ברוך גולדשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר ברוך גולדשטיין (9 בדצמבר 1959 - 25 בפברואר 1994), רופא תושב קרית ארבע שרצח 29 פלסטינים בטבח מערת המכפלה בחברון.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
נולד בשנת 1959 בברוקלין, ניו יורק. היה תלמידו של הרב מאיר כהנא, אותו הכיר עוד בארצות הברית, והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארצות הברית. לאחר שסיים את לימודי הרפואה בארצות הברית עלה לישראל, והתגייס לצה"ל כרופא בדרגת סרן.
עם שחרורו המשיך לשרת כרופא במילואים, ועבד כרופא קהילתי בקרית ארבע וסביבתה. הוא המשיך בפעילות בתנועת "כך", ובין השאר היה מועמד לכנסת מטעמה בבחירות בשנת 1988, וכן רץ מטעמה למועצת קריית ארבע. נבחר למועצת קריית ארבע, ולאחר הירצחו של הרב כהנא הקים בקרית ארבע גן לזכרו.
התחתן והיה אב לארבעה ילדים. התנגד להסכמי אוסלו שנחתמו בספטמבר 1993, ונהג להסתובב עם טלאי צהוב על בגדיו.
[עריכה] טבח מערת המכפלה
ערך מורחב – טבח מערת המכפלה
בפורים תשנ"ד (25 בפברואר 1994), בשעה 5 לפנות בוקר, הגיע ברוך גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש מדי צה"ל ונושא דרגות סרן. ב"אולם אברהם" שבמערה התפללו 13 יהודים, ובהם גולדשטיין, וב"אולם יצחק" התפללו באותה עת כ-800 מוסלמים, בתפילת יום השישי שלפני תחילת צום הרמדאן. גולדשטיין עבר ל"אולם יצחק", ובאמצעות רובה "גליל" שהיה ברשותו, רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125 מהם. לאחר שאזלה התחמושת שהייתה ברשותו, הצליחו המתפללים להשתלט עליו ולהורגו. זהו המקרה הקשה ביותר של טרור יהודי בישראל.
[עריכה] תגובות למעשהו של גולדשטיין
הטבח במערת המכפלה גונה על-ידי גורמים מרוב קצוות הקשת הפוליטית. ארגוני השמאל ראו ברצח עדות לסכנה הטמונה בקיומו של ישוב יהודי קיצוני בלב חברון ודרשו לפנות אותו ואת קריית ארבע לאלתר. לימים פורסם כי שרי ממשלת רבין שקלו ברצינות את האפשרות לפנות את מתנחלי חברון.
התגובות מימין היו מעורבות. בגילוי דעת שפרסמה מועצת קריית ארבע נאמר, בין השאר: "אנו משתתפים בכאב ובצער המשפחות שיקיריהן נפלו, אך את כתב האישום יש לכוון נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה". כשנשאל הרב דב ליאור (רבה של קריית ארבע) על הרצח ביקש להזכיר לשואלים שברוך גולדשטיין היה רופא וטיפל בהרבה מקרים וייתכן שנטרפה דעתו ממה שראה והיו שהעידו שקודם הטבח אמר "אני לא מסוגל יותר". אלמנתו של גולדשטיין, מרים, הציגה את בעלה כמי שנרצח בפעולת איבה, ובהתאם לכך הגישה תלונה למשטרה על הירצחו, ותבעה מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים על פי חוק נפגעי פעולות איבה.
הרב יהודה עמיטל, ראש תנועת מימד כתב כי גולדשטיין "הצליח להכתים את העם היהודי ואת תורת ישראל בכתם של שפיכת דם נקיים. מעבר לשפלות המוסרית והדתית של הריגת חפים מפשע, שעה שכרעו ברך בפני בורא עולם - הרצח הנורא הביא לידי חילול שם שמים בעיני העולם כולו."[1]
ב-6 באפריל 1994, 40 יום לאחר הטבח, בוצע פיגוע ההתאבדות הראשון בתוך תחומי הקו הירוק, בעיר עפולה. לדברי החמאס, הארגון המבצע, בא הפיגוע כתגובה לטבח.
[עריכה] חסידי גולדשטיין
גולדשטיין נקבר בקרית ארבע, בגן שהקים לזכרו של הרב כהנא, לאחר שנדחתה בקשת משפחתו לקבור אותו בבית הקברות היהודי בחברון.
במקום הוקמה אחוזת קבר מפוארת, והוא הפך לאתר עלייה-לרגל לאנשי ימין קיצוני שעורכים במקום הילולה ביום השנה לטבח. עקב כך הציע חבר הכנסת רן כהן ממר"צ הצעת חוק לפנות את אתר הקבר. בשנת 1999 הרס הצבא את רוב האתר אך המצבה עליה רשום "נקי כפיים ובר לבב. נרצח על קידוש השם" עודנה קיימת.
לזכרו של גולדשטיין הוציאו תומכיו את הספר ברוך הגבר. הספר קיבל את שמו בעקבות חוברת של הרב יצחק גינזבורג מישיבת עוד יוסף חי, הדנה במעשה מהבטים שונים, ותוכנה אף נכלל בספר. בין השאר מביא הספר את הסברה כי מעשהו של גולדשטיין הציל יהודים, בטענה שבפעולתו מנע כביכול טבח שתוכנן ביהודי חברון. הספר בן למעלה מ־500 עמודים, הכוללים עדויות על אישיותו של גולדשטיין ותרומתו ליישוב הישראלי בהר חברון, הספדים ודברי תורה. דמותו של גולדשטיין מרוממת גם באמצעות תחפושות לפורים בקרב פעילי ימין קיצוני.[2]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "ואלה שנות...", בעריכת נסים משעל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997.
- ^ טל ימין-וולבוביץ' וכתב NRG מעריב, "ילדי המפונים רוצים להיות ביבר" - NRG
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סיגל מגריסו, הטבח: מדריך מונחים, באתר ynet
- אפרת וייס, עדיין צדיק, באתר ynet
