Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שיחה:אסלאם - ויקיפדיה

שיחה:אסלאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך עם תוכן מעניין. מציע להוסיף תוכן עננינים , פסקאות , תמונות , מידע על תפוצת הדת, ובכלל לערוך אותו יותר מבחינה ויזואלית. _______________________________________________________________________________ מי אחראי לערך הבזיוני הזה, שכולו שנאה לחרדים ? אבי בליזובסקי, מספר שבעים ומשהו ברשימת שינוי לכנסת ?


שינוי לא שונאת חרדים. ואני לא חושב שפה המקום להסביר מדוע צריך היה לשנות את סדרי העדיפויות של המדינה. אנציקלופדיה זו היא תוצר המהפכה של ההשכלה. אם התואר השני שלי לא מספיק, אז אולי המקום הלא ריאלי לכנסת הוא סיבה יותר מעניינת? אני מבין שמבקשים לעשות לי דה-לגיטימציה, אבל לפסול תרומה שלי רק בגלל שנאה? הרי מי ששונא את מי זה החרדים את החילונים ולא ההפך. עלינו מוציאם גזרי דין מוות. ולמה, כי אנחנו רוצים שתלכו לעבודה ותפסיקו לבלות את זמנכם במה שאתם מכנים החזרה בתשובה שהוא ריקון מוחותיהם של ילדנו מכל השכלה מערבית Avibliz 06:40, 15 פבר' 2004 (UTC)

ועוד משהו, זה לא חוכמה להיות אנונימי ולתקוף אחרים. ועוד משהו קטן. המאמר פורסם במקור באתר חופש. הוא אינו עוסק כלל בחרדים, מדוע לא לתת את הקרדיט? Avibliz 06:42, 15 פבר' 2004 (UTC)~

תוכן עניינים

[עריכה] לא לתת לפונדמנטליזם חילוני להרוס את ויקיפדיה

מאמרים על חרדים יועתקו מאתר "חופש", ומאמרים על היהדות מאתר "דעת אמת". בדרך הזו הויקיפדיה לא תגיע רחוק.


אני משער שהדיון לעיל עוסק בפסקה הבאה: "המוסלמים (הדתיים, בכל אופן, שזה רובם, לא כמו אצלנו) מתייחסים ללא-מוסלמים כשם שהחרדים מתייחסים לחילונים: לא ייתכן לא-מוסלמי מתוך בחירה כנה וישרה, כל מי שאינו מאמין באסלאם עושה זאת מתוך נוחיות, טיפשות, בורות או רשעות (כמו שאומרים החרדים: לחילונים אין רגשות, יש להם רק תאוות)." האזכור הכפול של החרדים בפסקה זו הוא 100% של שנאת חרדים, 0% של רלבנטיות לערך זה, והוא דוגמה מובהקת לסגנון שאסור בשום אופן להכניס לויקיפדיה. טוב עשה מי שסילק אותו מכאן. דוד שי 07:40, 15 פבר' 2004 (UTC)


[עריכה] אין דבר כזה פונטדמנטליזם חילוני

הדתיים מנצלים את הכלל של חיה ותן לחיות כדי לזנב בחילונים ולחמוד את ילדיהם. ואין שתי אמיתות. בניגוד למה שאתם מנסים להציג באתר. יש רק אמת אחת - האמת המדעית והאוביקטיבית והחילונים קרובים אליה יותר מאשר החרדים.

בשל חוסר האיזון הזה, תמיד הצד החילוני יהיה במיעוט כי אנחנו צריכים להתמודד מול יהודים דתיים, נוצרים דתיים, מוסלמים דתיים אסטרולוגים, נומרולוגיים וכדומה, למרות שלפי כל הגדרה אוביקטיבית והמדעית, אנחנו הצודקים.

ועוד משהו, דוד, אני מבין שאתה רוצה אנציקלופדיה נקיה, אבל לעיתים היא יוצאת נקייה מדי, וראה הויכוח שצוטט היום בעיתון הארץ באשר לצורך של חרדים לעבוד. הבוז שלהם לכל דבר חילוני, כולל עבודה, נובע בדיוק מהנקודה הזו - החינוך הגזעני שלהם. בכך הם דומים למוסלמים, שגם הם חושבים שהצדק מאה אחוז איתם וכל מי שאינו חושב כמוהם הוא מטומטם או נהנתן.Avibliz 12:25, 15 פבר' 2004 (UTC) אבי

  • המטרה לא מקדשת את האמצעים! המטרה מקדשת את האמצעים רק במשטרים דיקטטוריים. מי שנוקט בגישה כזו במלחמתו נגד קנאים חשוכים, נעשה כמוהם.
  • מה שמתאים למאמר בעיתון או באתר חופש, או אפילו במגזין מדעי, לא בהכרח מתאים לערך באנציקלופדיה. אפילו אם אין לזה שום מטען אידאולוגי או דתי. למשל כשאימצו משהו בערך על החור בשכבת האוזון, זה לא היה מתאים, והיה צריך לשנות את הסגנון (למרות שגם מלכתחילה זה לא היה מעותק)

eman 12:32, 15 פבר' 2004 (UTC)



צריך להחליט אם "איסלם" או "איסלאם" יש ערכים בשניהם. יש לאחדם

חזי


מחקתי את ההצהרה:

"בשם האל הרחמן והרחום, אשר ברוב רחמיו ציווה על מאמיניו להרוג את הכופרים כולם, בלתי אם יקבלו עליהם את דת האמת."

