שלמה מולכו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלמה מולכו (1500 - 1532) היה מקובל שעסק בגאולת ישראל, בעל יומרות משיחיות שהכזיבו.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
[עריכה] ראשית חייו: ילדות, נעורים והמנוסה לסלוניקי
הוא נולד בשם דייגו פירס בליסבון, פורטוגל למשפחת אנוסים. בצעירותו שימש כמזכיר המלך מנואל הראשון, עד להופעתו של דוד הראובני בחצר המלוכה בשנת 1525. בעקבות פגישה זו שב ליהדות, עיברת את שמו ואף מל עצמו במו ידיו. עקב זעזועו של המלך ממעשה זה נמלט מולכו לסלוניקי, שם בא במגע עם רבי יוסף טיטאצ'ק, וככל הנראה התקרב לחוג של מקובלים הקשורים ליצירתו של בעל 'ספר המשיב'. שם כנראה גם נפגש עם רבי יוסף קארו, שעליו השפיע עמוקות.
[עריכה] מולכו כמקובל
עד מהרה צלל מולכו בנבכי הקבלה ופרסם חיבורים חשובים בתחום, שבחלקם אף חישב את הקץ, דהיינו זמן ביאת המשיח. ככל הידוע לנו השתמש מולכו בחזיונות שנגלו לו, וכן בטכניקות של שאלת חלום, על מנת לפרש את התורה ולחשב את הקץ.
הוא העלה כמה תאריכים כשלבים לגאולה, ובהם שנת 1532, אותה שנה שבה הועלה על המוקד. גם שנת 1530 ושנת 1535 נובאו ככאלה. את שנת 1540 ראה מולכו כשנת הגאולה הסופית. שנה זו נקבעה גם על ידי מקובלים אחרים, כדוגמת רבי אברהם אבולעפיה והמחבר האלמוני של "ספר כף הקטורת".
ידיעותיו ביהדות בכלל, ובתורת הקבלה בפרט, הדהימו את בני דורו שכן עד לא מכבר היה אנוס, ללא ידיעות רבות בתורה ובקבלה. המקובל רבי אברהם יגל כתב על מולכו: "והוא לא ידע ספר, והיה דורש ברבים דברים עתיקין, סודות מקבלה...וכתב בספר קצת מדבריו להיות לעד מחכמתו אשר קנה כהרף עין, עין לא ראתה".
ועוד נכתב על מולכו על ידי אחד המקובלים מבני דורו: "כי מצאנו רשום בכתב אמת ואין גם אחד יכחיש בזה איך החסיד מולכו ז"ל, בפתע פתאום, נחה עליו רוח חכמה זאת דהיינו הקבלה, ולא נודע מאין בא לו, כי אם דמן שמיא פתחו ליבו כפתחו של אולם".
ר' חיים ויטל העיד עליו בספרו שערי קדושה כי עסק בקבלה מעשית, וזה לשונו: "וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם".
[עריכה] פעולותיו
התעסקותו של מולכו בקבלה מעשית נועדה להחיש את גאולת ישראל. עיקר פעילותו התבטא בהפצת בשורות משיחיות על ידי דרשות שנשא באיטליה. אסונות שהתרחשו באותה העת נראו כאילו נחזו על ידו, ותהילתו גדלה. יחד עם דוד הראובני עסק באקטיביזם משיחי ופוליטי כשהחל לראות עצמו כמשיח, הכריז על "קץ מלכות אדום" ועל גאולת ישראל בכוח צבאי. מולכו ודוד הראובני אף הגדילו לעשות כשביקרו בחצרות מלוכה ובמעונו של האפיפיור קלמנס השביעי, על מנת לשכנעם להקים צבא אנוסים מבני הקהילות היהודיות כדי להלחם באימפריה העות'מאנית, וכך לשחרר את ארץ ישראל מעולה של זו.
בהליכתו של מולכו אל הותיקן יש סממנים משיחיים מובהקים, וככל הנראה נעשתה פעולה זו כאקט קבלי שנועד "לשבר את הקליפות". כמו כן, מעיד מעשה זה על תודעה עצמית משיחית, שכן בויכוח ברצלונה הכריז הרמב"ן כי בעת קץ הימים יבוא המשיח בציווי השם אל שליט היהודים, ובזה רמז אל האפיפיור, וידרוש ממנו כשם שדרש משה רבנו מפרעה בסוד מה שהיה הוא שיהיה: "שלח את עמי, ויעבדוני". אקט זה נעשה בין היתר גם על ידי רבי אברהם אבולעפיה בשנת 1270, ועל ידי נתן העזתי באמצע המאה ה-17. למרבה ההפתעה נוצר קשר מיוחד במינו בין מולכו לאפיפיור, כנראה בשל העובדה שהאפיפיור ייחס למולכו יכולות מיסטיות נבואיות. כשיצא מולכו מרומא היה ברשותו אישור מיוחד מהאפיפיור עצמו לדרוש ולהדפיס דרשות משלו, ובלבד שלא ישאו אופי אנטי-נוצרי. דבר זה בא לידי ביטוי בהמנעותו של מולכו מלפרש חלקים מכתבי הקודש, כמו ספר דניאל שבו כמוסים סודות מובהקים של קץ הימים, ובכך נמנע מאמירת דברים חריפים כנגד הנצרות.
