פאנצר סימן 4
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאנצר סימן 4 | |
מידע כללי | |
מדינה מייצרת | גרמניה |
שנת ייצור | 1937 |
דגם קודם | פאנצר סימן 3 |
דגם עוקב | פאנצר סימן 5 (פנתר) |
מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
מידע טכני | |
אורך: | 6.63 מטר (כולל תותח) |
רוחב: | 2.88 מטר |
גובה: | 2.68 מטר |
משקל: | 23 טון (מוכן לקרב) |
מהירות: | 40 קמ"ש בכביש , 20 קמ"ש בשטח פתוח |
טווח פעולה: | 200 ק"מ |
חימוש עיקרי: | תותח 75 מ"מ |
חימוש משני: | 2 מקלעים מסוג מגל"ד |
מנוע: | בנזין, 300 כוח סוס |
עובי השריון: | עד 50 מ"מ |
צוות: | 5 |
פאנצר סימן 4 הוא טנק בינוני תוצרת גרמניה. טנק זה היה ל"סוס העבודה" של חיל השריון של הצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא שימש גם כבסיס לייצור כלי רכב משוריינים שונים, כגון: משחיתי טנקים, רכבי נ"מ, תומ"תים. בסך הכול יוצרו בשנים 1937-1945 כ-9,000 טנקים מהסוג הזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תכנונו של טנק פאנצר סימן 4 החל בשנת 1934, כאשר הצבא הגרמני הוציא מכרז לאספקת טנק בינוני. הדרישות לטנק כזה הוגדרו על ידי היינץ גודריאן, ממקימי חיל השריון בצבא הגרמני. לפי הגדרות אלו נדרש טנק אשר ישמש כרכב סיוע לחיל הרגלים בשדה הקרב. הטנק יהיה חייב להיות בעל תותח בקליבר גדול לירי של פגזים נפיצים לטווח קצר. משקל הטנק יהיה מוגבל ל-24 טון. לא נדרשה יכולת התמודדות מול טנקים. ארבע חברות ניגשו למכרז: קרופ (Krupp), ריינמטל (Rheinmetall) , דיימלר-בנץ (Daimler-Benz) ומאן (MAN). בשנת 1935, לאחר סדרת ניסויים, נבחר דגם הטנק שיוצר על ידי חברת קרופ. לפי תורת השריון הגרמנית, טנק פאנצר סימן 4 אמור לתת סיוע קרוב-טווח לחיל הרגלים, כאשר טנקי פאנצר סימן 3 מגינים עליהם מפני שריון האויב.
בשנת 1937 יוצרו 35 טנקים מדגם פאנצר סימן 4, סדרת הייצור הראשונה. טנקים מסדרת הייצור הזו השתתפו בפלישה לאוסטריה בשנת 1938. לקראת תחילת מלחמת העולם השנייה היו בצבא הגרמני 211 טנקים מהדגם הזה. בקרבות בפולין הם הופעלו גם בשיתוף עם טנקים מסוג פאנצר סימן 3 וגם עצמאית. הם התמודדו ללא קושי מול הטנקים הפולניים בשל היתרון בעובי השריון ובכוח האש שלהם. במהלך הפלישה נפגעו 76 טנקים מדגם פאנצר סימן 4, אך רק 19 מתוכם הושמדו כליל (בעיקר מאש תותחי נ"ט).
בפלישה לצרפת ב-1940 פאנצר סימן 4 נתקל ביריבים קשים יותר: הטנק הבריטי מטילדה סימן 2 והטנק הצרפתי Char B. בקרבות עם טנקים אלה ספג פאנצר סימן 4 אבידות - מבלי לגרום נזק זהה ליריביו - הפגזים שלו לא הצליחו לחדור את שריונם של הטנקים היריבים. נחיתות כוח האש של פאנצר סימן 4 מול הטנקים היריבים התגלתה במלואה בעת הפלישה לברית המועצות ב1941. מתוך 439 הטנקים מהדגם הזה שהיו לוורמאכט ביום הפלישה, 348 הושמדו כבר לקראת סוף 1941. מסיבות אלה הוחלף התותח הקצר KwK 37 L/24 (בעל אורך של 1.8 מטר) בתותח ארוך KwK 40 L/43 (בעל אורך של 3.2 מטר).
טנקים פאנצר סימן 4 השתתפו בכל הקרבות של מלחמת העולם השנייה (הן בחזית המזרחית והן במערב). חלק מהם, שנפלו שלל בידי הצבא האדום, הופעלו נגד הנאצים. טנקי פאנצר סימן 4 סופקו גם לבעלות בריתה של גרמניה - רומניה, הונגריה, פינלנד ואיטליה. 15 טנקים מדגם פאנצר סימן 4 נמכרו לטורקיה ו-20 ניתנו במתנה לספרד.
