עובדיה ספורנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי עובדיה ספורנו (1476? - 1550?), מפרשני המקרא. ספורנו נולד בכפר קטן, ליד העיר צ'סנה שבאיטליה. שם רכש כנראה את רוב ידיעותיו התורניות, וכשבגר עזב את כפרו והתיישב בעיר הבירה רומא, שבה רכש ידע רב במקצועות כלליים ביניהם: פילוסופיה, בלשנות, מתמטיקה ועוד, אך מקצועו העיקרי היה רפואה.

הרב ספורנו לא היה בן עשירים, ואת קיומו ברומא מימן אחיו חננאל. כדי לסייע לאחיו במימון ההוצאות, הוא שיעורים פרטיים במקצועות שבהם היה בקיא. הוא לימד יהודים ונוכרים, ומשכילים גויים ביקשו ממנו שילמד אותם עברית ודקדוק עברי. כשהרב ספורנו סיים את לימודי הרפואה, הוא הצטרף אל מאות הרופאים שלא מצאו פרנסה ברומא. אי לכך הוא נאלץ לנדוד מעיר לעיר, עד שקבע את מושבו בעיר האוניברסיטאית - בולוניה. בעיר זו יצא שמו למרחקים כמומחה לרפואה, וכאן זכה סוף סוף להתפרנס בכבוד.

לצד עיסוקו ברפואה התמסר הרב ספורנו לענייני הקהילה. הוא נתן שיעורי תורה, היה חבר בבית הדין של הקהילה ועמד בראש ישיבה. הוא גם השקיע מאמצים רבים בייסוד בית דפוס עברי בעירו.

[עריכה] חיבוריו

השכלתו הרחבה של ר' ספורנו ניכרת היטב בספרים שחיבר. בין חיבוריו:

• ספר דקדוק בעברית - שאותו הקדיש למושל אחת מערי איטליה.
• אור עמים - מתעסק בנושאים פילוסופיים, נכתב כדי שלא תשכח תורה מישראל, ולסתור דעות כוזבות על היהדות, רבי עובדיה תרגם אותו לעברית, והקדישו למלך צרפת.
• פירוש לפרקי אבות.
• ספר שו"ת בהלכה.
• החשוב מבין כל חיבוריו הוא הפירוש שכתב לתורה ולכמה ספרים בתנ"ך, הנקרא בפי כל "ספורנו".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הערך עובדיה ספורנו ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת - ערך 1.
• הערך עובדיה ספורנו ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת - ערך 2.
• חיים שיין, דיונו של ר' עובדיה ספורנו על ההשגחה, פורסם בפעמים, 20, תשמ"ד 1984, עמ' 77-87