תקופת האבן התיכונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פרה היסטוריה | |||
| תקופת האבן | תקופת האבן הקדומה | הפלאוליתית הקדומה |
|
| הפלאוליתית תיכונה |
|||
| הפלאוליתית המאוחרת |
|||
| תקופת האבן התיכונה | התקופה האפיפלאוליתית | ||
| התקופה קדם נאוליתית | |||
| תקופת האבן החדשה | |||
| תקופת המתכות | תקופת הנחושת | ||
| תקופת הברונזה | |||
| תקופת הברזל | |||
תקופת האבן התיכונה (או התקופה המסוליתית) (או התקופה האפיפליאולית) זו תקופה בעידן תקופת האבן. התקופה ממוקמת בין תקופת האבן הקדומה לתקופת האבן החדשה. תקופת האבן התיכונה החלה עם סוף עידן הקרח הפליסטוקני לפני כ-10,000 שנים, והסתיימה עם כניסת החקלאות, כניסה שהתרחשה בזמנים שונים באזורים גאוגרפיים שונים. האנשים בתקופת האבן התיכונה היו היו עדיין חברת לקט-צייד. חלק מהאנשים התאפיינו בכלי מתקדמים העשוים מחלמיש וצור, הם יצרו בלהבים הידועים בשם מיקרולית (microliths). מיקרוליטים אלה היו מונחים בתוך עץ. התרבות הומינידים בתקופה זו התאפיינה בעיקר בחיי נוודות.
תוכן עניינים |
[עריכה] התקופה המסוליתית
התקופה המסוליתית Mesolithic (ביוונית: mesos = אמצע lithos = אבן או תקופת האבן התיכונה) מושג זה משמש להגדרת אזורים שהתרחשו בהם שינויים סביבתיים משמעותיים יותר עם סיום תקופת הקרח האחרונה הידוע בשם האלפיני שלו וירם (Würm). באזורים אלה הייתה תקופת אבן תיכונה בולטת יותר, שנמשכה אלפי שנים. בצפון אירופה, למשל, חברות אנושיות הצליחו להתקיים היטב על בסיס אספקת מזון עשירה שהגיעה מהביצות שנוצרו בשל האקלים החם יותר. תנאים מעין אלה יצרו דפוסי התנהגות ייחודיים שנשתמרו בעדויות חומריות, כמו התרבות המגלמוסית. תנאים אלה גם עכבו את הופעת תקופת האבן החדשה באירופה הצפונית עד כדי שנת 4000 לפנה"ס. באירופה של תקופה זו יש רק מתי-מעט שרידים, בעיקר ערימת פסולת שהצטברו במשך השנים. באזורים מיוערים של העולם. בתקופה זו נמצאו העדויות הראשונות לבירוא יערות, למרות שכריתת יערות של ממש החלה רק עם תקופת האבן החדשה, אז נדרשו שטחים גדולים יותר לצורך חקלאות. כתוצאה מן האמור עיקר העיסוק בתקופה זו יעשה באזורים שלא נפגעו מתקופת הקרח האחרונה במזרח התיכון ואפריקה. באזורים אלה נקראה התקופה התקופה האפיפליאוליטית.
[עריכה] התקופה האפיפליאוליטית
התקופה האפיפליאוליטית Epipaleolithic (ביוונית: epi = אחרי pale = ישן,קדום lithos = אבן או אחרי תקופת האבן הקדומה) הינו מושג המשמש להגדרת אזורים בהם פגיעת הקרח הייתה שולית. אלו אזורים שתקופת האבן התיכונה הייתה קצרה ולא מוגדרת היטב. אזורים אלו שלא נפגעו מתקופת הקרח כמו למשל המזרח הקרוב, החלו לעסוק בחקלאות כבר בסוף עידן הקרח. באזורים אלו ניתן למצוא ישובי קבע זמן רב לפני האזורים השייכים לתרבות המזוליתית. לדוגמה, התרבות הנאטופית בה נמצאו ישובי קבע.
[עריכה] הפיזור האנושי
הפיזור האנושי בשל תקופת הקרח הלך והצטמצם. כאשר אירופה הקפואה למשל הייתה כמעט ריקה מנוכחות אנושית. אזורים רבים באירופה היו נטושים עד לפני 4000 שנים לפנה"ס. לעומת זאת אזורים צחיחים היום כמו הנגב הפכו לאזורים גשומים או אזורים לחים. בנגב התקופה הלחה האחרונה הייתה בשנים 12,000-80,000 לפנה"ס. ישנם כיום הוכחות לאקלים ים-תיכוני ששרר בנגב בתקופת האבן התיכונה, נמצא כי ירדו ממטרים של 700-600 מ"מ מים בשנה. משמעות הממטרים וקיום אקלים נוח באזור זה איפשרו את המשך ההתפתחות האנושים באזור זה בתקופת האבן התיכונה.