אם זה אכן ציטוט מדוייק של הקוראן, יש לציין את המקור המדויק. אחרת, אין הצהרה זו אלה הוצאת דיבה.

נחום.


לחזי

בתירגום נכון מערבית זה צריך להיות איסלאם ולא איסלם . ערבית ايسلام , עם א' באמצע , לכן זה צריך להיות כך בתירגום לעברית .

                      גיל-עד גי"א
הבהרה: בערבית המילה נכתבת כך: إسلام (בעצם, זהו "מקור" مصدر של בניין 4). בתעתיק אות-באות לעברית, זה אמור להיראות כך: אסלאם. עם זאת, יש רבים שכותבים איסלם או איסלאם, על-פי הכללים המקובלים בכתיב העברי. כל הצורות לגיטימיות לעניות דעתי. Dror_K 15:13, 26 אוגוסט 2005 (UTC)
אבל הוגים את זה איסלאם נכון? או שאנחנו מחליטים שאנחנו שפה כ"ך טובה שאנחנו גם יכולים לשנות את העולם? כאילו, הוגים את זה אִסלֳאם ? הכי טוב לשנות את העולם. זה מרוב שעברית זו שפה מרכזית כזו..D_N_A 07:14, 25 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] חגי האיסלם

אם מישהו יכול להרחיב בתחום של חגי האיסלם. אודה לו מאוד. במיוחד מה אופיו ומשמעותו של כל חג. דרור אולי אתה מוכן להרים את הכפפה? --אפי ב. 13:50, 18 נוב' 2004 (UTC)

אני ארחיב בנושא. דרך אגב, הכתיב הערבי הוא "אסלאם" (إسلام), ויש מחלוקת בין מזרחנים לעורכים לשוניים איך יש לכתוב בעברית: "אסלאם" (על פי הכתיב הערבי) או "איסלם" (על פי כללי התעתוק מלשונות זרות לעברית). בעיה דומה קיימת עם השם "מחמד"/"מוחמד". בכל מקרה, צריך לקבוע מדיניות ולתקן על-פיה את מה שנכתב עד כה.

Dror_K 17:21, 18 נוב' 2004 (UTC)

יפה מאוד דרור, עשית עבודה טובה. עכשו הערך ראוי ביותר. והוא גם יכול להיות ערך מומלץ. צריכים רק תמונה או שתיים, של מסגדים או של הכעבה. --אפי ב. 21:40, 22 נוב' 2004 (UTC)
תודה :) אני חושב שתמונה של הכעבה תהיה מתאימה. יש המון תמונות כאלה, אבל אני לא בקיא בנושא של זכויות יוצרים על תמונות. אולי בערך האנגלי שמו תמונה כזו?

[עריכה] לא ברור לי מה זה התמונות החסרות האלה...

ובכל מקרה שחזרתי את המאמר לגרסה קודמת בגלל שהושחת. Lazylemon 11:56, 25 דצמ' 2004 (UTC)

משהו לא ברור בקטע הזה:

מצווה על שחיטת בהמה או עוף למאכל ואיסור על המתתם בדרך אחרת (בשר כזה מכונה "חלאל", ומעניין לציין שבשר שנשחט שחיטה יהודית כשרה נחשב "חלאל" בעיני המוסלמים). האם "חלאל" הוא הבשר הכשר לאכילה או האסור לאכילה. Shirbi 16:05, 24 יוני 2005 (UTC)

"חלאל" הוא המונח המקביל ל"כשר" ביהדות (במה שקשור באוכל). בשר "חלאל" הוא בשר שנשחט כדין וראוי לאכילה (גם אם השחיטה לא בוצעה בידי מוסלמי). אני אתקן את הניסוח בערך. תודה. Dror_K 17:47, 25 יוני 2005 (UTC)

[עריכה] מעמד האישה והיחס להומוסקסואליות באסלאם

מחקתי את הקטע הבא:

כמו כן, על פי החוק באיראן מותר לגבר להכות את אישתו, באם היא מסרבת לקיים איתו יחסי מין. בסעודיה גברים שנחשדים בהומוסקסואליות נעצרים בידי כוחות הביטחון ונידונים לעונשי מאסר ומלקות; בעוד שבמצרים הוצאו להורג מספר הומוסקסואלים בעוון "פגיעה בביטחון המדינה" לאחר משפט ראווה.

