פרשת קריקטורות מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דף העיתון שבו מוצגות הקריקטורות ושבו פורסמו לראשונה בעיתון הדני, שעורר את תחילת המהומות והמחאות שהתפשטו לרחבי העולם.

פרשת קריקטורות מוחמד הוא שמו של משבר ביחסי דנמרק עם העולם המוסלמי, שהחל בעקבות שתים-עשרה קריקטורות שבהן מצויר הנביא מוחמד, שהופיעו במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten) ב-30 בספטמבר 2005 (לאחר זמן מה הופיעו הקריקטורות במעל 20 עיתונים במדינות שונות, ביניהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט).

התגובות לפרסום הציורים היו מעל ומעבר למצופה והן התפשטו אל מעבר לדנמרק ויבשת אירופה בכלל; החל מאיומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות ועד לשריפת שגרירויות דנמרק והפגנות אלימות ברחבי העולם [1]. בנוסף, עוררה הפרשה דיונים ברחבי אירופה והעולם כולו באשר לגבולות חופש הביטוי וההתחשבות במיעוטים דתיים.

אף על פי שהקריקטורות פורסמו כבר בספטמבר 2005, המהומות והתגובות הסוערות לפרסום הקריקטורות החלו רק בחודשים ינואר ופברואר 2006, בעקבות פרסום הקריקטורות בעוד עיתונים. עד אז, המחאה הייתה שקטה יחסית.

בסך הכל, נהרגו למעלה מ-1,000 אנשים ברחבי העולם כתוצאה ממהומות הפרשה או מכוחות צבא ומשטרה שניסו להרגיע את ההפגנות.

[עריכה] הרקע לפרשה

סביר להניח, שלא רק הציורים כשלעצמם הם שגרמו להתפרצות ולזעם הגדול בעולם המוסלמי כנגד אירופה ודנמרק. קדם להם רקע של מתח וכעס בין שני הצדדים. כבר קודם לכן נכתב בעיתון זה ובעיתונים אחרים מאמרים היוצאים כנגד שמרנותם וקיצוניותם של המוסלמים, בין השאר בעקבות הרצחו של תיאו ון גוך על ידי מוסלמי, על רקע דיעות נוגדות לאסלאמיזציה.

בעקבות פיגועי הרכבת במדריד ופיגועי לונדון ביולי 2005 החלו רבים באירופה לחשוש מגל של טרור אסלאמי והקצנה של אוכלוסיות המהגרים המוסלמיות לעבר האסלאם הפונדמנטלי מבית אל קעידה והטאליבאן. על רקע זה חקקה ממשלת צרפת את חוק הרעלה, כדי להדגיש שהדמוקרטיה החילונית היא מעל כל דת ושלמוסלמים כדאי לנטוש את יהבם לחולל באירופה הפיכה מוסלמית.

ההתפרצות הסוערת ביותר של מתח זה בין המוסלמים לבין אירופה כולה ארעו באינתיפאדה הצרפתית, שיש שראו בה את יחסם של המוסלמים לאירופה, ואת השקפות עולמם השונות - המוסלמים השמרנים והאירופאים החילוניים.

יש להדגיש כי הנביא מוחמד הוא לב ליבו של האסלאם ופגיעה בו היא פגיעה בסלע קיומה של דת זו. הנביא מוחמד הוא סוג של טאבו והוא קודש הקודשים ועל כן הפגיעה בו מעוררת תגובות קשות כל כך בקרב המוסלמים בדנמרק, המהווים כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה.

[עריכה] הקריקטורות

בקריקטורות תואר הנביא במצבים מצחיקים ומשפילים, כשבאחד מהם אף נראה מוחמד מסתיר מטען חבלה מתחת לכובעו. במקור הובאו הציורים במדור הסאטירי, מלווים במאמרים על חופש הביטוי. בין השאר נכתב שם:

"החברה המודרנית והחילונית באירופה דחויה, לדעת כמה מוסלמים. הם דורשים תשומת לב, והתחשבות מיוחדת בצרכיהם. רצונם מנוגד לשלטון הדמוקרטי ולחופש הביטוי השורר בדנמרק. זה נכון שיש גבול, וצריך לנסות להתחשב במיעוטים דתיים ולא לפגוע ברגשותיהם ובקדושים שלהם, אולם כאן לא נעשית כל פגיעה... אנחנו, בפרסמנו כאן את הציורים האלו, רוצים להבהיר לכולם שבדנמרק לא הייתה ולא תהיה צנזורה והגבלת חופש הביטוי."

