, הגיבור הראשי לא מוזכר ביותר מכמה פרקים והעלילה מתרכזת יותר בשינויים הכלליים בעולמו. אחריו עשה גם ג'ורג' ר. ר. מרטין מהלך דומה בסדרת ספרי שיר של אש ושל קרח.
דוגמה נוספת לכיוון שאליו הולכת הפנטזיה, ניתן לראות בסדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט. פראצ'ט יוצר במכוון עולם מוקצן מבחינת חוסר ההגיון שלו כפי שהדבר נראה לקורא מבחוץ, אך בעל הגיון פנימי עקבי. העולם של פראצ'ט משמש לרוב בתור רקע לעלילות סאטיריות על אלמנטים מעולמנו שלנו, וכך, כדוגמת תעשיות הקולנוע ומוזיקת הרוק.
בשנים האחרונות פרצו ספרי "הארי פוטר" של ג'יי קיי רולינג אל התודעה וזכו להערצה רחבה בעולם כולו. ספרים אלו, כמו גם סדרת "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן, פונים לקהל יעד אשר כולל נוער ומבוגרים גם יחד.
בשנים האחרונות, החלה להתרחב השפעת ז'אנר הפנטזיה למדיות אחרות פרט לספרות. כיום ישנם סרטי קולנוע פנטסטיים רבים וקיימות אף סדרות טלוויזיה פנטסטיות רבות. בחלק מהמקרים, מדובר בעיבודים ליצירות שמקורן בספרות (למשל, טרילוגית סרטי "שר הטבעות"), במקרים אחרים מדובר ביצירות מקוריות. בנוסף לכך, ניתן למצוא השפעות רבות מספרות הפנטסיה במשחקי הווידאו והמחשב, שם נתן למצוא משחקים רבים העושים שימוש באלמנטים פנטסטיים.
[עריכה] השפעות ומקורות
הפנטסיה המודרנית שואבת השראה, כיוון ומידע ממקורות רבים כגון אגדות, סיפורי עם וסיפורים מיתולוגיים שחלקם הארי עתיק יומין. סוגות אלה לרוב אינן משויכות לפנטסיה שכן נוצרו בדרכים אחרות ולא מתוך מטרה של "כתיבה ספרותית", אלא למטרות חינוכיות ופולחניות. כמו כן, מתקיים קשר מסוים בין ז'אנר הפנטסיה לז'אנר המדע הבדיוני. בין המיתולוגיות המשפיעות, נתן למנות את המיתולוגיה הנורדית (סיפורי האלים, קרבות אפיים, עולם של פיות ויצורים מופלאים, הם חלק מהבסיס לסיפורי פנטזיה כגון שר הטבעות), המיתולוגיה היהודית (בריאת העולם, סיפורי מלאכים ושדים, ראו גם: קבלה) והמיתולוגיה היוונית (סיפורי האלים האולימפיים, המפלצות שהם יצרו, יישויות העולם וגיבורי בני תמותה כגון הרקולס, פרסאוס, אודיסאוס ועוד).
[עריכה] מאפייני הפנטזיה
בהכללה גסה, ניתן לומר כי מאבק בין טוב ורוע הוא נדבך מרכזי בספרי פנטסיה רבים. לעתים הטוב והרוע הם ברורים ומוגדרים היטב, כאשר העלילה מתמקדת בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר כאויב ערטילאי, רב עוצמה ביותר ומעורר אימה. עם זאת, לעתים נדירות מיגורו של הרוע מבטיח שלווה והרמוניה, כך שסיפורי פנטזיה רבים מצביעים על כך שלא ניתן להביס את הרוע בצורה מוחלטת, ושגם שלטון של "הטוב" יכול לצפון בחובו בעיות. בחלק מן הספרים נטען ששליטה מוחלטת של ה"טוב" מובילה לקיפאון וניוון בעוד שליטה מוחלטת של הרוע מובילה לכאוס. לעתים מוזכרת אמונה זו במונחים של שיווי המשקל הקוסמי, המאזניים ומאזן הכוחות, כך שהרע מתקבל כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהעולם. למרות זאת, סיפורי פנטזיה רבים מסתיימים בניצחון הטובים על כוחות הרוע ובחזרתם לביתם. דוגמה ליצירות החורגות מכלל זה נתן למצוא בכתביו של בארי יוגארט. ספריו "גשר ציפורים", "סיפור האבן" ו"שלושה ג'נטלמנים קטנים" עוסקים בתעלומות בלשיות.
לעתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, כשלרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקאה ללא כוונה של ממש; במקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו.
פעמים רבות, ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו תוך שימוש ברקע הפנטזיה. לעומת זאת, לעתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי או שנוי במחלוקת. למשל, ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לנסיונות לראות ב"שר הטבעות" אלגוריה למלחמת העולם השנייה[1].
[עריכה] עולמות הפנטזיה, מדע ומציאות
הספר מסעות גוליבר הופיע לראשונה עם המהפכה המדעית של המאה ה-17, לפניו התקיימו סיפורי אגדות וכישוף כמו אגדות המלך ארתור. מסעות גוליבר ניסה לצייר עולם אחר המתקיים במקביל לעולם שלנו, עם חוקיות אחרת. אפשרות זו לבנות עולם אחר התקיימה רק לאחר המהפכה המדעית של המאה ה-17. זאת, כיוון שלפי המדע המודרני, חוקי הטבע מפעילים את העולם ומציאויות שונות יכולות להתקיים במקביל. זאת, בניגוד להשקפת המדע האריסטוטלי. פנטזיה ומדע בדיוני צמחו על רקע זה. המדע הבדיוני לוקח את חוקי הטבע ומנסה להוציא מהם את מירב האפשרויות, בעוד הפנטזיה בוחרת בשינוי של חוקי הטבע עצמם, או התעלמות מהמגבלות שהם מציבים, כאשר בספרים רבים הנימוק המרכזי לשבירת החוקים הוא קיומו של קסם, שבאמצעותו השבירה הזו אפשרית.
אם הפנטזיה נסמכת על התפיסה המדעית המודרנית, כאן נמצא ההבדל בין פנטזיה לאגדות; באגדות וסיפורים אין יסוד של טבע ושל עולם מובנה ועצמאי המתקיים מעבר לצורכי הסיפור, זאת לעומת ז'אנר הפנטזיה, בו קיים העולם גם במנותק מהסיפור. לאגדות ולסיפורי עם אין עולם מובנה המתקיים בנפרד מן העלילה - העלילה נצבת כחטיבה אחת שעולם המערכה הוא רקע הנספח אליה.
סיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן מהווים דוגמה מייצגת לסיפורים בלי טבע ועולם פנטסטי מובנים. בשביל אנדרסן, הכול משועבד לסיפור, לאגדה.
[עריכה] מאפיינים כללים של עולמות מערכה פנטסטיים
ישנן מספר נקודות אשר נוטות לאפיין עולמות פנטסיה של יוצרים שונים, אם כי אין הכרח כי תופענה בכל יצירת פנטזיה. להלן תובאנה מספר נקודות שכאלה.
[עריכה] קסם
ברוב עולמות הפנסיה, ישנה צורת קיום כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה, המקור והתפקיד של הקסם משתנים מעולם לעולם. בחלק מן העולמות, מהווה הקסם חלק מן התשתית המציאותית ומהווה אבן יסוד בדרך פעולתו של העולם, באחרים משמש הקסם יותר כ"כלי פעלולים". ברוב העולמות שבהם מתקיים הקסם, קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, אלו נקראים, בדרך כלל, קוסמים או מכשפים. לעתים, בוחרים המחברים שמות נוספים לאנשים אלו; אחת הדוגמאות הבולטות הן האאס סדאי (Aes Sedai) בסדרת כישור הזמן.
[עריכה] יצורים וגזעים
בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים וגזעים שונים מלבד בני האדם. בין הנפוצים נכללים אלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, קנטאורים, שדים ופיות. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים תבוניים (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה. לרב משתנה תפקידם של הגזעים התבוניים מיצירה ליצירה. בחלק מן היצירות מוסיפים המחברים גזעים תבוניים "משלהם" כדוגמת המולפה, הדובים המשוריינים והגליווספים המופיעים בטרילוגית "חומריו האפלים".
