רב אחא בר יעקב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי. מתלמידי רב הונא[1]. היה מראשי היהודים שבעיר פפוניא[2]. בתלמוד מסופר עליו שהיה חסיד וחכם גדול[3]
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
רב אחא נהג הקפדה רבה בסדרי לימודיו, ומה שלא הספיק למוד ביום למד בלילה[4]. בתלמוד[5] מסופר על נס שקרה לו כששלח את בנו, רב יעקב, ללמוד אצל אביי. לאחר שהבן לא סיפק את רצון אביו, הלך רב אחא ללמוד במקומו. בעירו של אביי היה בית ששכן בו שד, שאם היו באים שני בני אדם - אפילו ביום - היה מזיקם. כיוון שידע אביי שרב אחא מלומד בניסים, ציווה על תושבי המקום שלא יתנו לו אכסניא. רב אחא נאלץ לישון באותו בית. קם עליו המזיק ונדמה לו כבעל שבעה ראשים, רב אחא התפלל, ועל כל כריעה שכרע בתפילתו נפל אחד מראשי המזיק.
בנו נקרא יעקב, ובן בתו נקרא יעקב[6]. אחותו נישאה לרב איקא, ובנה היה רב אחא בריה דרב איקא. רב אחא בר יעקב נפטר בעקבות עין הרע שנתנו בו חביריו, על כך שבפעם הראשונה שכתב ספר תורה נזדמן לו "אורכו כהקיפו"[7].
[עריכה] דברי תורתו שנזכרו בתלמוד
בהלכה:
- ברכות יג: "כיוון שכיוון לבו בפרק ראשון (של קריאת שמע) שוב אינו צריך (לכוון)".
- שבת ט: (דברים האסורים לפני מנחה) "לעולם בתספורת דידן, לכתחילה אמאי לא? גזרה שמא ישבר הזוג. ולא למרחץ, להזיע בעלמא, לכתחילה אמאי לא? שמא יתעלף. ולא לבורסקי, לעיוני בעלמא, לכתחילה אמאי לא? דילמא חזי פסידא בזבינא ומטריד. ולא לאכול, סעודה קטנה, לכתחילה אמאי לא? דלמא אתי לאמשוכי. ולא לדין, בתחילת דין, לכתחילה אמאי לא? דלמא חזי טעמא וסתר דינא."
- יומא צו: "והיום חמש, איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הני מילא היכא דחל יום הכיפורים להיות אחר השבת, דחלבי שבת קריבים ביום הכיפורים אבל בשבת לא, קא משמע לן."
- חולין לג. "מזמנים ישראל על בני מעיים ואין מזמנים גוי אבני מעיים".
- מנחות לג: לברך שלא עשני עבד, ולא שלא עשני בור.
באגדה:
- ברכות כז: "וחם השמש ונמס, איזוהי שעה שהשמש חם והצל צונן? הוי אומר בארבע שעות".
- ברכות מד: "כל הקרוב לנפש משיב את הנפש - אונקא (צוואר)".
- ברכות נט. (על רעידות האדמה) "דוחק [הקב"ה] את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי".
- שבת צו: מקושש - מעמר היה.
[עריכה] מקורות
- ^ יבמות סד:
- ^ חולין יז:
- ^ סוכה לח: ועירובין סג.
- ^ "יזיף ופרע" עירובין סה.
- ^ מסכת קידושין דף כט:
- ^ סוטה מט.
- ^ בבא בתרא יד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רב אחא בר יעקב, באנציקלופדיה "דעת".
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה, רבי יוסי, רבי יונה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה ורב יוסף - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא , רב אחא בר יעקב הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד , רב פפי הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא , רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): רב יימר, מר בר רב אשי, רפרם, רב אחא בריה דרבא הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבה תוספאה, רבינא האחרון בסורא; רבה יוסי בפומבדיתא וראשון הסבוראים |
