אטיוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטיוד (מצרפתית - לימוד) הוא חיבור מוזיקלי קצר, לשם תרגול של בעיה טכנית מסוימת המוצבת בפני מנגן הכלי. ישנם אטיודים אשר נכתבו אך ורק לשם תרגול, לדוגמה האטיודים של קארל צ'רני לפסנתר ושל רודולף קרויצר לכינור. האטיודים המפורסמים יותר הם אטיודים אשר מטפלים אמנם בבעיות טכניות, אך מהווים עם זאת יצירות אמנות אמיתיות. 24 האטיודים של פרדריק שופן (אופ. 10, אופ. 25) הם מהמובחרות שביצירותיו, ומפסגת המוזיקה הרומנטית. מלחינים רבים כתבו אטיודים, ובין אלה שכתבו לפסנתר: פרנץ ליסט, אלכסנדר סקריאבין, קלוד דביסי וסרגיי רחמנינוב.
אטיודים לשם תרגל הולחנו כבר במאה ה-18, באופן הבולט ביותר אצל קארל צ'רני, אך היה זה שופן אשר הפך את האטיוד לז'אנר מוזיקלי חשוב. אטיודים מצויים במבנים וצורות שונים ומגוונים, ולעתים מקובצים אל סכמות גדולות יותר - קבוצת האטיודים הסימפוניים של רוברט שומאן נושאת את הכותרת, בגרסתה השנייה, Études en forme de Variations (אטיודים במבנה של וריאציות).
אטיודים לכלים אחרים מלבד פסנתר נכתבו גם הם, כדוגמת האטיודים לכינור של רודולף קרוצר והאטיודים לגיטרה של הייטור וילה לובוס.
האטיודים אשר מוערצים במידה הגדולה ביותר הם אלו שנזנחה אצלם צורת המדריך הפרקטי והפכו למוזיקה פשוטה כמשמעה. לדוגמה, האטיודים של שופן נחשבים לא רק לקשים מבחינה טכנית, אלא רבי עוצמה ומלאי רגש מבחינה מוזיקלית. מנגד, האטיודים של צ'רני מיוחסים כקשים טכנית באופן כללי, ושום דבר מעבר לכך. מכא, האטיודים של שופן מבוצעים תכופות מול קהל נלהב, בזמן שהאטיודים של צ'רני מנוגנים בחדר האימונים.
מקרה קיצוני הוא באטיודים אשר בקושי מוערכים כמוזיקה, והולחנו כחלקים-חלקים החוזרים על עצמים אשר כוונתם היא אימון טכני טהור. הידועים מהסוג הזה הם 60 האטיודים מתוך "הפסנתרן הוירטואוז" מאת צ'ארלס לואיז הנון.
מספר מורים טוענים שהאטיודים שאין בהם מוזיקה אלא הם אימון לאצבעות הם חסרי ערך, ועלולים אף להזיק - - אבּי וייטסייד היא דוגמה אחת לפדגוגית אשר נמנעה לחלוטין מניגון האטיודים של הנון וצ'רני.