בנוסף לגזעים נוספים ויצורים תבוניים, נתן למצוא ביצירות פנטסטיות רבות אזכורים ליצורים ומפלצות מיתולוגיים או כאלה שהומצאו על-ידי הסופר, כדוגמת גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון החימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל) ויונקים מעופפים (פגסוס, גריפון). יצורים רבים מבין אלו לקוחים ממיתולוגיות שונות. כדוגמה ליצורים שהומצאו על-ידי הסופר, נתן לקחת את הסוהרסנים מסדרת "הארי פוטר".
[עריכה] אלים וישויות עליונות
בסיפורים מסוימים קיימים בעולם הפנטסטי כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל הייצורים החיים על פני האדמה. חלק מהם הם אלים. בחלק מן היצירות לאלים אלו קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם.
לרוב, ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם.
[עריכה] אל-מתים
ביצירות פנטסטיות רבות, המוות איננו מהווה תחנה סופית. אגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של יישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האל-מתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות בעלות בינה כגון ערפדים ורוחות רפאים, וכלה בייצורים חסרי בינה כגון זומבים, שלדים וגופות מונפשות המופעלות כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר.
[עריכה] גישה לטכנולוגיה
חלק מספרי הפנטסיה מתרחשים בעולמינו או בעולמות דומים ומכילים אזכורים לטכנולוגיה מודרנית, כדוגמת ספריו של ניל גיימן המתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו הטכנולוגיה מפגרת) ובסדרת ספרי ארטמיס פאול.
לעומתם, בספרי פנטסיה רבים, נבנים עולמות פנטסטיים בהם אין טכנולוגיה מתקדמת, לעתים אף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעתים עשרות אלפי שנים. בספרים המתרחשים בעולמות מסוג זה, נוקטים המחברים במספר שיטות להסבר אי-ההתפתחות הטכנולוגית, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית).
[עריכה] תת ז'אנרים בפנטזיה
ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם המשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.
[עריכה] עולם העומד בפני עצמו
בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם הפנטסטי מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בין ספרים אלה ניתן למנות את סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, טרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב, סדרת כישור הזמן של רוברט ג'ורדן, ספרי רומח הדרקון וסדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן של דייוויד אדינגס. במובן מסוים, ניתן לשייך לתת-ז'אנר זה גם את שר הטבעות ושאר ספרי הארץ התיכונה של טולקין, שמתרחשים בעולמנו בעבר רחוק ודמיוני.
[עריכה] עולם מקביל לעולמנו שלנו
בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש. כדוגמאות ניתן להביא את סדרת הספרים דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס, הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה, טרילוגית חומריו האפלים של פיליפ פולמן וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.
[עריכה] עולם נסתר בעולמנו שלנו
בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי קוטלת הערפדים.
כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.
[עריכה] עולמנו עם טוויסט פנטסטי
בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות (בדומה לעולם שלנו). בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות תפלות אכן מכילות גרעין של אמת. ברבים מסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא אל-מת, מפלצת או דמות אגדתית אחרת.
דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד" והסרט מכסחי השדים.
[עריכה] במדיה
ז'אנר הפנטסיה איננו מתקיים אך ורק במדיה הספרותית וכיום נתן למצוא גם סרטים, סדרות טלוויזיה, קומיקס ומשחקי מחשב ווידאו בעלי בסיס פנטסטי.
[עריכה] פנטזיה בקולנוע ובטלוויזיה
הקולנוע והטלוויזיה עשו ועושים שימוש רב בעלילות פנטזיה. קיימות יצירות קולנועיות וטליויזיוניות רבות אשר עובדו לתסריט מספרות פנטזיה. כך לדוגמה ניתן להזכיר את הארי פוטר, סרטי וולט דיסני שונים (כגון היפה והחיה, אלדין ועוד), הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות. מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לצרכם נכתב תסריט פנטזיה מקורי ולא עובד ספר קיים, הם: ליידי נץ (1985), וילו והנסיכה ואיש הנצח.
