דנייפר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניֶיפר (רוסית: Днепр; אוקראינית: Дніпро) הוא נהר גדול (2,290 ק"מ) הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור.
בכל המדינות בהן הוא עובר הוא נקרא באותו שם, עם שינויי הגייה קלים. הנהר נזכר בכתבי הרודוטוס מהמאה החמישית לפני הספירה בשם "בוריסתנס". מלומדים יוונים ורומאים מאוחרים יותר כינו אותו "דנפריס" או "דנאפר". שמו הסלאבי הקדום שהיה נהוג בתקופת ממלכת רוס הקייבית היה "סלאבוטיץ'" (הנהר הסלאבי).
הנהר זורם ממקורותיו בגבעות ואלדאי, ברום 225 מ' מעל פני הים, צפונית מערבית למוסקבה וכ-320 קילומטרים מדרום מזרח לסנקט פטרבורג. 115 ק"מ מאפיקו הם הגבול הטבעי בין בלארוס ואוקראינה.
800 הק"מ האחרונים של אפיקו הם שרשרת רצופה כמעט של מאגרי מים ואגמים מלאכותיים אשר הסכרים היוצרים אותם משמשים להפקת אנרגיה הידרואלקטרית, כ 10% מצריכת האנרגיה של אוקראינה. סכרים אלו פורסמו לרוב כהישגי התעשייה הסובייטית, והמפורסם מהם היה DneproGES ליד העיר זאפורוז'יה שנבנה ב 1927-1932 וסיפק 558 מגאווט. הסכר ותחנת הכוח נהרסו כליל במלחמת העולם השנייה אך נבנו מחדש ב 1948 (בעבודת כפייה של אסירי גולאג) תוך העלאת התפוקה ל 750 מגאווט. תחנות כוח הידרואלקטריות נוספות שנבנו על הדנייפר הן : קרמנצ'וק (1954-60), קייב (1960-64), דנייפרודז'רז'ינסק (1956-64) וקאנב (1963-75)
הדנייפר מחובר אל נהר הבוג הדרומי באמצעות תעלת הדנייפר-בוג. שפך הנהר היה מיקומו של המבצר החזק של אוצ'קוב. הנהר מהווה נתיב תחבורה חשוב באוקראינה, כמו גם מקור כוח הידרואלקטרי. ספינות בגודל 270*18 מטר יכולות להגיע אף עד קייב. גם ספינות קייט מפליגות בנהר. במעלה הנהר מקייב נשפך אל הדנייפר נהר הפריפייט, אשר גם מתחבר לתעלת הדנייפר-בוג ומאפשר שיט לנהר הבוג המערבי (שרובו בפולין).
ערים חשובות רבות שוכנות על הנהר: סמולנסק (רוסיה), מהיליוב (מוגילב, בלארוס), קייב (בירת אוקראינה), דנייפרופטרובסק (אוקראינה), זאפורוז'יה (אוקראינה) ניקופול וחרסון (אוקראינה).
