רמשטיין (להקה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמשטיין (Rammstein) היא להקה גרמנית שקמה ב 1994. לסגנון המוזיקה שלהם הם קוראים "Tanzmetal" (דאנס-מטאל), המשלב בתוכו אלמנטים של הבי מטאל, אינדסטריאל מטאל ומוזיקה אלקטרונית. רוב שיריהם מבוצעים בגרמנית בלבד.
תוכן עניינים |
[עריכה] הלהקה
הלהקה לקחה את שמה בצורה בלתי ישירה מהעיירה רמשטיין (Ramstein) שנמצאת בגרמניה המערבית, באתר זה אירע אסון התצוגה האווירית ברמשטיין ב-1988. "שיר החותמת" של הלהקה הנקרא "Rammstein" נועד על מנת להנציח את אותו האסון אשר אירע בבסיס חיל האוויר רמשטיין. אות ה-m הנוספת בשם הלהקה הופך את שמה לאיל ניגוח בתירגום מילולי, שם המאפיין את סגנון המלל של הלהקה.
למרות ששיריהם אינם באנגלית, הלהקה נהנתה מהצלחה אדירה מחוץ לגרמניה, ועם האלבום "Reise, Reise" (2004), הלהקה הוכתרה כלהקה הגרמנית הכי טובה בכל הזמנים.
כל חברי הלהקה באים ממזרח גרמניה לשעבר, בייחוד מזרח ברלין ושוורין (Schwerin) והם:
- Richard Kruspe-Bernstein|Richard Z. Kruspe-Bernstein (ריכרד קרוספה-ברנשטיין) גיטרה
- Paul Landers (פאול לאנדרס) גיטרה
- Till Lindemann (טיל לינדמן) סולן
- Oliver Riedel (אוליבר רידל) גיטרת בס
- Christoph "Doom" Schneider (כריסטוף שניידר) תופים
- Christian "Flake" Lorenz (כריסטיאן לורנץ) קלידים
רידל, שניידר וקרוספ-ברנשטיין היו המייסדים המקוריים של רמשטיין, שהוקמה לאחר ניסיון להלחין מוזיקה המושפעת מאמריקה עם להקה מערב ברלין הנקראת Orgasm Death Gimmicks. קרוספ-ברנשטיין ניסח זאת "הבנתי שזה מאוד חשוב לעשות מוזיקה ולגרום לה 'להתאים' לשפה שלך, משהו שלא עשיתי בעבר. חזרתי לגרמניה ואמרתי 'זה' הזמן לעשות מוזיקה אותנטית באמת. התחלתי פרויקט שנקרא רמשטיין ולנסות לעשות מוזיקה גרמנית באמת." הוא הזמין את טיל לינדמן, בזמנו המתופף של First Arsch, על מנת להצטרף לפרויקט בתור סולן. הארבעה נרשמו לתחרות ללהקות חדשות וזכו. בכך משכו את תשומת ליבו של פול לאנדרס, שהכיר אותם והחליט לבסוף להצטרף ללהקה. "פלייק" לורנץ (Flake Lorenz) היה החבר האחרון שהצטרף; הוא ניגן עם לאנדרס כבר קודם לכן בלהקה Feeling B . אלבומם הראשון יצא שנה אחר-כך.
[עריכה] מילים וסגנון
למרות שאי אפשר להגיד שרמשטיין נצמדת לסגנון מסוים של מוזיקה, לעתים קרובות הם מתוארים כלהקת אינדסטריאל מטאל כמו-כן לעתים קרובות הם משוייכים עם סגנון ההבי מטאל (Heavy Metal) ורוק כבד (Hard Rock). למרות דימויים הברוטאלי הם מראים גם הומור במילות שיריהם. לדוגמה בשיר Rein Raus (פנימה החוצה – בתירגום חופשי) יש ציניות טהורה ובשיר ""Zwitter ("דו-מיני") שהוא טייק ביזארי על נרקיסיזם
- כשהאחרים חיפשו בנות
- אני כבר יכולתי להפרות את עצמי
בדומה, השיר Amerika מכיל ציניות רבה:
- We're all living in Amerika (כולנו חיים באמריקה)
- Amerika ist wunderbar ... (אמריקה נפלאה)
- We're all living in Amerika (כולנו חיים באמריקה)
- Coca-Cola, Wonderbra! (קוקה קולה, חזיית-פלא)
וכמו כן בשורות האחרונות:
- We're all living in Amerika (כולנו חיים באמריקה)
- Coca-Cola, sometimes war (קוקה קולה, לפעמים מלחמה)
שיריהם הראו השפעות בלתי מצופות; "Du Hast" (דו האסט) הוא מחזה על נדרי נישואים גרמניים, בעוד "Dalai Lama" (דאלי למה) הוא אימוץ של יצירה מפורסמת של Johann Wolfgang von Goethe (יוהן וולפגנג וון גוטה).
הלהקה כמעט תמיד שרה בגרמנית. כשנשאלה מדוע אוליבר רידל ענה: "השפה הגרמנית מתאימה להבי מטאל. אולי צרפתית היא שפת האהבה אבל גרמנית היא שפת הכעס." (Sunday Herald Sun (מלבורן, אוסטרליה) 24 אוקטובר 2004)
סגנונה של רמשטיין נוטה לסחוף תגובות והערות רבות, חלקן מזלזלות: Jam Showbiz (אפריל 2001) תיאר את "Mutter" בתור "מוזיקה שגם תפלוש לפולניה",
New Zealand's Southland Times (דצמבר 1999) אמר כי "קולו התת-קולי" של טיל לינדמן "יבריח את האיכרים לאסמים שלהם ויגרום להם למסמר את הדלתות אחריהם", כשהניו-יורק טיימס (New-York Times) (ינואר 2005) ציין כי על הבמה "אדון לינדמן השרה אווירה כל כך ברוטלית שנראה כי הוא עומד לקפוץ לקהל, לתפוס מעריץ, ולנגוס לו את הראש."
למרות כל הביקורות השליליות משכה רמשטיין גם ביקורות טובות על מילותיהם החדשניות (אומרים כי קורט קוביין היה מעריץ שלהם) וסגנונם הבלתי-מתפשר.
[עריכה] הופעות בסרטים ווידאו
בתוך כמה שנים בלבד מתחילת הקריירה שלהם בתור להקה, רמשטיין תפסה את תשומת ליבה של הוליווד בעקבות ההופעות המפוצצות שלה והמוזיקה האנרגטית. הבמאים דייוויד לינץ' (David Lynch) ורוב כהן (Rob Cohaen) מתגלים כמעריצים שרופים במיוחד כאשר מסבירים מדוע 10 הדקות הראשונות של סרטם xXx מתרחשות בקונצרט של רמשטיין בפראג, כהן אמר:
": נראה לי שזה היה ב-1997" הלכתי בהמבורג כשנקלעתי להופעה שלהם [של רמשטיין] כאשר הם רדפו אחד אחרי השני עם דילדו שמשפריצים פודינג, אפקטי האש וכל זה, זו להקה מטורפת. הם מאוד תיאטרלים ומלהיבים אבל המוזיקה שלהם מאד, מאוד טובה וגרמנית היא מאוד מעניינת במונחים של העלאת אנרגיה."תאריכי הופעות רמשטיין בסרטים:
| שנה | סרט | שיר |
| 1997 | Mortal Kombat: Annihilation | Engel |
| Lost Highway | Rammstein, Heirate Mich | |
| Wing Commander | Eifersucht | |
| 1999 | The Matrix | Du Hast (ללא קרדיט) |
| 2001 | How High | Du Hast |
| 2002 | Resident Evil | Halleluja |
| xXx | Feuer Frei (ביצוע חיי בסרט) | |
| Lilya 4-ever | Mein Herz Brennt | |
| 2004 | Resident Evil: Apocalypse | Mein Teil |
| 2005 | Elektra | Du Hast |
[עריכה] הופעות
רמשטיין השיגה את התהילה המיוחדת שלה בזכות ההופעות המעולות שלה על הבמה שכוללות שימוש נרחב בפירוטכניקה אשר גם העניקו לה את המוטו של מעריציה: "להקות אחרות מנגנות, רמשטיין שורפים!". החום כל כך גבוה שלעתים אנשים מפונים מן ההופעות בעקבות תשישות חום והפיגומים זורחים בצבע אדום-חם מפגיעות כדורי אש. מגוון זה של פירוטכניקה נראה בהופעותיהם האחרונות, שכללו חפצים כמו "מסיכות ליקופודיום" ("Lycopodium Masks"), "אלומות אש", "שביטים" "ופגיעות מרגמה" ("Mortar Hits"). בהופעותיהם הישנות:
- חברי הלהקה לבשו מסיכות להביור מיוחדות על הפנים ("מסיכות ליקופודיום") בזמן שניגנו.
- טיל לינדמן שר שיר שלם כאשר הוא עולה בלהבות (היום הוא משתמש בשני להביורים שקשורים זרוע.
- מעשי סאדו מזוייפים ושימוש בדילדואים שמשפריצים פודינג.
- מקלות תיפוף, תופים, מיקרופונים ומגפיים מתפוצצים.
- פלייק לורנז נצלה בקדרת-ענק באמצעות להביור שהחזיק לינדמן.
- טילים שוגרו על חוטים שהנחו אותם מעל לקהל.
- חברי הלהקה שטו על הקהל בסירות גומי מתנפחות ומשוטים.