[עריכה] מקורות והתפתחות אזורית
התרבויות שהתפתחו באזור המזה"ת ואזור אפריקה היו התרבות הכאברית, התרבות הכבארית הגאומטרית, התרבות המושאבית והתרבות הנאטופית השינוי האקלימי הביא לשינוי בהרגלי התזונה החיות הגדולות נעלמו ובמקומם הגעיו חיות כמו צבאים, ואיילים מזונות חדשים נכנסו לתפריט כגון חלזונות וצדפים. בתקופה זו התפתח הדייג על מנת לספק את הצרכים הגדלים של האוכלוסייה ושינוי בכמות הצייד. במקביל לגיוון המזון בצייד חלה התפתחות משמעותית בהסתמכות על מזון מן הצומח. במהלך לקראת סוף התקופה הזו החל האדם מביית מני צמחים. בנוסף היה ביות של כלב הבית ושל בעלי חיים נוספים. האדם בשלב זה הופך את המערות למגורים זמניים לחודשי החורף, בעוד מרבית הזמן הוא חיי במגורים בנויים כגון אוהלים או מחסה דומים.
[עריכה] טכנולוגיה
במרבית האזורים, תקופת האבן התיכונה מאופיינת בכלי צור מורכבים קטנים. ציוד דיג, קרדומי אבן, וחפצי עץ כגון סירות קאנו וקשתות נמצאו בכמה אתרים.
[עריכה] יצור כלי אבן
בתקופה זו החל יצור כלים מורכבים בעלי ידית (למשל מגל), כך נולד הצורך להתאים את הכלים לידית ולהחליק את צדדיו. כתוצאה מכך, המיקרוליתים [1] עברו שני שינויים טכנולוגיים עיקריים:
- הנהגת תקניות במאפייני הכלים.
- הקהה ניכרת של צידי הכלי.
אחד הקריטריונים בתקופה האפיפליאוליתית להפרדת ישויות שונות הוא יצור המיקרוליתים, הנבדלים בצורתם, גודלם וטכניקות יצורם. באופן כזה ניתן גם לעשות הבחנה בתוך תרבויות (ראה מכלולי צור בתרבות הנטופית). התרבות הכבארית הגאומטרית והתרבות הנאטופית שירשה מןהתרבות הכבארית הגאומטרית הרבו להשתמש במיקרוליתים למטרת הציד והלקט. כמות המיקרוליתים הולכת וגדלה לאורך תקופת האבן התיכונה, כך שמטר מעוקב באתר נאטופי מכיל יותר מיקרוליתים מאשר כל מ"ק באתר קדום יותר. בתקופה האפיפלאוליתית ממשיכה המגמה של צמיחת האוכלוסייה, שהחלה בסוף תקופת האבן הקדומה. גידול האכולוסיה יכול להסביר את השימוש הנכבד במשאבי הכלים.
תקופה זו מתאפיינת בכילים שונים מאלו שיוצרו בתקופת האבן הקדומה. השוני הוא בכך, שבתקופה האפיפלאוליתית הכלי הצור ברובם התבססו על להבים ולהבונים מפלחי צור. מיקרוליתים הפכו נפוצים בתרבויות השונות של תקופה. אחת בתרבויות הנפוצות התרבות הנטופית הנאטופים יצרו את המיקרוליתים הגאומטריים. הצורה השכיחה של המיקרוליתים היא מיקרולית בצורת סהרון(ראה תרשים משמאל). טכניקה נפוצה של הכנת מיקרוליתים בתקופה האפיפלאוליתית הייתה שברור פלח הצור משני צדדים וקטימת שני צידי האבן. טכניקה זו נקראת, טכניקת הנקר המיקרוליתי. לאורך תקופת האבן התיכונה הלך ותגבר השימוש בטכניקה זו. המיקרוליתים שולבו בכלי ציד ודיג, וכלי צור אחרים דוגמת מרצעים ומגרדים שנוצלו לעיבוד החיות שניצודו או יצירת כלים אחרים.
מהלהבים עוצבו סכינים אשר שמשו כלהבי מגל. להבי המגל הופיעו לראשונה בימי התרבות הנאטופית, וסייעו בביסוס הטענה שהנאטופים עסקו בקצירת עשבוניים או דגניים היות שהברק עליהם נוצר מהתגובה הכימית בין הצורן בצמחים למיקרולית עשוי הצור. הסכין הוצמד למגל עץ או עצם בעזרת ביטומן, שרף וחרסית. מגלים אלו שימושיים יותר מכלי ליקוט קודמים, ומחזקים את דפוס הקצנת ניצול המשאבים בנאטופית. נוסף למגלים ולהביהם, חוקרים רבים רואים במפסלות, גרזנים עתיקים עשויי צור, חידוש נאטופי.
[עריכה] אבן ועצם
בתקופת האבן התיכונה בלבנט החל עולה השימוש בכלי אבן והגיעה לשיאים חדשים בתרבות הנאטופית. לרשות עושי הכלים בלבנט עמדו שני סוגים עיקריים של חומרי גלם אבן חול ואבן גיר. בתקופה הנטופית נמצאו כלי בזלת באתרים. ממצא זה בא להעיד על סחר וקשרים בין הנאטופים לתרבויות שונות או על נדידה עונתית לאוזר הגולן. על כל פנים, טיפוסי הכלים השכיחים הם המכתשים, העליים, הקערות והספלולים. כלי האבן אופייניים ליישובים גדולים ששכנו בהם לעתים קרובות, והם נוצלו לכתישת מזון, גיר ואוכרה. כלי אבן נוספים הם "מייישרי חניתות": פיסות אבן (בעיקר חלוקים, אך גם בזלת) שחוררו במרכזן. דרכם הועברו חצים וכלים דומים עד ליישורם.
בתקופה זו נעשה שימוש הולך וגדל בעצם. בני התרבות הנאטופית עשו שימוש רחב בהרבה מקודמיהם בעצמות. באתרי הגליל והכרמל אותרה הכמות הגדולה ביותר של כלי העצם. מחטים, חודים, מרצעים, צלצלים, חכות, נטיפות, ידיות מגל ומחליקי עורות הם עיקר טיפוסי כלי העצם בנאטופית. חלקם שומשו בציד ובדיג, אולם אחרים בבוּרְסְקָאוּת, קליעה ופעולות יום־יום אחרות. העצמות היו ברובן של צבאים, יחמורים, איילי הכרמל ועופות.
[עריכה] עיטורי גוף ואמנות
מרבית התכשיטים שהתגלו עד כה נמצאו על שלדי הקבורים (ראה תמונה משמאל), ושמשו כתליונים, חגורות, צמידים ועיטורי ראש. לקראת סוף תקופת האבן בתרבות הנאטופית יצרו תכשיטים רבים ומגוונים. חומרי הגלם לתכשיטים היו זנים שונים של קונכיות, בעיקר קונכיית שן הים (דֶנְטַלִיוּם, dentalium). רובן נאספו בים התיכון, אולם מקור של חלקן כנראה בים האדום, הנילוס ואף האוקיינוס האטלנטי. חומרי גלם אחרים היו הירקן, המלכיט, האובסידיאן, הגיר והבזלת. עצמות ושיני טורפים הוסבו לתכשיטים. חלק מןהחוקרים היום מניחים כי חומרים כלים כעץ ונוצות שמשו גם הם ליצור התכשטים.
כבר בתקופת האבן הקדומה נעשה שימוש במאפיינים טבעיים ליצור תכשיטים. כך שגם באומנות תקופת האבן התיכונה ניכרים מאפיינים טבעיים אשר מקורתיה עתיקים. נמצאו מספר צלמיות אנושיות מן התקופה הנטופית, כמו ראש האדם מעינן ופסלון אחד המתעד, כפי הנראה, זוג המקיים יחסי מין. כלים אשר עליהם חרותות דוגמאות שונות. בתקופה זו מרכיב נוסף של האומנות היה ציור בעלי חיים על לוחות עם חריתות. פלחי אבן גיר, קרניים, עצמות וידיות מגל עשויות עצם הוסבו למיני יצירות. הדמויות הנפוצות הן של בעלי חיים כצבאים, ינשופים, פרים, צבים, מעלי גרה למיניהם.
[עריכה] החקלאות
מזה כשבעים שנים מאז גילוי התרבות הנאטופית על ידי דורותי גארוד נשאלת השאלה האם הנאטופים עסקו בחקלאות? נכון להיום אין פתרון חד משמשעי לשאלה זו אולם ישנם מספר ממצאים המעידים על לכל הפחות על חברה הנאטופית הסתמכה מאוד על ליקוט דגניים והייתה נייחת למדי בהשוואה לחברות לקטים־ציידים אחרות. ישנם ממצאים כי בתקופה זו האדם הנאטופי עסק באיסוף באמצעות מגלים של דגני בר ובממצאי אבו חוריירה ישנה עדות על טיפוח השיפון. מגורי הקבע עד לתקופת ווירם הרביעי הביאו את התרבות הנטופית לידי ניצול המשאבים הטבעיים וכך הפך הליקוט לחלק חשוב מן התזונה. לקראת סוף התקופה האפיפלאוליתית האקלים כפי הנראה וניצול היתר של התרבות הנאטופית מצד שני החזירו את האנשים לחיי נוודות שהיו בתחילת התקופה.
[עריכה] קבורה
בסוף תקופת האבן הקדומה ובתחילת תקופת האבן התיכונה החלה בלבאנט הקבורה האנושית במערת טבון, נמצאו בתקופה זו נמצאו כ500 קברים לאורך התקופה כאשר לקראת סופה בתרבות הנאטופית לבד נמצאו 400 קברים. לאורך הזמן הפכו נהלי הקבורה הנהוגים מגוונים ולהם שלל מאפיינים. למשל בחברה הנטופית המתים הונחו בבורות מחוץ לבתים או במבנים שיצאו משימוש. עומק הבורות נע בין רדוד לעמוק, ולעתים אבנים דפנו אותם, בעיקר באזור הגולגולת. הקבר נסתם בחומר המצוי באתר: עפר, אבני גוויל, תוצרי לוואי של התעשייה הנאטופית, כלים הרוסים ועצם. צינורות אבן, מעין מכתשים שחוררו עד בסיסם, ומכתשים שחוררו לתוך גושי סלע העידו לעתים על מיקומו של קבר. מסמני קברים אחרים היו מעגלי אבנים שנבנו סביב לקברים. מוקדי אש רחבים נמצאו בסמוך למספר אזורי הקבורה ולהם אולי קשר טקסי לקברים.
קברים קבוצתיים בבתי הקברות שכיחות בתקופה המוקדמת, בהמשך בתרבות הנטופית נמצאו קבריםאבל קבורות פוזרים של גוויות (ולעתים של חלקי גוף שונים). הקבורות נחלקות לראשונית ומשנית, דהיינו קבורה של הגופה כפי שהיא, קבורה משנית אסוף העצמות אחר הקבירה הראשונית וקבירתן המחודשת. קבורות משניות נעשות נפוצות בתקופה המאורחת. בתקופה זו הפך נפוץ מנהג כריתת ראש הנקבר אשר החל בתקופה הניאוליתית. במהלך התקופה הפכה תנוחת הקבורה לתנוחה מכווצת גם במקומות שבתחילה לא היה נהוג לקבור בתנוחה זו. אם כי קשה לקובע מגמה ברורה בנדון. הילדים והנשים מהווים כל אחד בין כ־25 לכ־30 אחוז מכלל הקבורות.
בקברים רבים נחשפו מיני חפצים נלווים. לעתים מדובר בתכשיטים כתליונים ושרשראות עשויות דנטליום, טיפוסי תכשיטי עצם ויתר הפריטים שהוזכרו לעיל. נוסף לתכשיטים, נמצאו בקרבים מנחות קבורה כצלמיות אדם ובעלי חיים, קרניים, פגיונות ואוכרה; פרט נוסף שנתגלה במספר קברים הוא כלב אשר נקבר יחד עם האדם. הקברים הנאטופיים לעתים חדרו לשכבות ישוב קדומות יותר, לרוב מולאו בחומרי פסולת מהאתר ולעתים היו רדודים מידי. אי לכך, קשה לייחס את כל החפצים המצויים בקברים דווקא לנקברים.
[עריכה] ביות בעלי חיים
בתקופה זו למד האדם לרדות דבש. תהליך זה דרש תכנון ושיתוף פעולה בין מספר אנשים. התהליך כלל העלה באמצעות סל וחבל אדם לא הכוורת שם הוא לקח את חלות הדבש. אדם נוסף העלה הוריד את הסל וכלים אחרים במידת הצורך. בנוסף בשל הימצאות של כלבים ככרית לראש הנפטרים נראה כי האם ביית גם את הכלב.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ המיקרוליתים, כלים קטנים שיוצרו מפלחי צור, נפוצים בתקופה האפיפליאוליתית. יצור המיקרוליתים בלבאנט החל כבר בתקופה הפליאוליתית המאוחרת
[עריכה] אתרים
בין האתרים הראוים לציון מתקופת האבן התיכונה ניתן למנות את:
- פרנצ'תי ביוון
- לפנסקי ויר בסרביה
- קרמונד בממלכה המאוחדת
- בית הוויק בממלכה המאוחדת
- סטאר קאר בממלכה המאוחדת