מהסיבות הבאות:

  1. מעמד האישה באסלאם הוא נושא סבוך. אני לא בטוח שהחוק באיראן אמנם מתיר להכות נשים בנסיבות האמורות, אולי כן, אולי לא. מעמד הנשים באיראן די גרוע גם כך (אם כי הן לומדות באוניברסיטאות, רשאיות לעבוד כמעט בכל עבודה, ובסך הכול יותר חופשיות ממה שמקובל לחשוב במערב). בכל מקרה, הצגת הדברים במשפט הקצר הזה אינה הוגנת. אם מישהו רוצה להרחיב על מעמד האישה באסלאם הוא מוזמן (לי אין די ידע בנושא הספציפי הזה), אבל לא להביא נתונים מנותקים מהקשר ולא בדוקים. לשם השוואה, כל הנושא של נשים עגונות ביהדות זכה לפירוט רב, מדויק והוגן יותר.
  2. הומוסקסואליות עדיין נחשבת עברה בחלק גדול ממדינות העולם. האסלאם, היהדות וחלק גדול מהכנסיות הנוצריות, רואות בהומוסקסואליות חטא חמור. נמצא אם כן, שאין רבותא ביחס האסלאם להומוסקסואליות. אדרבא, בעניין זה הוא "מיישר קו" עם חלק גדול מדתות העולם. לפיכך, הפירוט הנ"ל מתאים יותר לערך הומוסקסואליות מאשר לערך אסלאם. ועוד עניין - כשכותבים שבמצרים הוצאו להורג הומוסקסואלים, מן הדין לציין מתי זה קרה, על איזה רקע וכיוצ"ב. גם בבריטניה הוטלו עונשים כבדים על הומוסקסואלים (אולי אפילו עונשי מוות), רק שזה קרה בתחילת המאה ה-20 ולא לאחרונה.
Dror_K 11:25, 15 יולי 2005 (UTC)
  1. האמת היא שאין חריגה מיוחדת בנושא הזה, באיראן ובערב הסעודית כללי השריעה תקפים. פעולות כמו המפורטות לעיל אינן נדירות ולאו דווקא מופנות נגד נשים.
  2. קשה להגיד שזה קשור לאיסלם, גם בקניה ובסין קורים אותם דברים. אפשר להגיד בוודאות שדווקא הגישה המערבית לנושא (ב-20 השנים האחרונות) היא החריגה. טרול רפאים 13:18, 15 יולי 2005 (UTC)
הוא שאמרתי - הכללת הנתונים בעניין היחס להומוסקסואלים בערך "איסלאם" יוצרת רושם מוטעה כאילו האיסלאם מיוחד בגישה זו, ולא היא. הנתונים האלה ראויים לערך הומוסקסואליות (בפסקה המתאימה שם). לגבי מעמד האישה - לדעתי צריך לכתוב בצורה קצת יותר מקיפה על הנושא, או לא לכתוב בכלל, כי לפעמים חצי אמת גרועה כמעט כמו שקר. למשל, אף על-פי שבאיראן ובסעודיה חלים חוקי השריעה, הרי הפרשנות לחוקים אלה שונה למדי בין שתי המדינות האלה. בסעודיה לנשים אסור לצאת מהבית בלא ליווי של אח או בעל, ואילו באיראן נשים יוצאות ללימודים, לעבודה ולבילויים, ומוגבלות רק באופן הלבוש. Dror_K 13:56, 15 יולי 2005 (UTC)

מצד אחד, זה נכון שדיכוי נשים והומוסקסואלים הינה תופעה שהייתה קיימת מאז ומעולם כמעט בכל הדתות ובכל התרבויות. מצד שני, נכון להיום, תופעות אלה דוכאו במערב, בעוד הן הפכו לבולטות וקיצוניות במיוחד בארצות האסלאם. זו הסיבה לכך שכנראה כותב המאמר בחר להביא מספר דוגמאות לתופעות אלה; וגם אני סבור כי יש לציין זאת במאמר. --Metal-wikiped 12:35, 16 יולי 2005 (UTC)

תתפלא, אבל על אף ההתקדמות במערב (לא בכל מקום במערב), התופעות דנן עדיין נפוצות באפריקה ובאסיה, ולאו דווקא בקרב המוסלמים שם. ועוד דבר שאולי יפתיע אותך - גם כאן בארץ מעמד הנשים וההומוסקסואלים לא תמיד מן המשופרים, וגם זה לא בהכרח בקרב מוסלמים. Dror_K 14:14, 16 יולי 2005 (UTC)
בסדר, מקובל. אם כך, יש לשנות את הנוסח ולכתוב שמצב הנשים וההומוסקסואלים בארצות האסלאם הוא גרוע, כמו גם בשאר ארצות העולם השלישי. בקשר לישראל- אתה יכול להביא דוגמאות?--Metal-wikiped 14:51, 16 יולי 2005 (UTC)