ההופעות של רמשטיין השתכללו מאוד מאלו לפני 10 שנים, אז הם רק שפכו נפט מסביב לבמה והציתו אותו. לאחר כמה תאונות מצערות בהתחלה הלהקה שכרה מקצוענים שיטפלו בפירו-טכניקה. כיום לינדמן עצמו הוא פירו-טכנאי מוסמך.
התלבושות של הלהקה חייזריות למדי, בסיבוב ההופעות האחרון "Reise, Reise" הם לבשו מדי צבא מוסווים וקסדות מתכת, כשביצעו את "Mutter" (אמא) הלהקה דבקה לסגנון האלבום וירדה לבמה מרחם ענק כשהם לובשים חיתולים.בשנת 1998 רמשטיין שיתפו פעולה עם קורן,לימפ ביזקיט,orgy,אייס קיוב,אינקובוס בFamily Values Tour.
על פי קרוספ-ברנסטיין, הטירוף כל הבמה הוא מתוכנן לגמרי (המוטו של רמשטיין על-פי שניידר הוא: "תעשה את הדבר שלך. ותעשה אותו מעבר למידה!"). המטרה היא לתפוס את תשומת הלב של האנשים ולכייף באותו זמן: "אתה צריך להבין ש 99% מהאנשים לא מבינים את המילים של השירים, אז אתה חייב לבוא עם משהו שישאיר את הדרמה בהופעה. אנחנו חייבים לעשות משהו. אנחנו אוהבים הופעות ולשחק עם אש. יש לנו חוש הומור. אנחנו צוחקים עליו; אנחנו מכייפים... אבל אנחנו לא Spinal Tap (להקה). אנחנו לוקחים את המוזיקה ואת המילים ברצינות. זה שילוב של הומור, תיאטרון והתרבות המזרח גרמנית שלנו, אתם יודעים ?" (The Grand Rapids Press 22 ליולי, 1999)
[עריכה] אלבומים
עד עתה לרמשטיין 5 אלבומי סטודיו באורך מלא:
Herzeleid (1995) [הרזלייד], Sehnsucht (1997) [זנזוכט], Mutter (2001) [מוּטר] Reise, Reise (2004) [רייזה, רייזה] Rosenrot (2005) [רוזנרוט] . למרות שכשהרזלייד יצא הוא התקבל בברכה, זנזוכט נחשב לאלובם הפריצה של הלהקה. האלבום הבא אחריו מוטר היה חוויה טעונה בקשיים בשביל הלהקה, שכמעט התפרקה כתוצאה מהמתחים שנוצרו, אך המחלוקות יושבו בזמן שרמשטיין הפיקו את (Reise Reise)
[עריכה] גרסאות כיסוי (קאבר)
השירים של רמשטיין כוסו על ידי מספר להקות, אחת מהן היא ה- Pet Shop Boys שהוציאו גרסת כיסוי לשיר Mein Teil. יותר יוצא דופן הוא המלחין הגרמני טורסטן ראש (Torsten Rasch) אשר הפיק מחזור אופרה קלאסי תחת השם Mein Herz Brennt, אשר בוסס על האלבום Mutter.
[עריכה] מחלוקות
רמשטיין לא התביישה ובמשך השנים יצרה מספר מחלוקות אשר משכו אחריהן גינויים מצד פעילים שונים. ההופעה על הבמה זיכתה אותם בלילה בכלא ביוני 1999 לאחר שנעשה שימוש בדילדו במהלך ההופעה במסצ'וסטס. כמו-כן בחזרה בגרמניה הלהקה התמודדה עם אישומים חוזרים ונשנים בנוגע לפאשיזם בעקבות התמונות האפלות והמיליטריזם אשר מופיעות בהופעותיהם, וכוללות שימוש בתמציות מסרט תעמולה שצולם על ידי לני ריפנשטאהל בקליפ לשיר Stripped.
רמשטיין דחו טענות אלו ואחרות על הסף כאשר הם טוענים כי אין להם קשר לפוליטיקה. השיר Links 2 3 4 נכתב בתגובה לטענות אלו. לפי קרוספ-ברנסטיין, משמעותו היא, "'הלב שלי פועם בשמאל שתים, שלוש, ארבע.' זה פשוט. אם אתה רוצה לשים אותנו בקטגוריה פוליטית, אנחנו בצד השמאלי, וזו הסיבה שעשינו את השיר הזה." (The Grand Rapids Press, 22 ליולי, 2001.)
