אונורה דה באלזאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אונורה דה באלזאק

אונורה דה באלזאק (Honoré de Balzac) ‏ (20 במאי 1799 - 18 באוגוסט 1850) היה סופר צרפתי וממייסדי הריאליזם בספרות.

באלזאק נולד בעיר טור שבצרפת. נעוריו עברו עליו בתקופה סוערת של מפלת נפוליאון וחידוש המלוכה בצרפת. הוא עצמו, למרות שנשלח לבית-ספר איכותי, היה שקוע בדמיונות ובקריאה מרובה.

משפחתו רצתה שיהיה עורך־דין, בשנים 1816 עד 1819 עבד בלשכות של פרקליטים, ורכש בהם ידע רחב בחוק הפלילי. עם הזמן נאלצה משפחתו להסכים לכך שבאלזאק אינו מעוניין לעסוק בתחום זה, ולקבל את רצונו - הכתיבה.

יצירתו הראשונה, טרגדיה בחרוזים, נכשלה. בלזק הוסיף לכתוב סיפורים עממים, בין לבדו ובין בשיתוף עם סופרים אחרים. הוא עצמו לא ראה את כתיבתו זו באור חיובי, וכמובן שלא החשיב זאת כיצירת חייו. בצעדיו הראשנים בדרכו הספרותית פרסם בעילום שם סיפורי הרפתקאות כגון "סטני" ו"ארגו שודד הים". נסיונות אלה לא עלו יפה והוא שקע בחובות כבדים.

ב-1825 החל לעסוק במו"לות, דפוס, יציקת אותיות - עסקים שלא עלו יפה, ואחרי זמן מה הגיע כמעט לפשיטת רגל. נכשל במועמדותו לבית הנבחרים בשנת 1832. ניסה להתקבל לאקדמיה הצרפתית בשנים 1848 ו-1849 וגם כאן נכשל.

אחר כך התחיל לפרסם רומנים בשמו. הוא הוסיף לשמו את קידומת האצולה "דה" למרות שלא היה שייך לאצולה.

יצירתו החשובה הראשונה הייתה "אז'ני גראנדה", על בת הקמצן. באותו זמן הוא החל לרקום את תוכניתו הספרותית, סדרה רבת היקף בשם "הקומדיה האנושית", המתארת את החברה שבימיו על כל שכבותיה. הוא מתאר את האצולה ואת אנשי הבורגנות הזעירה בתחושת מציאות, ודמיון פורה. הסדרה כוללת כ-100 רומנים וסיפורים, עם דמויות השבות ומופיעות בספרים שונים.

באלזאק היה אחד הסופרים הפוריים והחרוצים ביותר הידועים בתולדות הספרות, הוא היה כותב עד 15 שעות ביממה תוך כדי שתית ספלי קפה שחור רבים. בשנת 1850 נשא לאשה את אהובתו מזה עשרים שנה הרוזנת הפולניה דה האנסקה. בלזאק מת בפריז חודשים ספורים לאחר מכן.

[עריכה] ספרים וסיפורים שתורגמו לעברית

פסל באלזאק מאת אוגוסט רודן. מוצב בגן הפסלים במוזיאון ישראל

גובסק (1830)
הקמיע (עור היחמור) (1831) תורגם על ידי מנשה לוין והופיע בשנת 1964 בהוצאת עם עובד.
קולונל שאבר (1832) תורגם על ידי יצחק שנהר והופיע בשנת 1964 בספרית תרמיל.
הרופא הכפרי (1833)
אז'ני גראנדה (1833) (Eugénie Grandet), תירגם מנשה לוין הופיע בהוצאת עם-עובד.
חוזה־הנישואים (1835)
אבא גוריו (Le pere Goriot) (1835), תורגם מצרפתית על ידי שמואל שניצר והופיע בהוצאת ברונפמן. מהדורה נוספת הופיעה בהוצאת מעריב.
בקשת המוחלט (1836)
חבצלת העמקים (1836)
סיזאר בירוטו (1837)
אשליות אבודות (1837)
עובדי האדמה (1844)
הדודנית בט (1846) (La Cousine Bette)
הדודן פונס (1847) (Le Cousin Pons), תירגם מצרפתית יהושע קנז והופיע בהוצאת עם-עובד.
האצילה מפאריז/משפט הפסלות תורגמו מצרפתית על ידי מנחם הרטום והופיעו יחד בהוצאת מקור.
הנערה והכומר, ספר נועז, הופיע בהוצאת דפדפת ללא ציון שנה ומתרגם.
הדוכסית מלאנג'י (La duchesse de Langeais) תורגם מצרפתית על ידי מנחם הרטום והופיע בהוצאת הקורא (ספרי כיס).
תאווה וממון תורגם על ידי ר. זמיר והופיע בהוצאת ספרי כיס.
אשה בת שלושים (La Femme de trente ans), תירגמה אירית עקרבי הופיע בהוצאת עם-עובד.
אהבה במדבר/האכסניה האדומה/פאצ'ינו קאני (Une passion dans le desertq/L'Auberge rouge/Facino cane) בתרגומו של מ. א. ז'ק הופיע בהוצאת ספרי תרשיש ובמהדורה נוספת בשנת 1972 בספרית תרמיל.
הנקמה (La Vendetta) תורגם על ידי ז. הלמן והופיע בשנת 1966 בספרית תרמיל.