Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שארטרז - ויקיפדיה

שארטרז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שארטרז - Chartreuse

סוג משקה אלכוהולי
אחוז אלכוהול {{{אחוז}}}
אישור {{{אישור}}}
יצרן המסדר הקארטוזיאני
מפיץ {{{מפיץ}}}
ארץ מוצא צרפת
מועד הכנה ראשוני המאה ה-17
הפסקת הכנה {{{הפסקת הכנה}}}
צבע ירוק, צהוב
טעם {{{טעם}}}
משתנים {{{משתנים}}}
מוצרים קשורים {{{קשורים}}}

שארטרזצרפתית: Chartreuse) הינו ליקר על בסיס המיוצר בצרפת מיין מזוקק ומתובל ב-130 סוגי עשבים לערך. הליקר נקרא על שם מנזר "גראנד שארטרז" (אשר נקרא על שם הרי שארטרז, האזור בצרפת בו ממוקם המנזר), בו הוא מיוצר על ידי נזירים מהמסדר הקארטוזיאני.

תוכן עניינים

[עריכה] סוגים

לליקר ישנם שני סוגים עיקריים: ירוק וצהוב. ההבדל ביניהם הוא כמשתמע - בצבע, אך גם במידת האלכוהול בנפח. בעוד שבשארטרז הירוק ישנם 55 אחוזי אלכוהול, הצהוב, אשר מקבל את צבעו מתבלין הזעפרן, מכיל 40 או 43 אחוזים "בלבד" והוא בעל ארומה וטעם מעודן ומתוק יותר.

סוגים אחרים של הליקר הם שארטרז VEP- אשר מיוצר באותם תהליכים ותרכובות כמו הליקר המקורי, אך בנוסף הוא מיושן בחביות עץ אלון אשר מעניקות לו איכות מיוחדת. סוג זה קיים הן בצבע ירוק והן בצבע צהוב. כמו כן ישנו סוג בשם "שיקוי הצמחים של הגראנד שארטרז" (Elixir Végétal de la Grande-Chartreuse), למעשה השיקוי המקורי, אשר מיוצר מ-130 סוגי עשבים ארומטיים ורפואיים, שיחדיו יוצרים ליקר חזק (בעל 71 אחוזי אלכוהול בנפח) ומאוד "אפקטיבי".

[עריכה] היסטוריה

על פי המסורת, הליקר הומצא לראשונה בשנת 1605, כאשר המרשל של הארטילריה של המלך הנרי הרביעי, פרנסואה חניבעל ד'אסטרה, הביא לנזירים הקארטוזיאנים באזור פריז שבצרפת מתכון של "שיקוי לחיים ארוכים". משקה זה היה חזק ביותר ובעל 71 אחוזי אלכוהול בנפח. המתכון הגיע לבסוף להנהגת המסדר, במנזר גראנד שארטרז בהרים שמצפון לעיר גרנובל. אז החל ייצור השארטרז. בשנת 1737, לאחר שנים של שיפור ופיתוח, שופר המתכון על ידי האח ז'רום מובק והוחל בייצור נרחב יותר. הליקר נהיה פופולרי במהירות, ובשנת 1764 הנזירים עיצבו אותו למוצר חדש ומעודן יותר, בעל 55 אחוזי אלכוהול "בלבד" - שארטרז ירוק. בשנת 1793, במהלך המהפכה הצרפתית, גורשו הנזירים מצרפת והדבר הוביל להפסקת הייצור של המשקה. מספר שנים לאחר מכן הם הורשו לחזור למנזר. האגדה מספרת, שעד שנת 1838 ייצרו הנזירים מן המשקה רק עבור עצמם. בשנה זו עצרו למנוחה במנזר פרשים של הצבא הצרפתי, טעמו מן המשקה והוציאו את שמו לתהילה. באותו זמן פותחה גרסה מתוקה ומעודנת יותר יותר של המשקה - שארטרז צהוב. בשנת 1903 גורשו הנזירים שוב, וכל רכושם, כולל המנזר, הולאם על ידי הממשלה.

עם זאת, הנזירים לא קפאו על שמריהם, וכאשר מצאו מקום מפלט בספרד, הם התחילו לייצר את הליקר שם, על פי המתכון הסודי שהביאו. ההבדל היחיד היה בתווית נוספת על הבקבוק אשר ציינה כי הוא "יוצר בספרד על ידי האבות הקארטוזיאנים".

באותו זמן, ניסתה הממשלה הצרפתית לייצר את המשקה שוב ושוב על פי המתכון. התוצאה הייתה הרת אסון. ב-1927 פשטה חברת הייצור של המשקה את הרגל. קבוצה של אנשי עסקים מקומיים מווארון (Voiron) שבאזור הרי שארטרז קנתה את מניות החברה במחיר אפסי והעניקה אותן במתנה לנזירים הקארטוזיאנים בספרד.

יחד עם המניות שברשותם, שבו הנזירים לצרפת והחלו שנית בייצור המשקה במושבו המקורי. למרות שעל פי החוק הצרפתי הם נחשבו לשוהים בלתי חוקיים, כאשר מפולת בוץ החריבה את המזקקה ב-1935, שלחה הממשלה הצרפתית מהנדסים צבאיים לבנות את המזקקה מחדש בווארון, היכן שהייתה גישה לפסי רכב על מנת לאפשר את ההפצה של המשקה ביתר קלות. לאחר מלחמת העולם השנייה, העניקה הממשלה מחדש לנזירים את אזרחותם.

כיום מיוצר המשקה מתערובת עשבים אשר נעשית על ידי שלושה נזירים במנזר בווארון. משקאות אלכוהוליים אחרים מיוצרים גם הם במנזר זה. המתכונים המדויקים של הסוגים השונים הינם סוד מסחרי. עם זאת, ניתן להבחין באזוב כמרכיב עיקרי במשקה.

[עריכה] קוקטיילים

בליקר ייחודי זה נעשה שימוש על פי רוב בקוקטיילים ובבישול, אולם ניתן להגישו גם בצורתו ה"נקייה", בכוסות ליקר.

חלק מן הקוקטיילים המומלצים מובאים להלן.

מוס שארטרז: חלק אחד של שארטרז ירוק בתוך כוס שוקו חם
שארטרז תפוזים: חלק אחד שארטרז ירוק, 6 חלקים מיץ תפוזים, קרח
הלטאה הצורחת: 2 חלקים שארטרז ירוק, חלק אחד טקילה, הרבה קרח
שאטל: חלק אחד שארטרז צהוב, חלק אחד ויסקי סינגל מאלט, להגיש עם קרח

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu