שינטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שִינְטוֹ (ביפנית: 神道) הוא הכינוי לדת הקדומה של יפן. במרכז הדת נמצאת הסגידה לקאמי - אלים פשוטים, רוחות טבע או אפילו סתם "נוכחות רוחנית".

חלק מהקאמי מהווים רוח של מקום או חפץ בעוד אחרים יכולים להיות בעלי משמעות אלוהית גדולה יותר כמו למשל אמאטראסו - אלת השמש.

המילה שינטו היא למעשה שילוב של שתי מילים בסינית (神道 - שן-דאו) שמשמעותן המילולית הוא "נתיב אלוהי" (וגם "נתיב האלוהים") כך שמשמעותה של המילה ביפנית הינה "דרך הקאמי".

לאחר מלחמת העולם השניה איבדה השינטו ממעמדה כדת הלאומית. עקרונות הדת, דבר שהיה בולט בתרבות היפנית לפני המלחמה ובמהלכה, כבר כמעט ואינו מתקיים וחלק ממנהגיה הפכו לפעולות יומיומיות בחברה כמו למשל מנהג האומיקוג'י. .

תוכן עניינים 1 מנהגי ועקרונות השינטו 1.1 חיים שלאחר המוות 1.2 ארבע ההצהרות 1.3 חטא וזוהמה 1.4 טיהור 1.5 מקדשים 1.6 אלים 1.7 אֶמַה 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] מנהגי ועקרונות השינטו

[עריכה] חיים שלאחר המוות

שלא כמו דתות רבות אחרות, אין צורך להצהיר על עצם אמונתך בשינטו כדי להיות שינטואיסט. כאשר ילד נולד ביפן, המקדש הקרוב למקום מגוריו מוסיף את שמו של הילד ומכריז עליו כ"אוּגִ'יקוֹ" - מילולית "שם ילד". לאחר המוות ה"אוג'יקו" נהיה "אוּגִ'יגאמי" - מילולית "שם קאמי". כל אחד יכול לבחור להוסיף את שמו לרשימות נוספות ובכך להיות רשום בשני מקומות. הוספת שמות לרשימה יכולה להעשות ללא הסכמת הנרשם, וללא קשר לאמונה הדתית של האדם הרשום. בכל מקרה, אין ההרשמה אלא ברכת "ברוך הבא" של הקאמי המקומי לרך הנולד בנוסף להבטחה לצרופו לפנתאון הקאמי לאחר מותו. ילדים הנפטרים לפני הוספה לרשימה נקראים "מיזוּקוֹ" כלומר "ילד מים" אשר נחשבים למביאי מזל רע. לרוב מתבצעת סגידה למיזוקו, הנעשית במקדשים מיוחדים, כאשר כוונתה להסיר מהמיזוקו את הכעס והעצבות. מקדשים מסוג זה נהיו פופולרים ביפן לאחר שהשתרש שם הרגל ההפלה המלאכותית.

בגלל שהשינטו חיה בצוותא עם הבודהיזם מעל אלף שנים, קשה מאוד להפריד בין יחסן לחיים. אחדים יאמרו שבעוד הבודהיזם יוצרת ציפיה לגלגול החיים הבא ולסיום שרשרת הגלגולים, השינטו מייחסת חשיבות רבה יותר לחיים העכשויים ולמיצויים. למרות ההבדל בהשקפות העולם בין הדתות, רוב היפנים אינם טורחים להבדיל ביניהן ופשוט מקיימים את שתיהן, כך סביר למצוא אנשים החיים כשינטואיסטים אך הלווייתם נערכת באופן בודהיסטי. למעשה, ההשקפות השונות של הדתות על החיים שלאחר המוות נתפסות כמשלימות אחת את השנייה.

[עריכה] ארבע ההצהרות

למרות שלשינטו אין ציוויים מיוחדים למעט "לחיות חיים פשוטים ובהרמוניה עם הטבע והאנשים" ישנן "ארבע הצהרות" שמהוות את רוח השינטו:

• מסורת ומשפחה: המשפחה נתפסת כמכניזם הראשי שבו משתמרות המסורות. החגיגות החשובות ביותר הן הלידה והנישואים.
• אהבת הטבע: הטבע הינו מקודש. להיות בקשר קרוב לטבע משמעותו להיות בקשר טוב עם הקאמי.
• נקיון פיזי: מאמיני השינטו מתרחצים, רוחצים את ידיהם ושוטפים את פיהם בתדירות גבוהה.
• "מָאטסוּרִי": פסטיבל בו נערכת סגידה לכבוד הקאמי.

