Queen II

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

Queen II

אלבום מאת קווין
יצא לאור	8 במרץ 1974 (בריטניה) 9 באפריל 1974 (ארצות הברית)
הוקלט	אוגוסט 1973 באולפני Trident
סוגה	רוק
אורך	40:35
חברת תקליטים	EMI (בריטניה) Hollywood Records (ארצות הברית)
מפיק(ים)	רוי תומס בייקר
כרונולוגיית קווין
Queen ‏(1973‏)	Queen II ‏(1974‏)	Sheer Heart Attack ‏(1975‏)
האלבום ב-allmusic
[{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic]
האלבום ב-Mooma

Queen II הוא האלבום השני של להקת הרוק קווין. האלבום הופץ בשנת 1974, כשנה לאחר צאת אלבומם הראשון.

במקור, האלבום חולק לשני חלקים, כאשר בגרסת התקליט, כל צד בתקליט היווה את אחד משני החלקים. הצד הראשון נקרא- Side White (החלק הלבן) הכולל שירים בעלי מורכבות מוזיקלית פשוטה יחסית. מלבד שיר אחד, The Loser In The End, שנכתב על ידי מתופף הלהקה, רוג'ר טיילור, כל השירים בחלק הזה נכתבו בידי בריאן מיי, הגיטריסט. הצד השני של האלבום נקרא Side Black (החלק השחור). כל שירי צד זה נכתבו בידי פרדי מרקיורי, שירים בעלי מורכבות מוזיקלית רבה יותר, הן בלחנים, והן במלל המורכב שעוסק בנושאים פנטזיים ואגדיים, כמו מלוכה, מפלצות, פיות וספנים. בנוסף, באלבום זה כל השירים מתחברים ויוצרים סיפור אחד מתמשך.

מוטיב המלכה הוא המוטיב החוזר על עצמו בשני החלקים באלבום, כשהוא מופיע בשיר מסוים שמהווה את השיא של כל חלק. בעוד שבחלק הראשון, הלבן, זה השיר- White Queen (מלכה לבנה), בחלק השני, השחור, השיר הוא- The March Of The Black Queen (תהלוכת המלכה השחורה), שמהווה את שיא הדרמה בחלק הזה, אך גם באלבום כולו. היחודיות בשיר היא במורכבות שלו, שכוללת מעברים לא עקביים בין קטעי מוזיקה רגועה למוזיקה כבדה ומלאת דרמה. (בשיר זה יש את הניצנים הראשונים ללהיט העתיד לבוא של הלהקה- Bohemian Rhapsody).

האלבום הצליח בבריטניה כאשר הגיע למקום החמישי במצעדים, אך המכירות בארצות הברית לא הראו הצלחה מסחררת. באלבום זה הלהקה עיצבה את הסאונד הייחודי שלה, שכולל את השילוב בין מוזיקת רוק ומוטיבים של מוזיקה קלאסית, עם כי יש באלבום הזה השפעות נכרות מהרוק המתקדם: אלבום בעל קונספט, מחולק לחלקים ולנושאים שונים, המשכיות בין השירים ועוד.

תוכן עניינים

1 רשימת השירים
- 1.1 רצועות בונוס במהדורת Hollywood Records משנת 1991
2 היסטוריה
3 קרדיטים
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] רשימת השירים

Side White

1. Procession מיי) - 1:13)
2. Father To Son מיי)- 6:13)
3. White Queen (As It Began) מיי)- 4:34)
4. Some Day One Day מיי)- 4:24)
5. The Loser In The End טיילור)- 4:02)

Side Black

1. Ogre Battle מרקיורי) - 4:07)
2. The Fairy Feller's Master Stroke מרקיורי) - 2:41)
3. Nevermore מרקיורי)- 1:18)
4. The March Of The Black Queen מרקיורי) - 6:33)
5. Funny How Love Is מרקיורי) - 2:49)
6. Seven Seas Of Rhye מרקיורי) - 2:49) *

[עריכה] רצועות בונוס במהדורת Hollywood Records משנת 1991

1. "See What A Fool I've Been" (מיי) *
2. "Ogre Battle ('1991 Bonus Remix' by Nicholas Sansano)" (מרקיורי)
3. "Seven Seas of Rhye ('1991 Bonus Remix' by Freddy Bastone)" (מרקיורי)

המסומנים יצאו כסינגלים.

[עריכה] היסטוריה

בסוף נובמבר 1972, כשהסתיימו ההקלטות לאלבום הבכורה, הלהקה עמדה לצאת לסיבוב הופעות במטרה לשווק אותו. מחמת בעיות הנהלתיות, נאלצה הלהקה להדפיס את האלבום תחת השם של של חברת ההקלטות העצמאית, Trident, ובנוסף הוא הוצא כשמונה חודשים לאחר סיום העבודה עליו. בזמן הזה, חברי הלהקה כבר החלו לעבוד על חומרים נוספים לאלבום והיו להוטים להתחיל בהקלטות. מספר שירים חדשים נכתבו ישר לאחר צאת האלבום הראשון וחלק מהתקופה הישנה של הלהקה עברו חידוש. השיר See What A Fool I've Been נותר עוד מהתקופה לפני הצטרפותו של פרדי מרקיורי ללהקה כשהיא נקראה Smile (השיר נכתב בהשראת זכרון של בריאן מיי מתוכנית טלוויזיה שם בוצע שיר בלוז. השיר היה That's How I Feel שבוצע בידי "סוני, טרי ובראוני מקגי". מיי גילה את השיר בשנת 2004, לאחר שמעריץ מושבע מצא אותו בשבילו). השירים Ogre Battle ו- Father to Son נכתבו בתקופה של אלבום הבכורה, אך הלהקה החליטה לדחות את ההקלטות לתקופה בה יהיה להם זמן באולפן פחות מוגבל, מאחר שעד אז הם הקליטו בחינם מחוץ לשעות העבודה באולפן.

באוגוסט 1973 חזרו חברי הלהקה אל אולפני Trident, כשהפעם התאפשר להם להזמין את האולפן לשעות נוחות יותר, מאחר והיה להם אלבום תחת חסות האולפן. למה שנחשב יחסית לאלבום מורכב (עם ביצועים ווקאליים, הרמוניות וכלי נגינה בעלי רובדים רבים), לקח זמן קצר מאוד, כחודש אחד, כדי להקליט את Queen II. גרסאה מלאה לקטע האינסטרומנטלי שחותם את אלבום הבכורה Seven Seas Of Rhye, הונחה באלבום, בכוונה ידועה מראש שהשיר יהיה הסינגל הראשי של האלבום. אחרי הכשלון המסחרי של הסינגל Keep Yourself Alive, שנלקח מאלבום הבכורה, החליטו חברי הלהקה שהם זקוקים לסינגל שלא יהיה ארוך מדי, ללא פתיח או סולו גיטרה. וכך, חברי הלהקה והמפיק רוי תומס בייקר דאגו לכך ש"שבעת ימי ריי" יכלול פתיחה מושכת מספיק. מיתולוגיה ואומנות היו שניים מהלהטים החזקים של מרקיורי, והם באו לידי ביטוי בשיר The Fairy Feller's Master Stroke ("מכת המחץ של חוטב העצים של הפיות"), שקיבל את שמו מציור של ריצ'רד דאד באותו השם. המאורעות בתמונה של דאד הם בהשראת דמויות אגדיות כשבציור הן מסתודדות סביב חוטב העצים בכדי לצפות בו מפצח אגוז בשביל הכרכרה החדשה של המלכה מאב.

מיק רוק התבקש לעשות את עבודת הצילום לעיצוב עטיפת האלבום. מרקיורי הושפע מצילום של השחקנית הגרמניה-אמריקאית, מרלן דיטריך, מביטה באפלה אל זרקור לבן, כשעשן מהסיגריה שלה מקיף אותה. בהשראת הצילום הזה, עטיפת האלבום הפכה לאחת מהתמונות המזוהות ביותר עם הלהקה, כשבהמשך היא השתמשה בה לבסיס קליפ הפרומו של הלהיט Bohemian Rhapsody.

בסוף שנת 1973 האלבום הושלם. הלהקה הוסיפה את השירים Ogre Battle, Procession ו- Father To Son באופן מידי לרשימת השירים בהופעות שלהם ויצאה לסבב אינטנסיבי. אך שוב, אולפני Trident עקבו את יציאת האלבום מכיוון שבאותה התקופה אלבום הבכורה של קווין זה עתה יצא לשוק באנגליה וטרם יצא לשוק בארצות הברית. לבסוף, Queen II יצא לחנויות באנגליה בשמיני למרץ, 1974.