[עריכה] סוף ימיו
האינקוויזיציה ברומא דנה את מולכו למוות בשל שיבתו ליהדות, אך הוא ניצל בהתערבות האפיפיור. בסופו של דבר נתפסו מולכו ודוד הראובני ברגנסבורג על ידי קרל החמישי. ראובני הוגלה לספרד, שם כנראה מצא את מותו, ומולכו הועלה על המוקד במנטובה שבאיטליה. על פי המסורת, מילותיו האחרונות על המוקד, כאשר ניתנה לו האפשרות להתנצר ובכך להציל את חייו, היו: "על אשר התהלכתי בדת ההיא (הנצרות בתחילת ימיו) לבי מר וזועף, ועתה כטוב בעיניכם תעשו ונפשי תשוב אל בית אביה בנעוריה כי טוב אז מעתה".
לקורות חייו של שלמה מולכו הייתה השפעה ניכרת על מחבר השולחן ערוך, רבי יוסף קארו, אשר בת הקול שנגלתה אליו, "המגיד", הבטיחה לו שיזכה במוות על קידוש השם כמו "שלמה בחירי". אל מוות כזה השתוקק רבי יוסף קארו שאמר על מולכו: "מי יתן מותי כמוך".
[עריכה] משיח שקר?
בשאלת משיחיותו של מולכו חלוקים בדעותיהם החוקרים של ימינו. אלו הגורסים שמולכו ראה עצמו כמשיח רואים את הסבת שם משפחתו למולכו כרמז לשאיפות מלוכניות כדוגמת מלך המשיח, אך בעיקר מביאים כראיה את חישובי הקץ שלו, ודרשותיו שבהם הוא רומז לכאורה על משיחותו.
לעומתם, יש חוקרים שסבורים כי מולכו לא ראה את עצמו כמשיח, אלא היה דמות טראגית שהקדימה את זמנה: הרעיון של גאולת ישראל בכוח צבאי ופוליטי התגבש כמה מאות שנים מאוחר יותר, אך בזמנו של מולכו נראה רעיון זה מופרך והזוי.
בחקר דמותו של מולכו נתקלו החוקרים בקשיים מסוימים. היטיב לנסח זאת ד"ר ש. ברנשטיין, בדבריו:
- "במאורעות הפלא של שלמה מולכו...עושה ההיסטוגרפיה קפיצה משונה, היא עוברת ישר מן ההיסטוריה אל האגדה. במקום להתרכז על תעודות ועובדות...היא מעמידה במרכז עולם דמיוני ומרחף באוויר...היא בונה את עליותיה על שמועות ואגדות שאת מקור מוצאן קשה אפילו לשער."
[עריכה] חיבוריו
- ספר המפואר - קובץ דרשות על דרך הסוד אשר דרש בקהילות שונות באיטליה, מרביתן עוסקות בביאת המשיח וגאולת ישראל, נדפס לראשונה עוד בחיי המחבר בסלוניקי 1527.
- חית הקנה - קובץ דרשות שנגלו למחבר מתוך חזיונות על עניינים שונים על דרך הסוד.
- שושנת המלך - קובץ שירים.
- השיר 'שרש ישי' מתוך "שושנת המלך":
-
- שרש ישי עומד לנס,
נדחי ישראל יכנס,
יקבץ ויהיו לנס
בחוצות ירושלים.
- שרש ישי עומד לנס,
-
- לכו ונעלה ציון,
עשה המלך אפריון
על כל הארץ עליון,
תוככי ירושלים.
- לכו ונעלה ציון,
-
- מלאה הארץ דעה
ממעיני הידיעה;
גיא ינשא, הר וגבעה:
"בנויה ירושלים"!
- מלאה הארץ דעה
-
- הנה מלכך צדיק נושע
הוא גואל לשבי פשע.
בימים ההם תיוושע
יהודה וירושלים.
- הנה מלכך צדיק נושע
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שלמה מולכו כמאגיקון, משה אידל.
- משיחיות ומיסטיקה, משה אידל.
- הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, רבקה ש"ץ אופנהיימר.
- השפעת הספרות הגנוסטית על ספר המפואר של שלמה מולכו, רבקה ש"ץ אופנהיימר.
- שלמה מולכו, א.א קבק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האידיאה המשיחית של שלמה מולכו מאמר מקיף באתר דעת.
