קריית חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בית יד לבנים, ברחוב אח"י אילת.

מרכז נגלר לתרבות, בשדרות בן צבי.

מודל מגדל המים ששכן במקום, בלב "גן המגדל", בשדרות בן צבי.

אנדרטה לנופלים במלחמת העצמאות, שתוכננה בשנת 1948 על־ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי-ויינראוב.

קריית חיים, מבחינה רשמית, מהווה שכונה של חיפה, אך היא ממוקמת בתוך גוש הקריות ובגודל אוכלוסייתה היא איננה נופלת מן הקריות האחרות. הקריה נקראת על־שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב ב-1933. "ועד קריית חיים", שהוא במקור אגודת מים, מתפקד כמינהלת מקומית כשבידיו כספים הנגבים מהתושבים באמצעות מס השקל לטובת העשרתם וחיזוקם בקריה. בקריית חיים מוקמו משרדי עיריית חיפה, ה"עירונית", שמתפקידה לתת שירותים זמינים וישירים של העיריה לטובת התושבים. 2006 ו-2007 מהווים שנתיים משמעותיות בתחילת פיתוחה של הקריה ובשדרוג תשתיותיה על ידי עיריית חיפה.

קריית חיים ממוקמת בין הים במערב, לבין שד' ההסתדרות (כביש עכו-חיפה) וקרית ביאליק במזרח, קריית מוצקין, קריית שמואל וקרית ים בצפון, ואזור התעשייה של מפרץ חיפה בדרום. לקריית חיים תחנת רכבת על מסילת חיפה-נהריה, המחלקת את קריית חיים לקריית חיים מזרחית, וקריית חיים מערבית.

הקשר בין קריית חיים לחיפה, מבחינת חיי התושבים, אינו שונה מזה של כל פרבר לעיר, ובפרט מזה של הקריות האחרות לחיפה, אך כדי לקרב את השרותים העירוניים אל התושבים הוקמו משרדים של עיריית חיפה בשדרות אח"י אילת.

ועד קריית חיים, שהוא למעשה אגודת מים, מתפקד כמינהלת מקומית של היישוב. בעבר, נסיון להקים בקריית חיים מועצה מקומית כחלק מעיריית חיפה במתכונת של ועד רובע עירוני לא צלח, בעיקר בשל הדומיננטיות של ועד קריית חיים בחיי התושבים.

למן שנות ה־70 התעוררו התושבים מדי פעם למאבק למען הפיכת הקריה לעצמאית, בשנית. כיום עומד בראש הוועד יצחק פיטרמן מתנועת איחוד, לאחר שרוב חברי הנהלת הוועד בחרו להדיח את יושב הראש הוותיק, גיורא פישר, אותו רשם האגודות המליץ להדיח מתפקידו בעקבות ניהול לא תקין של כספי האגודה.

[עריכה] היסטוריה

קריית חיים תוכננה בידי האדריכל ריכרד קאופמן וקמה בשנת 1933 כשכונת פועלים. השכונה תוכננה כמימוש רעיונות אוטופים סוציאליסטים עירוניים. מאפייני קריית חיים הסוציאליסטית היו הצרכניה - קואופרטיב מזון, אגודת המים, העזרה ההדדית, משקי העזר ועוד. הבתים בראשית ימי הקריה היו בנויים בצורה אחידה, עד שאחדים מתושבי הקריה הוותיקים מעידים כי היו מתבלבלים בין בתיהם לבתי השכנים.

עם קום המדינה סופחה קריית חיים לחיפה על מנת ליצור רוב יהודי בחיפה, אך נשארה שנים רבות 'קריית חיים האדומה' - שכונת פועלים המשתייכים לזרם השמאל הסוציאליסטי דאז. שריד לתקופה זו הוא בית מפלגת העבודה השוכן בקריית חיים המזרחית, אם כי כיום דפוסי ההצבעה של הקריה אינם שונים מהותית מאזורים אחרים בארץ. שנים רבות לא עברו מוניות בתוך קריית חיים, כפועל יוצא של מנטליות הפועלים של הקריה, אשר העדיפו את הנסיעה באוטובוס באופן מובהק.

[עריכה] קרית חיים המערבית

בעקבות העליות מצפון אפריקה נוצר צורך להרחיב את קריית חיים וכך קמה קריית חיים המערבית, וקריית חיים איבדה את צביונה המקורי, ובהדרגה איבדה גם את הדיונות שבין מסילת הברזל לים, שהיוו חלק נכבד מן ההוויי בקריה.

בצידה המערבי של הקרייה נמצא מעוזה הנוסטלגי של קבוצת הכדורגל הפועל חיפה, אצטדיון קריית חיים. היום האצטדיון משמש בעיקר למשחקי הליגה לנוער ולאימוני הקבוצה.

[עריכה] חינוך ותרבות

[עריכה] תנועות נוער

בקריית חיים קיים אחד מחשובי הסניפים של הנוער העובד והלומד. בשנות ה־90 של המאה העשרים היווה קן זה את הקן הגדול ביותר של הנוער העובד והלומד בארץ, פרט לקן בורוכוב בגבעתיים אשר היווה איחוד של שני קינים - איחוד ומאוחד. רבים ממקימי תנועת הבוגרים של הנוער העובד הם יוצאי קן קריית חיים, ובין הבוגרים רבים שעלו לגדולות: הרמטכ"ל משה יעלון, ראש עיריית חיפה לשעבר אלוף (מיל.) עמרם מצנע, ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי ועוד. בלוח הזיכרון של הקן מופיעה גם חנה סנש שהדריכה בקן. קן הנוער העובד והלומד בקריית חיים שכן עד ראשית שנות ה־2000 בחורשת אקליפטוסים נרחבת, אשר היוותה כר פורה למתקני שעשועים שהיו נבנים לקראת חג הפורים. בקרחת יער בחורשה, אל מול תחנת הרכבת הישנה, היו נערכים טקסי האש המסורתיים של ההשבעה. כאשר הורחבה תחנת הרכבת נסגר מתחם גדול סביבה, נכרתו עצים רבים בחורשה ושטחה הוסב למגרש חנייה. כמו כן, נסלל כביש דרך החורשה, העובר במנהרה מתחת למסילת הרכבת. התפתחויות אלו צמצמו את השטח העומד לרשות הקן ושינו את אופיו.

גם לתנועת השומר הצעיר קן בקריה, ואף הוא מחשובי הקנים בארץ. הקן ידוע בקריה בשל יום הזיכרון השנתי שנערך בו לזכר חללי צה"ל בוגרי הקן והקריה. כמו-כן ידוע הקן בשל פעולה פרובוקטיבית שנערכה בו בשנות השבעים: במהלך פעולה שרף אחד המדריכים את דגל ישראל, כדי להבהיר שלא הסמלים חשובים, אלא הרעיונות העומדים מאחוריהם.

[עריכה] בתי ספר

בקריה ארבעה בתי ספר יסודיים: "ארלוזורוב" ו"מגינים" בקריית חיים המזרחית ו"גורדון" ו"דגניה" בקריית חיים המערבית. בית ספר יסודי נוסף, "נתיבים", נסגר בראשית שנות האלפיים עקב הזדקנות האוכלוסייה המקומית. בקריה ישנן גם שתי חטיבות ביניים: שקד (המכונה הקמפוס הישן) ודגן (המכונה הקמפוס החדש), וחטיבה עליונה אחת הממוקמת צמוד לקמפוס שקד. שלוש החטיבות נקראות יחד "תיכון עירוני מקיף קריית חיים", ולעתים "קריית החינוך קריית חיים".

[עריכה] בידור

בקריה שוכן אחד התיאטראות הגדולים בארץ, תיאטרון הצפון (לשעבר "בית-העם") הנחשב לאחד התיאטראות הטובים בארץ. התיאטרון עצמו מכיל 24 שורות ויציע. לתיאטרון אין להקת בית, והוא מארח מופעים נבחרים מכל רחבי הארץ.

מעברו השני של התיאטרון שוכן "בית יד לבנים" לזכר נופלי הקרייה במערכות ישראל. בית יד לבנים מקיים בין השאר ערבי הרצאות למבוגרים.

בנוסף פועל בקריית חיים המזרחית גם מרכז תרבותי נוסף - בית נגלר, בו נערכים מופעי בידור, אך בדרך כלל מתמקד מוסד זה בבידור קל ובחוגים, ולא בהצגות. בבית נגלר נערכות גם הרצאות, כדוגמת הרצאות הבריאות של פורום רמב"ם.

בעבר פעלה בקריית חיים ספריה עירונית, ספרית בורוכוב, שנסגרה במהלך שנות התשעים. הספרים נתרמו למקומות שונים, ביניהם קן הנוער העובד והלומד.

נוסף לזאת, לאורך כל הרחוב הראשי "אח"י אילת", הוקמו במשך השנים האחרונות מסעדות ופאבים, אשר נהפכו עם הזמן לאזור בילוי מרכזי לתושבי המקום והאזור בכלל.