וכן נכתב על גבולות הצנזורה בתקשורת ובעולם המודרני.

הקריקטורות פורסמו בעקבות סיפורו של קוֹרה בלוטגן (Kåre Bluitgen) לפלמינג רוס (Flemming Rose), עורך התרבות של היילנדס-פוסטן, על כך שאינו מוצא מאייר שיאייר את ספר הילדים שכתב אודות מוחמד. המאיירים, כך על פי בלוטגן, סירבו לעשות זאת בשל החשש לחייהם מהקהילה המוסלמית. בעקבות זאת פנה רוס לאגודת המאיירים הדנית וביקש מחבריה איורים של הנביא והסכמה ששם המאייר יפורסם בעיתון. בסופו של דבר קיבל כ-12 איורים ממחברים שונים ופרסמם, וזאת למרות שעל פי האסלאם אין לתאר את מוחמד בצורה מוחשית, ואין לצייר או לפסל את פניו. למרות הכל, העיתון לא הסיר את הקריקטורות, והן עדיין מופיעות באתר העיתון. אחת מהקריקטורות אף יצאה כנגד יהודים.

תיאור האיורים:

מוחמד מוצג כנווד הרוכב על חמור.
על פניו של מוחמד מולבש חצי הסהר האיסלאמי.
נראה קריקטוריסט המנסה לצייר דבר מה, בעוד מוחמד מתקרב אליו באופן מאיים.
מוחמד לובש כובע או מצנפת ישנה ומוזרה, בשונה משאר האנשים.
מוחמד מוצג כמהגר לא רצוי, ולא כנביא.
הקריקטורה שהסעירה ביותר את המוסלמים - מוחמד מחביא פצצה או מטען חבלה מתחת לכובעו, והוא מוצג כפצצה מתקתקת.
מוחמד מוצג כמלאך נקי מכל חטא.
מוחמד עם סכין בידיו, כשלצדיו שתי נשים מוסלמיות העטויות בורקה שחורה.
מוחמד עומד על ענן בשמים ומחכה למחבלים מתאבדים.
חצי הסהר ומגן דוד מוצגים יחדיו, כשמתחתיהם מופיע שיר על עושק נשים וניצולן.
מוחמד כמחבל מתאבד בשמים יחד עם בודהה, ישו, ומשה. פוליטקאי דני ידוע מנסה לזהות את מוחמד, אך ללא הועיל.

[עריכה] התגובות לקריקטורות

תגובתו הרשמית של העיתון היא כי הקריקטורות הן בגבולות חופש הביטוי השורר בדנמרק. עם זאת מוסלמים רבים בדנמרק זעמו על הפרסום וכן מחו ויצאו להפגנות כנגד מערכת העיתון. מערכת העיתון מסרה שלפחות לשני קריקטוריסטים בעיתון נשלחו איומים ברצח. בעקבות כך, העיתון שיפר את מערכת האבטחה שלו. שגרירויותיהן של אחת-עשרה מדינות ערב דרשו פעולה כנגד העיתון מצד הממשלה הדנית.

בשלב זה נכנסה לתמונה קבוצה של אימאמים שמרנים בדנמרק, אשר נסעה, על פי העיתון גארדיאן [2], למצרים ולערב הסעודית עם תיק המכיל את שנים-עשר הציורים, ובנוסף שלושה ציורים ממקור לא ידוע, המתארים את מוחמד באופן מבזה במיוחד: באחד הוא נראה עם ראש חזיר, באחר הוא מתואר כפדופיל, ובשלישי נראה כלב מקיים יחסי מין עם מאמין מוסלמי. התמונות המזויפות הופצו במהירות ברחבי העולם המוסלמי באמצעות האינטרנט ובמסרונים.

ערב הסעודית ולוב החזירו את שגריריהן מדנמרק כמחאה על הקריקטורות ועל סרובו של העיתון להתנצל. חרם צרכנים גדול אורגן בכווית ובערב הסעודית על מוצרים מתוצרת דנמרק, והתפשט לאחר מכן למדינות ערב רבות אחרות. החרם נחל הצלחה גדולה, וגרם הפסדים של מאות מיליוני דולרים לחברות דניות וסקנדינביות. ארצות מוסלמיות אף ביקשו מהאו"ם לגנות את דנמרק על התקרית.

