רוזלין זוסמן יאלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוזלין זוסמן יאלו (Rosalyn Sussman Yalow) (נולדה 19 ביולי 1921), היא פיזיקאית רפואית אמריקאית יהודיה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1977 על פיתוח שיטת הרדיואימיונואסיי (radioimmunoassay) (ר"ת RIA).
יאלו נולדה בעיר ניו יורק להוריה שמעון וקלרה זוסמן. אמה היגרה כילדה לארצות הברית מגרמניה ואביה יליד ניו יורק, שניהם היו בעלי השכלה יסודית בלבד ולא סיימו לימודי תיכון. בשנת 1941 סיימה את קולג' האנטר, מכללה לנשים בלבד, שם החלה להתעניין בתחום הפיזיקה. לקראת סיום לימודיה, משלא האמינה כי תצליח להתקבל ללימודים מתקדמים ולקבל מלגה בתחום הפיזיקה, בגלל היותה אישה (ואף יהודיה), היא החלה לעבוד כמזכירה למיכאל היידלברגר, ביוכימאי בולט באוניברסיטת קולומביה. כך קיוותה שתוכל להיכנס ללימודים מתקדמים. אולם זמן קצר לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון היא קיבלה הצעה להיות עוזרת הוראה בפיזיקה באוניברסיטת אילינוי. זאת, כיוון שעקב פרוץ מלחמת העולם השניה גויסו רוב הגברים לצבא והאוניברסיטה העדיפה להעניק מלגות לימודים לנשים, תחת סגירת שערי האוניברסיטה. רוזלין זוסמן (כשם נעוריה), הייתה התלמידה האישה היחידה בפקולטה להנדסה ובה 400 אנשי סגל והתלמידה הראשונה בפקולטה מאז שנת 1917. היא התחתנה עם חבר לספסל הלימודים, אהרן יאלו בשנת 1943 וקיבלה תואר דוקטור בפיזיקה גרעינית בשנת 1945.
לאחר סיום לימודיה יאלו חזרה לניו יורק והחלה ללמד פיזיקה בהאנטר קולג', שם למדה. בשנת 1947 החלה לעבוד בבית החולים לחיילים משוחררים בברונקס, ניו יורק ועזרה להקים את שירות האיזוטופים של בית החולים. שם שיתפה פעולה עם הרופא סולומון ברסון כדי לפתח את ה-RIA, שיטה לאיתור איזוטופי, המשמשת לבדוק קיומם של נוגדנים וחומרים ביולוגיים אחרים בדם, בכמויות זעירות, ללא צורך בלקיחת דגימה ביולוגית. במקור, הבדיקה שימשה לקביעת רמות האינסולין בחולי סכרת. מאז יושמה שיטה זו לבדיקת מאות חומרים אחרים, כולל הורמונים, ויטמינים ואנזימים. יאלו וברסון, אשר שיתפו פעולה במחקר משך 22 שנה, סירבו לרשום פטנט על הטכניקה שפיתחו.
בשנת 1976 הייתה יאלו לאישה הראשונה שקיבלה את פרס לסקר. שנה לאחר מכן קיבלה את פרס נובל יחד עם רוג'ר גילמין ואנדריו ויקטור שלי. ברסון הלך לעולמו בשנת 1972 ולכן לא חלק בפרס. בשנת 1988 הוענקה ליאלו המדליה הלאומית למדעים.