[עריכה] פרט קטן

בערבית מבחינים בין חג' (תנועה קצרה) שפירושו "עלייה לרגל", לבין חאג' (תנועה ארוכה) שפירושו "עולה לרגל". בתעתיק העברי הוספה א' כדי להקל על הקריאה, אבל זה עלול לבלבל את מי שמכיר את המונחים המוסלמיים. מה דעתכם? Dror_K 04:26, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

אני בעד מחיקת האל"ף, וכתיבת המילה בתעתיק מדויק עפ"י הערבית, חג', מה גם שמילה זו מקבילה למילה העברית "חג". בסבב העריכה של היום לא תיקנתי מילה זו, כי הנחתי שהאל"ף נוספה לשם הקלת הקריאה, אבל נראה לי בכל זאת שגם אם האל"ף תימחק, זה ייהנה וזה לא יחסר - המילה תזכיר טוב יותר את המילה העברית, וגם האסלאמיסטים ירגישו איתה יותר בנוח.
דרור, ראה גם את שאלתי בסוף דף השיחה, על כוונת המשורר. אלדד 20:56, 25 יוני 2006 (IDT)

[עריכה] פסקאות חדשות ושגויות

הפסקאות הבאות הוספו היום לערך ושוכתבו על-ידי כיוון שהן כוללות שגיאות. בנוסף, הן הוצבו במקום לא-מתאים בערך. אני גורס שקודם צריך להביא את המידע העובדתי (במקרה זה רשימת החגים ופירוט אופיים) ורק אחר כך הרחבות ופרשנויות. להלן הפסקאות כפי שנכתבו במקור:

"בניגוד ליהדות, המשופעת בחגים, האסלאם דל בהם מאוד, ושני החגים היחידיים בו הם רק נספחים לפולחנים אחרים ואינם נזכרים בקוראן. עיד אל-פיטר מציין את סיום צום הרמדאן ועיד אל-אד'חא מסיים את העלייה לרגל למכה.
מיעוט החגים באסלאם נובע מעובדת היותו דת שנוצרה בסביבה מסחרית, בניגוד ליהדות, שהתפתחה בקרב חברה של איכרים ורבים מהחגים בה נושאים צביון חקלאי.
בנוסף ניתן לתלות את מיעוט החגים באסלאם בשמירה הקפדנית על ייחוד האל. האסלאם מסתייג מהחגים ומסימניהם, ובכלל מכל סמל חזותי שעלול לפגום בייחוד הזה.
הרחקה מהאנשת האל היא גם הסיבה לאופיו המיוחד של יום השישי. בניגוד ליהודים, למוסלמים אין יום שבתון. יום השישי אינו אסור בעשיית מלאכה, ולמעשה אין לו שום מאפיינים המייחדים אותו משאר ימי השבוע, זולת ההתאספות לתפילה בציבור. האסלאם דוחה את הרעיון המופיע בספר בראשית כי האל נח ביום השביעי לאחר שברא את היקום, ורואה בו דברי כפירה. לדעת המוסלמים לא נח האל ביום השביעי, לכן גם הם אינם צריכים לשבות ממלאבה בימי שבתון וחג.
מאידך ניתן להבין גם את אופיו של היום המקודש למוסלמים על רקע תרבותם. התרבות המוסלמית היא תרבות מסחרית ולא חקלאית, ולכן אינה זקוקה ליום מנוחה לאיכר ולבהמתו. יתר על כן, ביום שישי בו מתקהלים אנשים רבים במקום אחד, יש לסוחר סיכוי רב יותר להפיק רווחים מעבודתו."

להלן השגיאות שמצאתי בו:

  1. בכל הכבוד ליהדות, היא איננה משמשת דגם לכל הדתות האחרות. לפיכך השוואת מספר החגים באיסלאם למספר החגים ביהדות לא רלוונטית.
  2. לא נכון לומר שהחגים הם רק נספחים לפולחנים אחרים. יש באיסלאם, כבר מראשיתו, מועדים מיוחדים בשנה שנחשבים חגיגיים, גם אם אין בהם את איסור המלאכה המוכר לנו מן היהדות.
  3. לומר שהאיסלאם נוצר בסביבה מסחרית זה לכל היותר ביטוי לדעה קדומה. אמנם מכה, לדעת חלק מההיסטוריונים, הייתה מרכז מסחרי, אבל היו בה גם חקלאים לרוב. הערבים בחצי האי ערב קיימו פולחנים הקשורים בחקלאות ובעונות השנה, שכיום אינם נהוגים באיסלאם, אבל אי אפשר לקשר זאת באופן מובהק לעיסוקם של המוסלמים הראשונים.
  4. נכון שהיהדות ירשה חגים חקלאיים רבים, אבל לטעון כאילו היהדות התפתחה בסביבה חקלאית ולא-מסחרית זו טענה לא-רצינית בדיוק כמו הטענה לעיל על האיסלאם.
  5. השמירה על ייחוד האל וההימנעות מהאנשת האל הן שתי סוגיות שונות שאין לבלבל ביניהן. הטענה כאילו בחגים יש האנשה של האל היא לא נכונה. המסורת היהודית-נוצרית על האל שנח כביכול ביום השביעי ממלאכתו נשללת באיסלאם כהאנשת-יתר, וגם ביהדות ובנצרות לא מקובל לפרש אותה בפשוטה, אבל אין לזה קשר לעצם רעיון החג. כאמור, חג לא חייב לכלול איסור מלאכה.
  6. בכל הדתות מקובלת התכנסות לצרכים דתיים, ובכל הדתות היא מנוצלת לפעמים לענייני מסחר (לפעמים זה נחשב לגיטימי ולפעמים לא, תלוי בדת ובאופי ההתכנסות). אי אפשר לטעון שאופיו של יום השישי נובע מהרקע המסחרי של האיסלאם, מה גם שלאיסלאם לא היה בהכרח רקע מסחרי. בחצי האי ערב ישבו חקלאים רבים בראשית האיסלאם. מנגד, גם לרומאים הייתה חקלאות ענפה, והם סברו שמנוחת יום השבת אינה נחוצה, אף על-פי שהכירו את מנהג היהודים. Dror_K 09:55, 24 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] הפסקה (וואחד פיסקה זה...) הנוספת באנגלית

מה בדיוק מקומה ומה גורלה?D_N_A 18:21, 19 מרץ 2006 (UTC)

קוראים לזה השחתה. מוחקים אותה על ידי מעבר חזרה לגרסה קודמת. יעקב בויקי 20:01, 19 מרץ 2006 (UTC)
אולי זה איזה פרט מידע שלא יסולא בפז, איזה מגילה גנוזה שהעותק היחיד שלה הוא דף ההיסטוריה בוויקיפדיה העברית... אני רק חודש וחצי פה ואני משתדל להימנע משחזורים שאינם ברורים לי שהם השחתות. אם אני רואה שמישהו מילא מלא טקסט באנגלית איפשהו, אולי סתם שכחו לציין מה זה... בכל מקרה, כדי להימנע מאי נעימויות - העדפתי לקבל חוות דעת נוספת.D_N_A 21:37, 19 מרץ 2006 (UTC)
צודק. וקיבלת. כל טוב. יעקב בויקי 21:41, 19 מרץ 2006 (UTC)

שחזרתי, ומחקתי את הפסקה הזאת:

" הסמלים המזוהים לרוב עם דת האיסלם הם סהר וכוכב אך סמלים אלו מציינים רק את האימפרה העותמנית, כמו כן הצבע המזוהה עם הדת הוא ירוק אך זהו מנהג שאינו חלק מהלכות הדת שכן הדת אינה רואה בסמלים או צבעים מסוימים כקדושים על פי דת האיסלם."

סיבת השחזור: הניסוח הקודם היה מספיק טוב. נאמר: "סמלים מקובלים לציון דת האיסלם". לא נכתב שמדובר בסמלים מקודשים. מדובר בהקדמה לערך, ולכן הניסוח צריך להיות תמציתי, והסברים מפורטים צריכים להופיע בפסקאות הבאות. הסהר וכוכב נוגה אולי היו מראשיתם סמלים של האימפריה העותומאנית (אם כי אני כלל לא בטוח שזה נכון), אבל כיום הם מסמלים את האיסלם גם בעיני המוסלמים. כך, אפשר לראות את הסהר על דגלים של מדינות מוסלמיות: אלג'יריה, פקיסטן, תוניסיה, איי קומורו, האיים המלדיביים, קזחסטן, אוזבקיסטן, מלזיה ועוד. לגבי הצבע הירוק - הוא משמש לציון האסלאם בדגליהן של ערב הסעודית, פקיסטן, אלג'יריה, הודו, סרי לנקה ומדינות אחרות. נכון אמנם שאין קדושה בצבע הזה, אבל במקום שבו צריך לתת ייצוג סמלי לאוכלוסייה המוסלמית, או לדת האיסלם - משתמשים בדרך כלל בצבע הירוק. בדגלי הודו וסרי לנקה, למשל, הפס הירוק מסמל את המוסלמים בעוד הפס הכתום את ההינדים (בדגל הודו יש גם פס לבן שמסמל תקווה לשלום ביניהם). דרור_ק 10:54, 14 אפריל 2006 (UTC)

[עריכה] אסלאם או איסלאם

בוויקפדיה לפעמים כותבים אסלאם ולפעמים איסלאם. נראה לי שלפי כללי הכתיב המלא צריך לכתוב איסלאם. אבקש ממי שמתמצא בכך טוב יותר לענות.--Act 18:24, 19 מאי 2006 (IDT)

