רוברט מוסיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוברט מוסיל (יש להגות מוזיל), (6 בנובמבר 1880 - 15 באפריל 1942) נולד בקלגנפורט שבאוסטריה, ונמנה על גדולי הסופרים האוסטרים, ובין החשובים שבסופרים המודרנים.

[עריכה] ביוגרפיה

מוסיל התגורר עם שני הוריו, אלפרד מוסיל (1846-1924) ואשתו הרמינה (1853-1924), שסבלה מיציבות רגשית מעורערת. יחד אתם התגורר היינריך רייטר (?-1856), מורה שאיתו ניהלה האם קשר רומנטי במשך כארבעים שנה. אביו של מוסיל היה מכונאי, ומונה ב-1891 לחבר במחלקת הנדסת מכונות באוניברסיטה הגרמנית הטכנית בברנו. הוא אף זכה לאצולה בירושה באימפריה האוסטרו-הונגרית, זמן קצר לפני קריסתה. לאחר התמוטטות עצבים שעברה עליו, החליטו הוריו של מוסיל לשלוח אותו לפנימייה צבאית באייזנשטט בין השנים 1892-1894, ולאחר מכן במאוריש-ביישקירכן בין השנים 1894-1897. בפנימיה הראשונה למד לפניו גם ריינר מריה רילקה, ושניהם תיעדו אותה ביצירתם כמקום מסוייט שהשפיע עליהם רבות. החוויות שאותן עבר בפנימיות השתקפו ברומן הראשון שלו, Die Verwirrungen des Zöglings Törless (נבוכותיו של החניך טרלס).

לאחר שסיים כצוער, למד מוסיל במכללה צבאית בווינה בסתיו של 1897, אך החליף במהרה את נושא לימודיו למכונאות, והחל לעזור לאביו במחלקתו בברנו. במהלך לימודיו ביקר מוסיל בתיאטראות ובגלריות, תוך קריאה מרובה של ספרי פילוסופיה וספרות; בעיקר אלו של ניטשה, דויסטויבסקי, ראלף וולדו אמרסון וארנסט מך. מוסיל סיים את לימודיו בתוך שלוש שנים, ובין 1902-1903 שימש עוזר ללא תשלום לפרופסור יוליוס קארל פון בך בשטוטגארט. בשנים הללו החל מוסיל לעבוד על ספרו הראשון, שאותו פרסם ב-1906.

כבר אז החל מוסיל למאוס במכונאות ובמגבלות שהטיל המקצוע על התפתחותו הרוחנית, ובמקום לפתוח בקריירה כמכונאי החל ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה ברלין (1903-1908) תחת שרביטו של הפרופסור הידוע קארל שטומפף. ב-1905 פגש מוסיל במרטה מרכובלדי (21 בינואר 1874 – 6 נובמבר 1880), שהייתה מבוגרת ממנו בשבע שנים. בפוגשו בה כבר היו לה שני ילדים, ובעברה התאלמנות ונישואים שניים.

ב-1909 סיים מוסיל לימודי דוקטורט, ופרופסור אלקסיוס מינונג הציע לו משרה באוניברסיטת גראץ, שלה סירב כדי להתמקד בכתיבה. שנתיים לאחר מכן פרסם מוסיל את ספרו Vereinigungen ("איחודים") שהכיל את הסיפורים Die Versuchung der stillen Veronika ו- Die Vollengung der Leibe. באותה שנה אף נשא את מרטה לאישה, וחדל לקבל תמיכה כלכלית ישירה ממשפחתו, לטובת משרה שאביו השיג עבורו כספרן באוניברסיטה הגרמנית הטכנית בווינה. מוסיל החזיק במשרה כשנתיים ולאחר מכן החל לעבוד כעורך בעיתון Die neue Rundschau, שם גם עיבד את מחזהו Die Schwärmer, שפורסם לבסוף ב-1921.

במלחמת העולם הראשונה שירת מוסיל כקצין בדרום טירול, ולאחר מכן רחוק מהסכנה במפקדה האוסטרית העליונה בבולצנו. ב-1916 חלף מוסיל בפראג, שם פגש בקפקא ובריינר מריה רילקה, שאת עבודותיהם העריך עד מאוד. לאחר שהסתיימה המלחמה, ואיתה הקיץ הקץ על האימפריה האוסטרו-הונגרית, חזר מוסיל חזר לחיים כסופר בווינה, שם פרסם ב-1924את ספרו Drei Frauen ( שלוש נשים).

ב-1930 וב-1932 הוציא מוסיל לאור את שני החלקים הראשונים של יצירת המופת שלו Der Mann ohne Eigenschaften (האיש ללא תכונות), המציגה את דעיכתה המוסרית והאינטלקטואלית של האימפריה האוסטרו-הונגרית דרך עיניו של אולריך, מתמטיקאי לשעבר שכשל בניהול קשרים עם העולם באופן שיאפשר לו לקבל "תכונות". עלילת הספר התרחשה בווינה ערב מלחמת עולם הראשונה. מוסיל לא סיים את הרומן הארוך, ומבין שלושה כרכים מתוכננים ראו אור רק שניים.

בשנות העשרים המוקדמות חי מוסיל בעיקר בברלין, תוך ביקורים מזדמנים בווינה, שם היה אורח קבוע בסלון "אויגניה שוורצוואלד". ב-1932 ייסד תומאס מאן את "עמותת רוברט מוסיל", וכאשר התבקש לציין ספר מודרני חשוב ובולט הכתיר נחרצות את "האיש ללא תכונות" כספר היאה לתואר. ארבע שנים לאחר מכן לקה מוסיל בהתקף הלב הראשון שלו.

את שנותיו האחרונות חי בצל הנאציזם ומלחמת העולם השנייה - בברלין בין 1931-1933, ומאוחר יותר כאשר סופחה אוסטריה לרייך השלישי ב-1938. עם סיפוחה עבר יחד עם אשתו היהודייה לשווייץ, שם הוא מת מהתקף לב נוסף בעיר גנף ב-15 באפריל 1942.

בהלווייתו נכחו רק שמונה אנשים, ושבע שנים לאחר מכן מתה גם אשתו. לאחר מותו כמעט נשכחו כתביו בארצות הדוברות גרמנית, ועבודותיו חזרו לתודעה רק בתחילת שנות החמישים עם פרסומם המחודש.

[עריכה] מיצירתו

• Die Verwirrungen des Zöglings Törleß (נבוכותיו של החניך טרלס, 1906), עובד מאוחר יותר לסרט Der junge Törless.
• Vereinigungen‏ (1911)
• Die Schwärmer‏ (1921)
• Vinzenz und die Freundin bedeutender Männer‏ (1924)
• Drei Frauen ( שלוש נשים, 1924)
• Nachlaß zu Lebzeiten ‏ (1936)
• Über die Dummheit‏ (1937)
• Der Mann ohne Eigenschaften (האיש ללא תכונות; 1930, 1933, 1943, פורסם בשני כרכים)