רבה תוספאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים. לפי דברי רב שרירא גאון באיגרתו, היה רבה תוספאה ראש ישיבת סורא אחרי מר בר רב אשי במשך כשש שנים, בשנים ד'רכ"ח-ד'רל"ד (467-474). מעורכי התלמוד.
בפשר הכינוי "תוספאה" כתב בעל "דורות הראשונים"[1], שבתקופתו היה התלמוד בגמר עריכתו והוא השתתף בעריכתו והוסיף עליו, ולכן כינוהו רבה תוספאה. טעם אחר שנזכר בעניין זה, שרבה תוספאה היה בקי בברייתות ובתוספתא, קובצי משניות שנשארו מחוץ לשישה סדרי משנה[2]. לדעת אפשטיין, סברות אלו בטעות יסודן, והוא נקרא 'תוספאה' על שם מקומו.
תוכן עניינים |
[עריכה] רבותיו ותלמידיו
רבה תוספאה היה תלמידו של רבינא הראשון (חברו של רב אשי), וחברו של רבינא האחרון[3].
תלמידיו היו ראשי תקופת הסבוראים. אחד מהם הוא רבה בר יוסף, שלפי אחת הדעות (ספר יוחסין) היה ראש הדור הראשון של הסבוראים ועמד בראש ישיבת סורא אחרי פטירת רבינא האחרון.
[עריכה] מתורתו
פסיקה מפורסמת שמובאת בשמו בתלמוד - שהכשיר ילד שנולד לאישה כ-12 חודש לאחר שבעלה הלך למדינת הים, ולא קבע שהוא ממזר ופסול לבוא בקהל[4].
הלכה נוספת שאמר היא, ש"אין זימון למפרע", ושלושה שאכלו לחם ואחד מהם הקדים ובירך ברכת המזון - שני חבריו יכולים לצרפו לזימון והם ייצאו בכך ידי חובתם, אך הוא לא ייצא ידי חובתו, שכבר בירך[5].
[עריכה] תקופתו
בניגוד לקודמיו, שפעלו בתקופה שקטה יחסית מצד הממלכה הפרסית ותושביה, שנשלטה על-ידי המלכים משושלת בית ססן, תקופתו של רבה תוספאה הייתה קשה ליהודים. תקופה זו התאפיינה ברדיפות כנגד היהודים, על ידי האמגושים (כהני דת פרסיים), שזכו בתמיכה במעלליהם מצד המלכים הסאסאניים. בתקופתו של רבה תוספאה שלט המלך פירוז[1], שנקרא בפי היהודים "פירוז רשיעא" (=הרשע). בין גזירותיו גזר על חטיפת ילדים מבית הוריהם וחינוכם כגויים.
בז' בטבת, שנת ד'ר"ל (470), נאסר ראש הגולה, הונא מר בר רב אשי, ועימו רבנא אמימר בר מר ינוקא ומשרשיא בר פקוד. הונא ראש הגולה ומשרשיא הוצאו להורג 11 יום אחר כך, בי"ח בטבת, ורב אמימר בר רב ינוקא הוצא להורג בחודש אדר של אותה שנה[6].
בשנת פטירתו, ד'דל"ד (474), הרסו הפרסים בתי מדרשות, וחטפו את ילדי היהודים לחנכם לחיות בדיני פרס[7]. על כיסאו של רבה תוספאה ישב רבינא האחרון, שלפי ראב"ד נפטר באותה שנה, ולפי רב שרירא גאון האריך ימים עוד 26 שנה (עד שנת ד'ר"ס - 499).
[עריכה] הערות ומקורות
- ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, מחוקרי סדר הדורות והזמנים, ה'תר"ז-ה'תרע"ד (1847-1914).
- ^ הרב עדין שטיינזלץ, התלמוד המבואר למסכת מועד קטן דף ד ע"א.
- ^ בבלי סוכה לב ע"א; יבמות עה ע"ב, מועד קטן ד ע"א.
- ^ בבלי, יבמות פ ע"ב.
- ^ בבלי, ברכות נ ע"א.
- ^ איגרת רב שרירא גאון.
- ^ "סדר תנאים ואמוראים", "סדר הדורות", על פי איגרת רב שרירא גאון.
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה, רבי יוסי, רבי יונה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה ורב יוסף - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא , רב אחא בר יעקב הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד , רב פפי הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא , רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): רב יימר, מר בר רב אשי, רפרם, רב אחא בריה דרבא הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבה תוספאה, רבינא האחרון בסורא; רבה יוסי בפומבדיתא וראשון הסבוראים |