למה לסבך? יש דיון כרגע בבוט ההחלפות. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 18:32, 19 מאי 2006 (IDT)

[עריכה] הצעה להגנה חלקית

מה אתם אומרים? כדאי לנעול חלקית? כי זה נראה לי מועד לפרעות, יחד עם WWE. אנשים פשוט אוהבים דברים מרכזיים. כמה עריכות זדוניות היו כבר על לימור לבנת לעומת הערך הזה?D_N_A 21:54, 19 מאי 2006 (IDT)

[עריכה] בעניין ירושלים

בפירוט המקומות הקדושים לאיסלאם, הופיע אחרי ציון העיר ירושלים הקטע הבא:

"(אם כי ירושלים אינה מוזכרת במפורש אפילו פעם אחת בקוראן, על אף שמפרשים מוסלמים וגם חלק מהחוקרים סבורים שהפסוק הראשון בסורה ה-17 מרמז על ירושלים)."

מחקתי את הקטע מהטעמים הבאים:

  1. הקוראן הוא רק חלק מן הדת המוסלמית. חלק חשוב אמנם, אבל לא בלעדי. יש מנהגים ומצוות מוסלמיים רבים שאינם נזכרים בקוראן, או שנזכרים באופן מעורפל, ונקבעו באיסלאם על-פי מסורות, פרשנויות ומנהגים שהשתרשו. דבר זה אינו ייחודי לאיסלאם. גם ביהדות חלק ניכר ממאפייני הדת מקורו במסורות, בפרשנויות ובמנהגים.
  2. אנחנו לא עוסקים באפולוגטיקה. אנחנו מתארים מצב קיים. המצב הקיים הוא שרוב המוסלמים רואים בירושלים עיר קדושה לאיסלאם. תפקידנו לתאר את המצב, ולא לשפוט האם המוסלמים נוהגים בחוכמה או לא כשהם מקדשים את ירושלים.
  3. הפסקה הראשונה בערך נועדה להביא את מאפייני הדת בצורה תמציתית. הסבר מפורט על מעמדה של ירושלים באיסלאם נמצא בערך ירושלים, ומי שמעוניין בהרחבה יכול להקיש עליו ולמצוא את ההרחבה. אפשר להרחיב בנושא המקומות הקדושים לאיסלאם גם בערך מיוחד, או כפסקה בערך הזה, אבל אין צורך להרחיב בנושא ירושלים, ועוד בצורה לא מדויקת, דווקא בפסקה שנועדה להיות תמציתית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:24, 24 יוני 2006 (IDT)

[עריכה] מושג לא ברור - הויאליה

הערך מכיל את המשפט הבא: באסלאם השיעי קיימת מצווה נוספת; הויאליה שהיא קידוש ואמונה בבית עלי.

למה התכוון המשורר? אלדד 17:50, 25 יוני 2006 (IDT)

לא אני אחראי למשפט הזה, אבל אני מניח שהכוונה לפסוק من كنت مولاه فعليّ مولاه (בתרגום חופשי: כל מי שסר למרותי יסור למרותו של עלי) שעל-פי המסורת השיעית אמר מוחמד לעלי (בן-דודו וחתנו) ליד מעיין ח'ם (غدير خمّ). השיעים חוגגים את האירוע בחג מיוחד בחודש ד'ו אל-חג'ה. אני מניח שהפסוק לעיל הוא מעין דוֹגמה בשיעה. מבחינת הסונים, כמובן, מדובר בעורבא פרח. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:03, 25 יוני 2006 (IDT)
כוונתי, כמובן, למילה "הויאליה", שלדעתי שגויה בעברית - אבל אין לי מושג מה אמור היה להיות כתוב כאן בערבית. תחילה חשבתי שהכוונה ל-"ולאיה" (משהו מסוג "ולאית אלפקיה"), ושפשוט היה כאן שיכול אותיות בלתי מודע אצל הכותב, אבל אני לא בטוח. אולי עדיף להשמיט את המשפט לגמרי? לא מצאתי לו זכר במקומות אחרים, והוא נשמע קריפטי למדי וגורע מאמינות הערך "אסלאם" בעיניי. אלדד 22:32, 25 יוני 2006 (IDT)
לדעתי הכוונה היא ל-ولاية "ולאיה" או "וילאיה" תלוי בתעתיק. הניסוח הנוכחי באמת נשמע קריפטי ומיותר. אפשר להרחיב אותו ולהסביר את העניין אם נראה לך שיש לזה מקום. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:14, 26 יוני 2006 (IDT)
יפה, תודה רבה. קיבלתי ממך חיזוק לדעתי שמדובר ב"ולאיה". סיימתי עכשיו הגהה נוספת של הערך, תיקונים ושינויי עריכה קלים, ואתקן גם את ה"ויאליה" הזאת ל-ולאיה. אני לא כל כך מסכים להגדרה "קידוש ואמונה בבית עלי", כי לדעתי מדובר כאן על משהו אחר - על ייחוס סמכות רוחנית ומדינית למנהיג. בכל זאת, אני לא מעוניין למחוק את השורה הזאת, בתקווה שוויקיפד אחר יעבור על הערך (אולי אפילו אתה) וידע כיצד לסגנן ולשפר את תוכנה. אתקן רק את המושג "ולאיה" (אני מעדיף לכתוב אותו בתעתיק הנכון, ממילא זה לא יגיד הרבה למי שלא מכיר את המושג ואת ההקשר המתלווה אליו). תודה, דרור. דרך אגב, כל הכבוד על העבודה הברוכה שאתה עושה כאן. אני פשוט מתפעל מן הערכים שכתבת! ערב טוב, אלדד 01:14, 26 יוני 2006 (IDT)
יופי, סוף סוף טופל הערך "ולאיה". הוספתי כמה תיקוני פיסוק וכמה תיקוני עברית קלים. לגבי המילה "אורתודוכסיה" - עד כמה שזכור לי, זו הצורה המועדפת בעברית (ולא ב-ק'). המשכתי את ההאחדה (מוחמד ולא מחמד, בהתאם לכתוב בערך כולו) וכו'. אלדד 20:57, 27 יוני 2006 (IDT)

