תנאי ליפשיץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונקציה ממשית מקיימת את תנאי ליפשיץ (Lipschitz condition) אם קיים קבוע המקיים: לכל בתחום הגדרת הפונקציה . התנאי קרוי על-שם המתמטיקאי הגרמני רודולף ליפשיץ.
ניתן להכליל את תנאי ליפשיץ גם עבור פונקציה על מרחב מטרי כלשהו, כלומר כל מרחב שבו מוגדר מושג המרחק. יהיו מרחבים מטריים, ותהי . נאמר שהפונקציה מקיימת את תנאי ליפשיץ אם קיים קבוע כך שלכל מתקיים כאשר הן המטריקות המתאימות.
[עריכה] הערות
- פונקציה המקיימת את תנאי ליפשיץ היא רציפה במידה שווה. ההפך לא נכון: לדוגמה, הפונקציה רציפה במידה שווה בקטע , אך אינה מקיימת את תנאי ליפשיץ שם.
- ממשפט הערך הממוצע של לגראנז' נובע כי פונקציה גזירה בעלת נגזרת חסומה מקיימת את תנאי ליפשיץ. ההפך אינו נכון: פונקציה המקיימת את תנאי ליפשיץ אינה חייבת להיות גזירה. לדוגמה מקיימת את תנאי ליפשיץ אך אינה גזירה ב-.
- במקרה המיוחד שבו נקראת הפונקציה העתקה מכווצת (שכן היא מקטינה את התחום עליו היא פועלת). בפונקציות מסוג זה עוסק משפט נקודת השבת של בנך.
- לפונקציות שמקיימות את תנאי ליפשיץ חשיבות גדולה במשפט הקיום והיחידות של פתרון למשוואות דיפרנציאליות רגילות.
- פונקציה המקיימת את תנאי ליפשיץ היא בעלת השתנות חסומה.