[עריכה] חטא וזוהמה

דת השינטו אינה דוגלת בקיומם של מעשים שהם חטאים בפני עצמם. למרות שמעשים מסוימים יוצרים סוג של זוהמה טקסית, לרוב הזוהמה "תנוקה" רק כדי להשקיט את נפשו של האדם ולהביא לו מזל טוב ולא כי יש פגם בלהיות "מזוהם". מעשי טעות ורוע נקראים ביפנית "קֵגַארֶה"-מילולית: "לכלוך", וההפך מהם הם "קיאוֹמֶה"-מילולית: "טוהרה". ימים רגילים נקראים "קֶה" ("יום") וימי חג "הַארֶה" ("שמשי" או "טוב"). הרג כלשהוא למחיה צריך להעשות תוך סגידה והוקרת לקיחת החיים כדי לקיים אחרים והוא צריך להעשות במידה המינימלית האפשרית. הרג למטרות רווח עצמי נחשב לפגיעה גסה בכבוד הן של ההורג והן של ההרוג. ביפן המודרנית נשמר עדיין מקום של כבוד לחשיבותם של ה"אָיאַטסוּ" ברכות וקטעים טקסיים קצרים הנאמרים בעיקר להודיה לזולת.

[עריכה] טיהור

טקסי הטיהור מהוים חלק חיוני בדת השינטו. הם נועדו לפיוסם של הקאמי, למשל כאשר מתעורר צורך להזיז מקדש ממקום למקום. טקסים מסוג זה אומצו ביפן גם לחיים המודרניים. בשנת 1969 לדוגמה, נערך טקס להרגעת הקאמי לפני שיגורה של אפולו 11 לחלל. בניינים חדשים ואפילו מכוניות זוכות לטקסי טיהור שכאלה כחלק מתהליך הייצור שלהן. טיהורים אישיים יתבצעו על ידי מים: עמידה תחת מפל מים או טבילה בשפך נהר. סוג נוסף של היטהרות הוא המנעות, כלומר טאבו שהוטל על אדם או מקום. לדוגמה, נשים שרצו להשאר טהורות לא יכלו לטפס להר פוג'י עד לשנת 1868. נוהג נוסף שדעך עם השנים היה המנעות משימוש במילים כמו "חתך" בחתונות ולידות, ואף המנעות מקיום טקסים כאלה בסמוך לשכול במשפחה.

[עריכה] מקדשים

הסגידה לקאמי מתבצעת במקדשים פומביים (למרות שסגידה במקדש קטן בבית מקובלת גם היא). ניתן גם לסגוד לאנשים או חפצים שעדיין קיימים. רוב מקדשי השינטו הינם בניינים קטנים וצנועים בסגנון יפני טיפוסי, כאשר לרוב בפתחם נמצא הטוֹרִיי - השער היפני המפורסם, שנועד לחצוץ בין העולם בו חיים האנשים לבין העולם בו חיים הקאמי. לרוב מוצבים משני צידי השער פסלי חיות משמר כהגנה על הכניסה. כיום ישנם יותר מ100,000 מקדשי שינטו פעילים ביפן.

[עריכה] אלים

האלה הנסגדת ביותר מכל הקאמי היא אמאטראסו - אלת השמש. אולם, לרוב אין פניה ישירה לאלה או בקשה לעזרה ממנה ספציפית. בתוך המקדש האלה תסומן לרוב על ידי מראה ותו לא. המשתקף במראה הוא התגלמותה של האלה בכל. עד למלחמת העולם השנייה, האמינו היפנים שה"טֶנוֹ" (הקיסר) הוא צאצאה של אלת השמש ואביהם של כל היפנים, מה שלמעשה הופך אותו ל"קאמי עלי אדמות" ("איקיגאמי"). מעמד אלוהי זה בוסס בתקופת מייג'י אך לא הפריע לשליטים צבאיים (שוגון) לשלוט בפועל במדינה, בעוד הקיסר הוא השליט הרשמי. למרות הכרזתו של הקיסר הירוהיטו על ביטול מעמדו האלוהי בעקבות לחץ אמריקאי ב1946 , נשארה המשפחה הקיסרית מעורבת ביותר בטקסי השינטו המאחדים את האומה.

[עריכה] אֶמַה

בימי הביניים, אנשים אמידים היו מעניקים סוסים כמחווה למקדשים, בעיקר כאשר הם היו מעוניינים לבקש בקשה מהקאמי של המקדש (נצחון במלחמה למשל). למחוות קטנות יותר, השתרש מנהג בו מגישים תמונה של סוס הנקראת אמה. מנהג זה פופולרי מאוד גם בימינו. המבקרים במקדש רוכשים תחריטי עץ המתארים סוסים (כיום גם דברים אחרים כמו נחשים, חצים ואפילו פורטרט של תומס אדיסון), כותבים על התחריט בקשה ותולים אותו במקדש. במקרים מסוימים, אם המשאלה מתגשמת, תולים אמה נוספת כהוקרת תודה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שינטו, באתר האגודה לידידות ולשכת המסחר ישראל-יפן

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שינטו