גם ברשות הפלסטינית נערכו הפגנות ואף נשרפו דגלי דנמרק [3], והג'יהאד האיסלאמי אף איים בחטיפת תיירים מסקנדינביה. ב-2 בפברואר מומשו האיומים, כשתייר גרמני נחטף בשכם, אך שוחרר לאחר זמן קצר, ואנשי טרור פלסטינים צרו על משרד האיחוד האירופי בעזה תוך כדי ירייה באוויר, בדרישת התנצלות (למרות שממשלת דנמרק כבר התנצלה) [4].

שריפת שגרירות דנמרק בדמשק, סוריה, על ידי מתפרעים ב-4 בפברואר 2006

ב-4 בפברואר 2006 הוצתו שגרירויות דנמרק ונורבגיה בדמשק על ידי אלפי מתפרעים. דווח שנעשה ניסיון גם להצית את שגרירות צרפת, אך הוא סוכל ברגע האחרון על ידי המשטרה הסורית. בעקבות האירועים הורתה דנמרק לכל אזרחיה לעזוב את סוריה מיד [5]. ב-5 בפברואר באותה שנה הוצתה שגרירות דנמרק בביירות.

מהומות כבדות ואלימות במיוחד ארעו גם באפגניסטן ומצרים. באפגניסטן, נורו מספר מפגינים על ידי המשטרה המקומית.

ב-5 בפברואר פורסם באתר הליגה הערבית של אירופה איור של אנה פרנק במיטה עם היטלר [6], במסגרת מה שהליגה כינתה "תרגיל בחופש הביטוי". בהקשר זה יש לציין כי מוסלמים רבים רואים את היהודים כחלק מכל פעילות אנטי-מוסלמית, ללא קשר להתרחשויות בפועל. בנוסף, עיתון איראני נפוץ יזם תחרות ציורי קריקטורות בנושא השואה, כמחאה על קריקטורות מוחמד [7], מה שמהווה חוליה נוספת במדיניות הכחשת השואה שאיראן נוקטת.

בתגובה ליוזמת איראן, הכריזה קבוצת ישראלים על התחרות הישראלית לקריקטורות אנטישמיות [8], שבה הורשו להשתתף רק ציירי קריקטורות יהודיים, במטרה להבליט את היחס השונה שניתן לקריקטורות פוגעניות בעולם היהודי לעומת העולם המוסלמי.

לאחר לחץ כבד, הסכים העיתון הדני להתנצלות חלקית והסביר שהוא מצר על הפגיעה במוסלמים, אך צריך להבין שאלו הקריטריונים לחופש הביטוי בדנמרק. למרות זאת, אף בדנמרק עצמה היו רבים שאמרו שלמרות עקרון חופש הביטוי ראוי היה להתנצל בפני הנפגעים מבלי לעורר פרשה כה גדולה היכולה אף להוביל למקרי טרור בתוך דנמרק, כגון פיגועי התאבדות.

בעקבות התגובות העזות ברחבי העולם המוסלמי כולו כנגד אירופה וסקנדינביה בכלל ודנמרק בפרט, פוטר לאחרונה אחד הקריקטוריסטים שציירו את הקריקטורות בעקבות סירובו העיקש להתנצל, אך המשבר עדיין היה רחוק מלהסתיים.

ב-19 בפברואר פרצו מהומות קשות בלוב עקב תמונתו של שר איטלקי שלבש חולצה ועליה קריקטורה של מוחמד. במהומות אלה נהרגו 10 מתפרעים מאש המשטרה הלובית, שניסתה למנוע מהם להצית את בניין השגרירות האיטלקית. השר, רוברטו קלדרולי, אולץ להתפטר. בניגריה נרצחו כ-15 נוצרים והוצתו מספר כנסיות במהומות של מוסלמים. [9]

בשלב מסוים שר המסחר של איראן קרא לשנות את השם של הדייניש ל"ורד של הנביא מוחמד".

לבסוף, כעבור כארבעה חודשים מאז תחילת המחאות, המהומות ברחבי העולם המוסלמי שככו, בין השאר בעקבות אירועים אחרים שהסעירו את העולם המוסלמי, כגון הפיגוע במסגד אל-עסכרייה. למרות זאת, גם בימים שלאחר מכן נמשכו המחאות, אך בצורה שקטה יותר. החרם שהונהג כנגד מוצרים דנים וסקנדינביים עדיין התקיים במדינות רבות, וחברות רבות נפגעו.

הפרשה הייתה לאבן דרך ביחסי הגומלין שבין העולם המוסלמי הדתי לבין המערב החילוני, וביטאה, בעיני רבים, את גל האיסלאם והקיצוניות ששוטף את אירופה כולה; גל שהתבטא, בין השאר, במתקפות טרור רבות וקיצוניות דתית.