קולוסיאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי.

הקולוסיאום הוא אמפיתיאטרון ענק שנבנה ברומא העתיקה לשם צפייה במופעי בידור בהם קרבות של גלדיאטורים ומופעים הכוללים ציד של בעלי חיים. הוא היה מסוגל לאכלס עד 45,000 צופים. על-פי ההערכות, 500,000 איש מצאו את מותם במופעים שנערכו בקולוסיאום. הקולוסיאום משמש כיום כאתר תיירות פופולרי ברומא ומהווה סמל לא רשמי של העיר.

[עריכה] ההיסטוריה של המבנה

בניית הקולוסיאום קשורה בנפילת משטרו של הקיסר נירון בשנת 68. נירון היה שנוא ביותר על הסנטורים והאצולה הרומאים שמיהרו להכחיד את זיכרו. הם הרסו את קומפלקס הארמונות שבנה שהיה ידוע בשם "ארמון הזהב" ובמקום בו עמדה הבריכה המלאכותית הגדולה שלו, החליטו להקים אמפיתיאטרון, להיטיב עם העם. את הבניה החל הקיסר אספסיאנוס. בנו, הקיסר טיטוס המשיך בבנייה, וזו הושלמה על-ידי אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס, בשנת 80 לספירה. יש המשערים שבין הבונים של הקולוסאום היו עבדים יהודים רבים שהובאו לאחר דיכוי המרד והחרבת הממלכה היהודית בארץ ישראל.

ההיסטוריון הרומי, דיו קסיוס מספר כי הקולוסיאום נחנך במאה ימים של קרבות מפוארים בהם נהרגו 9,000 בעלי חיים. שמו המקורי של המבנה היה "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium), על שם השושלת הפלאבית שתקופת שלטון בניה ברומא הוא נבנה. למרות זאת הבניין נודע דוקא בשם "הקולוסיאום" על שם פסל של נירון קיסר שעמד בסמוך והיה מהגדולים ביותר ברומא, בגובה של 40 מטרים ונקרא הקולוסוס של נירון, על שם הקולוסוס של רודוס אשר היה אחד משבעת פלאי העולם העתיק. בתקופה שהקולוסיאום נפתח שונה הפסל לדמותו של אל השמש. הפסל נבזז עם השנים אולם זיכרו נשאר בשם העממי של הבניין.

הקולוסיאום היה בשימוש שוטף עד שנת 217, שבה ניזוק כתוצאה משריפה שפרצה עקב מכת ברק. הוא שוקם בשנת 238, והמשיך לתפקד עד שהנצרות הביאה להפסקת הפעילות שהביאה לאובדן חיי אדם. המבנה המשיך לשמש לפעילויות אחרות, ובפרט ציד חיות, עד שנת 524. בשנת 847 ניזוק המבנה מרעידת אדמה, והוסב למבצר. עם השנים, הנצרות אימצה את המקום, כמו גם אתרים פאגניים אחרים, וכיום עורך במקום האפיפיור מיסה אחת לשנה בקפלה הממוקמת בצד הדרומי של המבנה.

כל השינויים הללו הזיקו לקולוסיאום וגרמו לו נזקים כבדים. רוב רובו של הקיר החיצוני התמוטט וכיום נשאר ממנו רק קטע אחד במלוא גובהו בכרבע מההיקף המקורי. כמו כן, נבזזו ממנו רוב האוצרות, כל הפסלים שעמדו בקשתות החיצוניות, המושבים שהיו עשויים שיש וציפוי השיש של העמודים ושל הקירות החיצוניים. אפילו הברזלים ששימשו לתמיכה בציפוי השיש נעקרו מהקירות תוך השארת חורים. רוב החומרים הללו שמשו לבניית מבנים ברומא. משערים שרצפת השיש ברבות מכנסיות העיר מקורה בקולוסיאום ובאתרים עתיקים אחרים. בעת החדשה נגרמו לבניין נזקים מהזעזועים של הרכבת התחתית שעוברת צמוד לקולוסיאום ומהמכוניות שחולפות בכבישים הרבים המקיפים אותו.

מבט מפנים הקולוסיאום לבמת המופעים (משוחזרת בצידה הקרוב).

[עריכה] המופעים

בבסיס המופעים של הקולוסיאום עמדה גישת ה"לחם ושעשועים" של האצולה הרומאית. לפי גישה זו על השלטון לספק לתושבים כמות בסיסית של לחם כדי שלא ירעבו ושעשועים בחינם. לכל אזרחי רומא היה כרטיס כניסה חינם למופעים. מקום הישיבה של האזרחים היה בהתאם למעמדם: במושבים התחתונים ישבו הסנאטורים, מעליהם ישבו הלוחמים, מעליהם המורים ולבסוף האזרחים הרגילים. את הנשים הושיבו במושבי העץ שהיו ממוקמים במעלה המבנה, מעל כל מושבי השיש של הגברים. לקיסר היה מעבר מיוחד וכיסא מיוחד ביציע הנמוך ביותר.

כשגלדיאטור מסוים הפסיד בקרב יכול היה לבקש את רחמי הקהל. במקרה והקהל הניף את מטפחותיו כלפי מעלה, הרי שהגלדיאטור המובס זכה בחייו, אולם אם הקהל סימן באגודלו כלפי מטה, על הגלדיאטור המנצח להרוג את יריבו.

מספר היסטוריונים נוצרים דתיים טוענים כי הקיסרים הרומאים היו משליכים נוצרים לתוך הזירה כדי להוציאם להורג בעצם על ידי חיות הטרף שהוצגו שם. אולם, אין עדות ממשית לכך שנוצרים נטרפו שם במיוחד בשל נצרותם.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולוסיאום