אהוד יתום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד יתום | |
---|---|
תאריך לידה | 26 בספטמבר 1948 |
כנסות | 16 |
סיעות | הליכוד |
תפקידים בולטים |
|
אהוד יתום (נולד 26 בספטמבר 1948) מבכירי השב"כ, חבר כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16.
יתום נולד וגדל בנתניה ושירת בשב"כ שנים רבות ושימש במספר תפקידים בולטים ובכירים בו, בין השאר כראש אגף המבצעים. במהלך כהונתו במשרה זו התרחשה פרשת קו 300.
[עריכה] יתום בפרשת קו 300
ב־12 באפריל 1984 מחבלים השתלטו על אוטובוס קו 300 שנסע לאשקלון והחזיקו בנוסעיו כבני ערובה. חיילי צה"ל הצליחו להשתלט על האוטובוס מחדש ושני מחבלים נלכדו, נכבלו והובלו על-ידי החיילים לשדה סמוך. ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, יחד עם אהוד יתום, ניגשו לראות את המחבלים הכבולים. לפני שעזב את המקום הורה ראש השב"כ ליתום להרוג את שני המחבלים.
יתום פעל למילוי הוראתו של ראש השב"כ. הוא ואנשיו נטלו את המחבלים אתם ברכב ובמקום מבודד הכו את המחבלים בראשיהם באבנים ובמוט ברזל, עד למותם. גופות המחבלים הובלו לבית חולים, שם קבע רופא את מותם.
שר הביטחון, משה ארנס, מינה ועדת חקירה, בראשות האלוף במילואים מאיר זורע (ונודעה בשם "ועדת זורע") והטיל עליה לחקור את נסיבות המוות. יתום ואנשיו, שהעידו לפני הוועדה, העלימו מפניה את חלקם בנסיבות הריגתם של המחבלים. יתום מסר לוועדה עדות שקרית, ובה טען שראה כיצד תת אלוף יצחק מרדכי, שפיקד על פעולת החילוץ, חובט באקדחו בראשי המחבלים. לאחר מכן, סיפר יתום, העלה את המחבלים על רכבו כדי להובילם לחקירה, אלא שהם דיממו במהלך הנסיעה ומצבם החמיר, ולכן הביאם לבית החולים, שם נקבע מותם. גם אנשיו של יתום מסרו עדויות שקריות לפני ועדת זורע, וזאת על-פי הנחייתו של יתום, שניתנה להם על-דעת ראש השב"כ ויועצו המשפטי. בסיועו של יוסי גינוסר, שכיהן כחבר בוועדת החקירה אך היה שותפם של אנשי השב"כ והדליף להם מידע מדיוניה, עלה בידי יתום ואנשיו לשבש את מהלכי החקירה.
הפרשה במלואה נחשפה לבסוף ובעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה עם חשיפתה, נאלץ אברהם שלום להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, אף שלהגנתו טען שכל מעשיו נעשו "בסמכות וברשות" (ראש הממשלה).
בעקבות התפטרותו של ראש השב"כ ניאות נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, להעניק חנינה לראש השב"כ ולשלושה אנשי שב"כ נוספים, ובהם יתום. חנינה זו ניתנה עוד קודם להגשתו של כתב אישום. בבקשתו לקבלת חנינה כתב יתום, כי הוא ופקודיו הרגו את שני המחבלים בפקודת ראש השב"כ, וכי למיטב הכרתו ואמונתו, נעשה המעשה "על-מנת שמפיגוע חטיפה רצחני לא ייחלצו מחבלים חיים". יתום הודה כי בעדויותיהם בפני ועדת זורע ולפני הצוות בראשות פרקליט המדינה, העלימו הוא ואנשיו את העובדה כי הם הרגו את המחבלים. הוא האמין, לטענתו, כי אילוץ ביטחוני מחייבו לעבור על החוק, בהיות הדבר דרוש, למיטב הכרתו ואמונתו, לקיום ביטחונה של ישראל.
[עריכה] לאחר הפרשה
לאחר החנינה המשיך יתום לשרת בתפקידים בכירים בשב"כ במשך 13 שנים נוספות. במכתב הערכה ששיגר אליו ראש הממשלה יצחק רבין עם פרישתו מהשירות, נאמר:
- "קבל נא תודתי האישית, תודת ממשלת ישראל ומערכת הבטחון, על תרומתך רבת השנים לבטחונה של מדינת ישראל. אנו יודעים להעריך את עבודתך, את מסירותך, נחישותך, תבונתך המבצעית. אזרחים רבים במדינת ישראל חבים לך את חייהם, ואפילו הם אינם יודעים על כך. מלים ומכתבים אינם יכולים לספר מעשיך. בספרי ההיסטוריה של שירות הבטחון, שאולי לעולם לא ייכתבו, יירשמו עלילותיך."
ניסיונו של יתום להתמנות לתפקיד ראש המטה למלחמה בטרור נחסם על-ידי בג"ץ, שקבע כי "בפרשת 'קו 300' עבר יתום שתי עבירות פליליות חמורות: הוא מילא תפקיד ראשי בתכנון ובביצוע הריגתם של שני המחבלים הכפותים והחבולים; ומילא תפקיד מרכזי בשיבוש מהלכי החקירות שנערכו בקורות האירוע. כל אחת משתי העבירות הללו בוצעה על-ידיו בנסיבות חמורות ביותר". עוד קודם לכן נמנע מיתום להתמנות לתפקיד קצין הכנסת. החלטות אלה לא מנעו, ונראה כי אף הביאו להצבתו ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה-16, ובין 2003 ל 2006 כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד.
במהלך חברותו בכנסת נמנה יתום על "מורדי הליכוד", אשר התנגדו לתוכנית ההתנתקות.
יתום כשל בנסיונו להיבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17.
בשנת 2006 הופיע יתום בתוכנית ריאליטי של ערוץ 10 בשם "דה שואו" שבמסגרתה אנשים מתחומים שונים מראים את כשרונם בתחומי הזמרה, הנגינה והריקוד. התוכנית נכשלה כשלון חרוץ, ולאחר שתי תכניות בלבד הודיעה הנהלת הערוץ על הסרתה מלוח המשדרים.
יתום מספק עצות למאזיני גלי צה"ל בנוגע לטיולים בפינה בתוכנית "עושים צהריים" עם יעל דן.
אהוד יתום הוא אחיו הצעיר של ח"כ דני יתום. אח נוסף היה בכיר במערכת הביטחון וליתום אחות נוספת.