בטלוויזיה ז'אנר הפנטזיה זוכה להתייחסות נמוכה יותר מאשר בקולנוע ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבות כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה. הסדרות הרקולס וזינה הנסיכה הלוחמת הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית.
[עריכה] פנטסיה במשחקי מחשב ווידאו
עלילות פנטסטיות הן בסיס למשחקי וידאו ומחשב רבים. במקרים רבים, משחקים פנטסטיים רבים, בעיקר בז'אנר ההרפתקאות, מתבססים על גיבור היוצא למסע בעולם פנטסיה גנרי כשמטרתו של השחקן היא להנחותו בדרך למטרה מסוימת, לעתים בלווית חברי צוות נוספים המצטרפים למסע. במשחקים אלה רב השימוש באלמנטיים של פנטסיה גנרית כגון קסמים, מפלצות, טכנולוגיה ארכאית וחפצים מכושפים. משחקי רשת רבים, כדוגמת World of Warcraft, מתקיימים בעולם פנטסטי.
[עריכה] פנטסיה בקומיקס
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] השפעות תרבותיות ומקום תרבותי
ספרות הפנטסיה מאגדת סביבה קהילות חובבים ומעריצים רבות. חלק מקהילות אלו מקיימות פעילות אינטרנטית כדוגמת פורומים ואתרי מידע ואחרות מתרכזות או משלבות בפעולתן פעילויות חוץ אינטרנטיות, בין אם חברתיות ובין אם נושאיות, כדוגמת מפגשים וכנסי חובבים. בארץ מתקיים מדי שנה פסטיבל אייקון. קהילות חובבים נוספות בארץ ומחוצה לה מקיימות כנסים משלהן.
בשנים האחרונות הופך הז'אנר מקובל יותר בקרב תרבות המיינסטרים ומספר סטריאוטיפים אשר שויכו לו ולחובביו, אשר נתפסו לעתים כתמהונים או ילדותיים, תופסים היום מקום פחות משמעותי בהלך המחשבה המקובל.
סביב תרבות הפנטזיה התפתחו מספר תחביבים המקובלים, ברמות שנות, על חלק מחובבי הז'אנר. העיקריים שבהם הם משחקי תפקידים וספרות חובבים.
[עריכה] משחקי תפקידים
ערך מורחב – משחק תפקידים
מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות מערכה פנטסטיים (למרות שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם).
לעתים, עולמות מערכה שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.
[עריכה] ספרות חובבים
- ערך מורחב – ספרות חובבים
ספרות חובבים (באנגלית fanfiction) היא ספרות הנכתבת על ידי חובבי יצירה מסוימת (לרב ספר, סרט או סדרת טלוויזיה) ועושה שימוש באלמנטים השאולים מאותה היצירה תוך יצירת קשר מובהק אל היצירה המקורית. יצירות רבות מאוד מז'אנר יצירות החובבים נכתבתות על סמך שימוש בסיפורים פנטסטיים, ככל הנראה משום שעולמות הפנטזיה מותירים "חורים" רבים בעולם ובדמויות ומצע נרחב של אפשרויות כתיבה[2]. יצירות ויזואליות בתחום זה נקראות "פנארט" (בתרגום לעברית: אומנות חובבים).
[עריכה] פנטזיה בישראל
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אם כי יש הטוענים כי ספרי "שר הטבעות" איננם חסרי אלגוריות לחלוטין, ראה להרחבה בנדון מאמר מאת בריאן קסלר.
- ^ סימוכין: פאנפיקשן ודיני זכויות יוצרים - הפרה או אתגר? מאת עו"ד גדעון אורבך
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "בלי פאניקה" - מגזין מקוון בנושאי פנטזיה ומדע בדיוני
- להתיר את גוליבר - על פנטזיה נוסחתית, מאתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה.
- איך עושה טולקין? - ביקורת על פנטזיה נוסחתית מאתר Ynet.
- קהילת הפנטזיה של MSN ישראל - קהילה ישראלית העוסקת בספרות, בסדרות ובסרטי הז'אנר.