לאחר מלחמת העולם השנייה הועברו על ידי ברית המועצות כ-170 טנקים מהדגם הזה לצבא צ'כוסלובקיה, שם שירתו עד אמצע שנות ה-50.
בתחילת שנות ה-50 רכשה סוריה כמה עשרות טנקים כאלה מצרפת, ספרד וצ'כוסלובקיה. קציני הוורמאכט לשעבר נשכרו על ידי הסורים כדי ללמדם על אופן השימוש בטנקים. הסורים הפעילו את הטנקים בקרב על המים בשנת 1965 ובמהלך מלחמת ששת הימים. אחד מהם, שנפל שלל בידי צה"ל, מוצג כיום במוזיאון "יד לשריון" בלטרון.
[עריכה] דגמים
- פאנצר 4 A,B,C - דגמי טרום-ייצור מבצעי, 216 יוצרו בשנים 1937 - 1939 .
- פאנצר 4 D - הדגם המבצעי הראשון; בדגם זה עובי שריון הצד הוגדל ל-20 מ"מ. 229 טנקים מדגם זה יוצרו בשנים 1939 - 1940.
- פאנצר 4 E - בדגם זה עובי השריון בלוח הקדמי הועלה ל-30 מ"מ ובוצעו שיפורים קטנים. 223 טנקים מדגם זה יוצרו בשנים 1940 - 1941.
- פאנצר 4 F - דגם זה יוצר בשני תת-דגמים, F1 ו-F2; בתת-דגם F1 בוצעו שינויים בעובי השריון (בלוח הקדמי העובי הוגדל ל-50 מ"מ ובצד - עד 30 מ"מ), ובדגם F2 התותח הקצר (1.8 מטר) הוחלף בתותח ארוך (3.2 מטר). בשנים 1941 - 1942 יוצרו 462 תנקים מתת-דגם F1 ו-175 מתת-דגם F2.
- פאנצר 4 G - דגם זה לא היה שונה באופן מהותי מהדגם F2. בסך הכול 1687 טנקים מדגם זה יוצרו בשנים 1942 - 1943.
- פאנצר 4 H - הדגם הנפוץ ביותר (3774 יחידות יוצרו). בדגם זה עובי השריון הקדמי הועלה ל-80 מ"מ, התותח הוחלף בתותח ארוך יותר (3.6 מטר, לעומת 3.2 מטר בדגם הקודם) והותקנו לוחות פלדה להגנת הזחל מפני כדורי נ"ט.
- פאנצר 4 J - הדגם האחרון של טנק פאנצר סימן 4. בדגם זה הותקן מיכל דלק נוסף, דבר שאפשר להגדיל את טווח הפעולה של הטנק ל-320 ק"מ. 1758 טנקים מדגם זה יוצרו בשנים 1944 - 1945.
[עריכה] כלי רכב משוריינים על בסיס של פאנצר סימן 4
- מובלוואגן (Möbelwagen) - מערכת נ"מ מתנייעת . הרכב היה בעל צריח מקובע ופתוח, בו הותקן תותח נ"מ בקליבר של 37 מ"מ. בשל צורתו החיצונית כונה הרכב "מובלוואגן" (פירוש המילה בגרמנית :מוביל רהיטים). בסך הכול יוצרו כ 300 כלי רכב כאלה.
- וירבלוינד (Wirbelwind) - מערכת נ"מ מתנייעת . הרכב היה בעל צריח מסתובב, בו הותקנו 4 תותחי נ"מ בקליבר של 20 מ"מ. פירושו של שם הרכב בגרמנית - "רוח סערה". בסך הכול יוצרו כ 100 כלי רכב מסוג זה.
- אוסטוינד (Ostwind) - מערכת נ"מ מתנייעת. הרכב היה בעל צריח מסתובב, בו הותקן תותח נ"מ בקליבר של 37 מ"מ. פירושו של שם הרכב בגרמנית - "רוח מזרחית". בסך הכול יוצרו כ 40 כלי רכב מסוג זה.
- ברומבר (Brummbär) - תומ"ת , נשא תותח הוביצר בקליבר של 150 מ"מ. כ 300 כלי רכב מסוג זה נבנו בשנים 1943- 1945. פירוש שם הרכב בגרמנית- "דוב גריזלי".
- יאגדפאנצר סימן 4 (Jagdpanzer IV) - משחית טנקים. מעל ל 1000 כלי רכב מסוג זה נבנו בשנים 1944-1945.
- StuG IV - משחית טנקים
[עריכה] הערות
- הטבלה מתייחסת לפאנצר סימן 4 מדגם G .