באפריל 1999, הסתמן כי אריק האריס ודילן קלבולד (Eric Harris and Dylan Klebold) – שני הבנים אשר ביצעו את הטבח בתיכון קולומביין היו מעריצים של רמשטיין והצהירו כי זו אחת הלהקות האהובות עליהם. בלהקה הוטחה ביקורת כבדה מצד הימין ומקבוצות נוצריות בארצות-הברית, שטענו (בין דברים אחרים) שה-r המתגלגלת של טיל לינדמן היא חיקוי של הגייתו של אדולף היטלר. בתגובה הלהקה פירסמה את ההצהרות הבאות:
- " חברי רמשטיין מביעים את תנחומיהם לכל אלו שהושפעו מן הטרגדיה האחרונה בדנוור. הם רוצים להבהיר שמילות שיריהם לא מכילות מסרים פוליטיים או תוכן שהייה יכול להביא להתנהגות כזו (של הנערים). בנוסף, לחברי הלהקה ילדים משלהם, שאותם חברי הלהקה שואפים לחנך לערכים בריאים ונגד אלימות."
בעקבות התוצאות הטראגיות של אסון בית הספר בבסלן שברוסיה אשר אירע בספטמבר 2004, הרשויות הרוסיות טענו שהחוטפים "האזינו ללהקת המטאל רמשטיין במערכות סטריאו אישיות במהלך המצור וזאת על-מנת לשמור על עירנות וחדות". [1] הטענה עצמה לא אושרה וידוע כי הרשויות הרוסיות חוששות שרמשטיין גורמת "בלתי יציבות" בנושאים מסוימים ברוסיה. הופעה של רמשטיין במוסקבה אשר תוכננה ל 19 ביולי, 2002 בוטלה עקב פחדים שהיא תמשוך גלוחי ראש.
באוקטובר 2004, הווידיאו של Mein Teil יצר ביקורת רבה בגרמניה כאשר שוחרר. הוא לוקח בצורה קומית ואפלה את נקודת המבט הקניבליסטית של ארמין מייוס (Armin Meiwes אשר קבע פגישה עם אדם באינטרנט- הרג אותו ואכל אותו) כאשר חברי הלהקה נראים קשורים ברצועה על ידי טרנסווסטייט ומתגלגלים בבוץ. המחלוקת לא הפסיקה (ואולי אפילו עזרה) והסינגל טיפס לראש המצעדים הגרמניים.
עקב היותה להקה גרמנית נשאלים חברי הלהקה לעתים תכופות האם יש להם קשר לנאציזם, בתגובה הם טוענים כי אין להם כל קשר אל המשטר וכי הם שואפים להופיע בעתיד בישראל. פרט נוסף שרבים לא יודעים הוא שגיטריסט הלהקה, ריכרד קרוספה-ברנשטיין נשוי לאשה יהודית.
נקודת המבט של הלהקה על עצמה: "אנחנו אוהבים להיות על גבול הטעם הרע," על פי פול לאנדרס, כאשר פלייק מעיר: "השניות במחלוקת היא כיף, כמו לגנוב פרי אסור. אבל היא משרתת מטרה. אנחנו אוהבים שהקהל נאבק עם המוזיקה שלנו, ואנשים נהיו יותר פתוחים לרעיונות." (The Times 29 ליאנואר, 2005)
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומי סטודיו
- Herzeleid (1995) (כאב-לב)
- Sehnsucht (1997) (השתוקקות)
- Mutter (2001) (אמא)
- Reise, Reise (2004) (קום, קום. (בשפה הגרמנית המודרנית הפועל הזה נחשב לא מתאים, אך ההתייחסות היא לשפת הימאים אשר עדיין משתמשים בפועל במשמעותו הגרמנית העתיקה))
- Rosenrot (2005) (ורד אדום)
[עריכה] קליפים
- Du Riechst so Gut (את מריחה כל כך טוב)
- Seemann (מלח)
- Rammstein
- Engel (מלאך)
- Du Hast (יש לך/אתה שונא באנגלית: You Have\You Hate)
- Du Riechst so Gut '98 (את מריחה כל כך טוב)
- Stripped (מופשט)
- Sonne (שמש)
- Links 2-3-4 (שמאל 2-3-4)
- Ich Will (אני רוצה)
- Mutter (אמא)
- Feuer Frei! ("אש חופשיה", כמו הפקודה לירי "אש", או באנגלית: Fire at will)
- Mein Teil (החלק שלי(בסלנג-הפין שלי))
- Amerika (אמריקה)
- Ohne Dich (בלעדייך)
- Keine Lust (אין חשק.../לא בא לי...)
- Benzin (בנזין)
- Rosenrot (ורד אדום)
- Mann Gegen Mann (גבר נגד גבר)
[עריכה] סרטי וידאו / DVD
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ראיון עם רמשטיין ב-Ynet
- Rammstein.com האתר הרשמי (אנגלית)
- Rammstein.de האתר הרשמי (גרמנית)
- Herzeleid.com תרגומים באנגלית לשירים
- Rammstein.ru רמשטיין (רוסית)