[עריכה] מוצא האיסלאם

במקרה ניכנסתי כדי לתקן משהו קטן ונישארתי להוסיף עוד מילה- א.מוחמד לא ניסה לדמות את האיסלאם ליהדות אלא האיסלאם יצא מהיהדות - כמו הנצרות- הם מאמינים בקדושתם של אברהם אבינו וביוחנן המטביל . תקראו על זה לפני שאתם כותבים חצאי אמיתות - מומלץ ביותר הערך על האיסלאם באינציקלופדיה העיברית - כן ספר עם דפים (:

ב. בתור אדם לא דתי ,יהודי, אני חושבת שזהו עוול להשוות אדם חרדי למוסלמי מאחר וחרדי לא מאמין בלהרוג אנשים חפים מפשע באמצע יום בהיר , מה שבאמונת הקיצונים המוסלמים אין בעיה עם זה .

הערה טכנית - הערות חדשות מקובל להוסיף בתחתית דף השיחה ולא בראשיתו. זה עניין של מוסכמה בין הוויקיפדים - אנחנו מצפים לראות את ההודעות בסדר כרונולוגי מהישנה לחדשה.
לגבי התוכן - האיסלאם לא יצא מן היהדות. ישו היה יהודי מן הגליל שככל הידוע לנו קיים את הדת היהודית כפי שהיה מקובל בזמנו. שאול הטרסי, הידוע כפאולוס, והוא האחראי יותר מכול על עיצוב הדת הנוצרית כפי שאנחנו מכירים אותה, היה יהודי שחי מחוץ ליהודה, אך הוא המיר את דתו ואימץ שם לטיני. מוחמד, ככל שאנחנו יודעים, מעולם לא היה יהודי, ואף לא ביקש להתגייר. נראה שהוא הושפע בצורה עמוקה מן הדתות היהודית והנוצרית (את זאת אפשר ללמוד מניתוח הטקסט של הקוראן), אך הוא יצר דת משל עצמו, והצליח להפיץ אותה בחצי האי ערב ומאוחר יותר ברחבי אסיה ואפריקה. לפי מעט העדויות שיש לנו, נראה שהוא קיווה כי היהודים בחצי האי ערב יצטרפו אליו, אולם הם סירבו, חלקם או כולם, מטעמים כאלה ואחרים, וחלקם אף שיתפו פעולה עם יריביו הפוליטיים. דבר זה הביא למלחמות בין תומכי מוחמד לשבטים יהודיים בחצי האי ערב, קרב חייבר.
לגבי ההשפעה היהודית-נוצרית על האיסלאם ומעמד נביאי ישראל וקדושי הנצרות באיסלאם, תוכלי לקרוא בערך נביאי האסלאם.
לגבי השוואת יהודי חרדי למוסלמי - קודם כול, ההשוואה היא בין ההלכה היהודית להלכה המוסלמית ("שריעה"). היהודים החרדים הם רק חלק מבין היהודים השומרים מצוות על פי ההלכה. דבר אחר - אין בהלכה המוסלמית שום היתר להרוג אדם סתם כך. להפך, האיסלאם כמו רוב הדתות ומערכות החוקים בעולם רואה בכך פשע חמור, כלפי מוסלמים או כלפי בני דתות אחרות. יש באסלאם מושג שנקרא ג'יהאד, מושג שהפרשנויות לו רבות כמעט כמספר המוסלמים. הקיצונים המוסלמים אכן מפרשים אותו לפעמים כהיתר לרצוח (המחשה מזעזעת לכך אפשר היה לראות באלג'יריה, וכיום בעירק), אבל כשם שאיננו כותבים את הערך על היהדות על-פי דעותיו של ברוך גולדשטיין או של יגאל עמיר, כך איננו כותבים על האיסלאם לפי דעותיו של אוסמה בן לאדן או אחמד יאסין. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:37, 14 יולי 2006 (IDT)

קיבלתי את התיקון על ה"איסלם מהיהדות" אבל טענתי הייתה שמה שכתבת לי לא ברור מהכתיבה בערך.

חוץ מזה מה שכתבתי בקשר לג'יהד לא היה כדי להוסיפו בערך אלא כדי לענות לאחד מאלו שהשווה את החרדים למוסלמים בתחילת דף השיחה ולא היה מכוון אליך . סליחה שלא הייתי ברורה .אני חדשה ואני אלמד עם הזמן. טלי סגל 16:36 יום שישי 14 ביולי 2006

אני אנסה לתקן את הניסוח בערך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:43, 14 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] הסונה והשיעה

חסר בערך הסבר על התפלגות האיסלאם לסונים ושיעים ומה ההבדל בין שניהם. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 15:43, 5 בינואר 2007 (IST)

צודק. אני מקווה שאוכל להקדיש לזה זמן בשבוע הבעל"ט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:47, 5 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] אסלאם או איסלאם?

השאלה היא כמובן על התעתיק החופשי ולא על התעתיק המדויק. יטען הטוען, שבעברית אין י' לפני שווא נח. אבל עם זאת, אכן יש כאלה במקרים שבהם הקריאה ה"פשוטה יותר" אינה כזו. אני עצמי מתלבט בכך, אבל בכל מקרה יש לפנות לבוט ההחלפות בשביל להחליף את כל המופעים מסוג אחד בסוג השני. הללשיחה תיבת נאצות 01:26, 15 בפברואר 2007 (IST)

עיין בכללים לתעתיק מערבית. ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית. אני חושב שאין סיבה שלא להשתמש בתעתיק המדוייק במילה זאת.
אגב, גם בודק האיות של וורד מסמן שגיאה במילה עם תוספת י'. --נריה הרואה 01:31, 15 בפברואר 2007 (IST)
בערבית אין י'- אסלאם (כך זה בערבית- אין לי פונט ערבי, אבל זה אליף-->סמך-->לאם-->אליף--->מים). בברכה, ירוןשיחה 01:33, 15 בפברואר 2007 (IST)
השאלה היא לא אם להשתמש בתעתיק המדויק או לא (ברור שלא), אלא האם התעתיק החופשי הוא גם התעתיק המדויק. איכשהו זה נראה לי יותר מצלצל טוב 'איסלאם'; וגם גוגל בעד (לא שזה שיקול מכריע). הללשיחה תיבת נאצות 01:34, 15 בפברואר 2007 (IST)
לי האמת, גם בלי קשר לתעתיק המדוייק, נראה שעדיף בלי יו"ד. גם בודק האיות של וורד מסכים איתי. ובכל מקרה, כאן אין סיבה אמיתית לסטות מהתעתיק המדוייק, מאחר וזה לא מבלבל את הקורא הכתיבה המדוייקת. כמו כן מבחן גוגל לא נוטה באופן בולט לטובת הכתיבה עם י'. --נריה הרואה 01:39, 15 בפברואר 2007 (IST)
אני מעדיף "אסלאם", בלי יו"ד (כמו בתעתיק המדויק מערבית), אבל אני מבין שיש כאלה שזה עלול לצרום להם (ראיתי כאן בכמה ערכים גם את המילה "איסלם", שלא מצאה חן בעיניי, בלשון המעטה). אלדדשיחה 01:35, 15 בפברואר 2007 (IST)
ירון, אם יש לך windows xp, תוכל להשתמש בcharacter map או מפת תווים, כדי לכתוב בערבית. (ٳسلام) --נריה הרואה 01:39, 15 בפברואר 2007 (IST)
מסכים עם אלדד ונריה (איסלאם גם צורם מעט). נריה- מגניב- אף פעם לא שמתי לב לזה :-) ירוןשיחה 01:42, 15 בפברואר 2007 (IST)
גם בעיני עדיף אסלאם, ויכולתי להישבע שכבר היה דיון זהה על זה, אבל אינני מוצא אותו. ‏odedee שיחה 02:16, 15 בפברואר 2007 (IST)
האמת היא שגם אני יכולתי להישבע שכבר הצצתי בדיון כזה, אבל ממש לא זכור לי היכן. בכל מקרה, למה מתייחס הדיון הנוכחי? האם זה אומר שאם מופיעה המילה "איסלאם" במקום כלשהו, מותר (או אפילו צריך) לשנות אותה ל-"אסלאם"? אלדדשיחה 18:53, 15 בפברואר 2007 (IST)
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu